אם אצל צרפתים נהוג לומר: "שרשה לה פאם" - חפש אישה, אצל היהודים מתאים יותר לומר: "חפש כסף"...
לרוב הכשלים של הרפואה בישראל גם יש קשר ברור עם הכסף - כל גילויי השחיתות (הרפואה השחורה, הרשעות וחקירות בכירי הקרדיולוגים), הגרעונות האדירים של קופות החולים, השביתות הפראיות - הכל מתרחש סביב "עגל הזהב".
אם כך הדבר, אם ציבור הרופאים לא יכול לעמוד בגזרה ולתפקד במקסימום תפוקה בלי לקבל תשלום עבור כל שירות - ביקור, בדיקה או פעולה מקצועית אחרת, חייבים להכניס במערכת הרפואית שינויים אשר יאפשרו לכל רופא לעבוד במתקונת פרטית בצורה רשמית.
המטרה - להשיג את שני היעדים גם יחד - הגברת המוטיבציה בקרב הרופאים לעבוד קשה וטוב יותר והפסקת השחיתות הנקראת "רפואה שחורה". במילים אחרות - חייבים למסד רפואה פרטית ולחבר אותה לסל השירותים בכל רבדי המערכת.
בישראל ישנם את כל התנאים על-מנת להביא את שירותי הבריאות למתקונת עבודה יעילה, משומנת ומטיבה עם החולים והרופאים כאחד.
במאמר זה ברצוני להביא שלוש הצעות בסיסיות לשיפור ואף להצלת שירותי הבריאות במדינה.
הפרטת הרפואה
השיטה הקיימת כיום, מביאה לכך שכל רופא העובד בקופת חולים ובמיוחד רופא שכיר, מטפל בכמות עצומה של חולים, דבר המונע ממנו, בהיותו מועסק של קופת חולים, כל מוטיבציה וצורך להצליח בטיפול ולהצטיין ביחס כלפי כל חולה.
והסיבה ברורה: הרי פרנסתו של הרופא מובטחת לו בלאו הכי, ואין מבחינתו שום הצדקה במקרים קשים ומסובכים "לשבור את הראש" עבור כל חולה שלא מתקדם בטיפול.
אי לכך הוא לא ישקיע את מירב הידע והמאמץ בחולה פרובלמטי. מבחינתו יהיה עדיף לשלוח מטופלים "תקועים" לעוד ועוד בדיקות, ליועצים ואף לאישפוז מיותר.
טירטור החולה וההתעסקות עימו על-ידי גורמים רבים, מוסיף כביכול לטיפול מימד רצינות ויסודיות (למרות שהדבר מוכיח בדיוק את ההיפך - אין לך חוסר יעילות משווע מזה) ומספק "פרנסה" ותעסוקה לרופאים ולמוסדות הרפואיים הנוספים.
מתברר שמתכונת עבודה זו הפכה למועדפת, כי "בזכותה" כולם עסוקים, כולם נדרשים, כולם, כמובן, מרוויחים, והמפסיד היחידי בכל ה"ביזנס" הזה הוא רק החולה. אך את מי מעניין כאן החולה?! לממסד הרפואי לא חסר כסף, תקציב הבריאות בנוי על מבול של בדיקות, כמות אדירה של תרופות, משרות, ניתוחים וימי אשפוז.
מקסימום אפשר לבוא למדינה ולדרוש תוספת הקצבות ומשרות תחת איום השבתת השירות והקרבת חיי החולים, והיא (המדינה) תיתן... יש לה ברירה?
בסיכומם של דברים: חוסר יעילות זה הוא שהביא את מערכת הרפואית לפשיטת רגל, ואין מי שיעצור את כדור השלג השועט במדרון וצובר בהדרגה מימדים מבהילים. וכל זה קורה מכיון שהרפואה הפכה למוסד מנופח, מסורבל ומרוחק, ונאבד הקשר האישי של רופא-חולה. טיפול רפואי אישי בלעדי ומעקב מתמשך על-ידי רופא אחראי אחד, שהוא רופא משפחה, כבר איננו מובן מאליו במתכונת הנוכחית של הרפואה הציבורית.
רופאים רבים מתוסכלים משום שהם רואים את עצמם מנוצלים ומקופחים. הם חולמים על פרקטיקה פרטית או שהם אכן מקיימים אותה בפועל, אך תוך קיום ניגוד אינטרסים חמור בין שתי מערכות אלה. העומס העצום על הרופאים במרפאות ובבתי החולים והשכר הלא גבוה, לא משאירים לרופא זמן, כוח ורצון לטפל בצורה מושלמת בחולה "הציבורי".
על-מנת לשנות בצורה יסודית את המצב חייבים להפריט את הרפואה בישראל תוך חיוב המדינה כמבטח יחידי, לכסות את עלויות הטיפול. כלומר, יש לאפשר לכל רופא לטפל בחולים באופן פרטי ולקבל שכר טירחה (דמי בקור או טיפול) בצורה ישירה מהחולה. המדינה צריכה להנפיק לרופאים פנקסי קבלות רשמיות. קבלות מהפנקס יימסרו על-ידי רופא לכל חולה בתוספת החשבונית האישית של הרופא כנגד התשלום עבור הטיפול. עם שני מסמכים אלה יוכל חולה לגשת לכל סניף דואר או בנק ולקבל מיידית החזר כספי.
באמצעות הפרטת הרפואה ניתן להחזירה למתכונת פעילות מוצלחת יותר. זוהי מתכונת שתאפשר הגברת אחריות ומוטיבציה אצל הרופאים בכל רבדי המערכת, על-ידי הידוק הקשר האישי בינם ובין מטופליהם ואף תלותם מהחולים ולא ההיפך כפי שזה קורה כיום. מדובר הן בביקורי בית, והן בטיפול במסגרת מרפאה או בתוך מוסד רפואי. רק בהגשמת תנאי זה תעלה לאין ערוך רמת הרפואה, אחריות והיחס של הרופאים כלפי החולה וכפועל יוצא מזה - הביטחון של החולה שיצליח בטיפול ולא ינזק.
חייבים להחזיר לכל רופא את הזכות לטפל בחולה שלו באופן פרטי ואישי בלבד, מחוץ למסגרת קופות החולים המשמשות כיום בו-זמנית כספקי שירות, מתווכים ומעסיקים כאחד.
מתכונת פרטית זו קיימת ומקובלת אצל כל בעלי המקצועות החופשיים כגון: ארכיטקטים, עורכי דין או פסיכולוגים וכמובן, חלק לא מבוטל של הרופאים, והיא מצליחה ביותר.
שיטת המכרזים
כהצעה נוספת ניתן להציע, כי משרד הבריאות יוציא מכרז בדבר טיפול יעיל במספר מחלות שכיחות כגון: יתר לחץ דם, מחלות פרקים, אלרגיות, אסטמה, מחלות עור ואחרות.
למכרז יוכל לגשת כל רופא במדינה עם הצעה מבוססת ומוכחת לטיפול יעיל בכל תחום שהוא מעונין לטפל. כל אחד יתבקש להביא 30-40 המלצות מחולים אשר התרפאו אצלו.
לאחר בדיקת ההמלצות תינתן לרופא אפשרות לטפל במחלות הנ"ל במשך כחצי שנה בפיקוח מוסד מוכר (בית חולים אוניברסיטאי).
אם תוצאות הבדיקה יספקו את דרישת המכרז, ייחתם עם הרופא הסכם למתן זכיון להקמת רשת מרפאות אשר יתמחו בתחום זה. מרגע זה כל רופא כללי יחויב להפנות חולים הסובלים ממחלה רלוונטית למרפאות שזכו במכרז. תשלום עבור הטיפול בסכומים שיקבעו מראש יתבצע בין החולה והרופא, כאשר התשלום יוחזר במלואו לחולה בכל סניף בנק או דואר, על-סמך חשבונית שיקבל מהרופא.
על-מנת למנוע זיופים, כל רופא יקבל פנקסי חשבוניות מהמדינה הדומים לפנקסי צ'קים (כפי שמפורט לעיל בפרק "הפרטת הרפואה").
גם לגבי בתי חולים יצא מכרז בכל תחומי הטיפולים, אשר את יעילותם בכל תחום יידרש כל בית חולים להוכיח. עבור טיפול בבית חולים יוגש חשבון מפורט לאישור החולה או בני משפחתו הקרובים במחירים מוסכמים מראש.
החולה או בני משפחתו יחתום לבית חולים על שטר מיוחד עבור תשלום אשר יכלול סכום האשפוז וטיפולים נוספים. רק לאחר חתימת החולה, יעביר משרד הבריאות את התשלום לבית חולים. במידה וחולה יינזק או לא יהיה מרוצה מהטיפול מסיבה מוצדקת, משרד הבריאות יהיה רשאי לבדוק כל תלונה ולנקות מהסכום המשולם לבית חולים חלק כקנס על הטיפול הפגום או תשלום פיצוי לחולה במידה ויינזק.
בתי חולים בכללותם והמחלקות ידורגו בדומה לבתי מלון בהתאם לרמת השירות, הטיפול והמידע המתקבל מהחולים אשר טופלו שם.
פיקוח בלתי תלוי
יש להקים בכל בית חולים מחלקת בקרה רפואית מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה בהנהלת בית החולים ותקציבו.
צוות המחלקה יורכב מרופאים מנוסים, רצוי גימלאים (שאינם חוששים להמשך הקריירה הרפואית שלהם), ולצידם אחיות, אשר ילוו כל חולה במשך כל ימי אשפוזו במוסד. צוות הבקרה יוסמך לעקוב אחרי טיפולים רפואיים, להשתתף בביקורי ודיוני הרופאים אודות החולה וקביעת מדיניות הטיפול בו, וכן בפעולות פולשניות ובניתוחים כירורגיים.
הצוות יוכל לבדוק בזמן אמת את כל הפעולות הרפואיות והפארה-רפואיות, להתחקות אחרי ביצוע הוראות רפואיות כולל מתן אינפוזיות ותרופות, ולעקוב אחרי בדיקות מעבדה ותוצאותיהן.
כל המידע ירוכז בדוח יומי ויימסר יום-יום למשפחה בצירוף הערות והמלצות של המומחים. ניתן לקבוע כי מעקב זה ייעשה לפי הזמנתו של החולה או בני משפחתו, וימומן על-ידם.
ניתן אף להציע, כי התשלום יוחזר למשפחה על-ידי קופות החולים, שכן בסופו של הדבר, לקופה חייב להיות אינטרס משותף עם החולה והמשפחה בהצלחתו של הטיפול. ייתכן שחברות הביטוח יכללו מימון שירות זה בפוליסות הביטוח שלהן.
רעיון נוסף הוא האפשרות לתת לכל חולה המטופל במוסד ובני משפחתו, לכתוב באופן ישיר וחופשי את התרשמותם מן הרופא המטפל ומן הצוות הרפואי. חוות הדעת של החולים ובני משפחותיהם ירוכזו בארכיון נפרד, שיהיה נגיש לכל הבא בשערי בית החולים.
ברור שיש צורך גם בפיקוח על ארכיון זה, אולם הפיקוח צריך להיות חיצוני ולא מתוך צוות בית החולים. כמובן שהחולים ובני משפחותיהם יוכלו לכתוב את חוות דעתם באופן חסוי ובעילום שם.
ניתן לסייג ולקבוע כי החומר יעבור בירור ובדיקה על-ידי מחלקת הביקורת, ורק במידה ויש בו פוטנציאל ממשי להועיל לציבור, הוא יועמד כאמור לעיונם של מטופלים נוספים כולל החולים הפוטנציאלים העומדים לפני האשפוז במחלקה הרלוונטית.
יישום קפדני של המלצות אלו יאפשר העלאת רמתו של הטיפול הרפואי והיחס כלפי החולים בכל ענפי המערכת, ימנע מעשי גזל, שחיתות והפקרות, טעויות רפואיות, רשלנות וזלזול בתפקיד, המהווים גורמים עיקריים לכשלונות טיפוליים כולל נזקים חמורים למטופלים. וכפועל יוצא - יוזיל שירותי הרפואה ואף יהפוך אותם לרווחיים.