כשאילנה דיין ראיינה אותי בגלי צה"ל, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, על דרכי ההתמודדות עם התופעה, אמרתי שאנו נכנסים למערכה שגורלה ייחרץ על מסכי הטלוויזיה. זו לא הייתה תגלית שלי. האמריקנים למדו את זה במלחמת ויטנאם, ולאחר מכן - בנפילתו של גנרל סומוזה בניקרגואה, אותו נאלצו לנטוש לאחר שפשע מלחמה של חייליו שודר בטלוויזיה.
הרבה זמן, כסף ובושות נדרשו כדי לסלק את המהפכנים הסאנדיניסטים, שתפסו את השלטון אך לא הטיבו עם העם. ובינתיים, אצלנו, אינתיפאדה הלכה ואינתיפאדה באה, ועולם כמנהגו נוהג. הערבים מפתחים מערכות תעמולה והסתה שלא היו בהסטוריה, אך דוברינו מגמגמים, ומפעם לפעם - גם עוזרים לתעמולת האויב.
עוד לפני שהערבים ירו את הכדור הראשון באינתיפאדת אל-אקצה, הם הפעילו תוכנית הסתה חובקת עולם, במטרה לקשור את ידי ישראל בכבלי לחצים בינלאומיים שימנעו מלחמה נחושה בטרור. בראש התכנית היתה עלילת הדם הפוטוגנית של "רצח הילד מוחמד א-דורה".
ההצלחה הייתה מעל לכל המשוער. הגנרלים שלנו מיהרו להתנצל על "הריגת הילד בטעות" - מה שהתפרש, ובצדק, כהודאה באשמה. צעירים ערבים, מוסתים מתמונות רצח הילד, יצאו להתפרע בכביש ואדי ערה והשאירו שם 13 חללים, ובעקבותיהם - ועדת חקירה אומללה.
אף אחד לא שם לב שפרט קטן בסרטון הצלם הפלשתיני הסגיר את מקור הירי על הילד - מכיוון בו היו חמושים פלשתינים אך לא חיילי צה"ל. כשגיליתי את הפרט הזה, יכולתי לומר, בביטחון גמור, לנציג טלוויזיה זרה, שניסה לתעד שחזור של האירוע, שעם השלמת התחקיר - אוכל להוכיח שהייתה כאן הצגה מבויימת, לצורך עלילת דם.
נציג דובר צה"ל ששמע זאת קפץ כנשוך נחש. רץ לטלפון שלו ברכב וחזר חמור סבר: "האלוף כועס על מה שאמרת". בזה נגמר שיתוף הפעולה בינינו. את הדוח המלא לראש הממשלה על עלילת הדם חיברתי בלי עזרתם, כשהאלוף הכועס ממשיך לחפש את האמת בראיונות מפוקפקים עם אבי הילד-השאהיד. כשחצי שנה לאחר מכן בא צוות הערוץ הראשון של הטלוויזיה הגרמנית לראיין אותי בנושא, הם ביקשו שאסביר להם מדוע, לדעתי, דובר צה"ל מתחמק מלדבר איתם.
לא יכולתי לומר להם את מה שאני חושב (ואגב, הסרט שהפיקו, לאחר תחקיר יסודי שלהם, אישר כל פרט שהופיע במסקנות שלי על האירוע).
ועכשיו, לעניין "טיל הקסאם שהוכנס לאמבולנס של האו"ם". אינני מומחה לפענוח צילומי אוויר. מאז כמה שיעורים חטופים בקורס הטיס הראשון של חיל האוויר לא נוסף לי ידע בנושא. אבל, כדי להבחין בפרט המסגיר את זהות העצם הארוך שהיה בידי האיש בתמונה - לא דרושה מומחיות בצילומי אוויר. מספיק אינטליגנציה רגילה. ואת זה היה צריך לספק דובר צה"ל - ברגע שמישהו דחף לו את הצילום "המרשיע", שהפך פתאום לכלי הרשעה נגד עצמנו.
תיקיות אמ"ן מלאות בצילומים מרשיעים, משכנעים, של פשעי מלחמה שבוצעו נגדנו. אם יוצאים למלחמת צילומים צריך להכין תיק שלם ומייצג, שאין בו מקום לפרשנויות מתחכמות. גם לשדה הקרב לא יוצאים עם כדור בודד בקנה.
מוסד דובר צה"ל לא יתקן את עצמו, אלא אם כן יקבל הכוונה והדרכה אסטרטגית משר הביטחון והרמטכ"ל, בגיבוי מלא של ראש הממשלה. אם רק דובר צה"ל ייצא מהסיפור כשעיר לעזאזל - לא פתרנו כלום.
______________________________________________________
הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי, ובניתוח מערכות לחימה.
