אלי ישי, איש טוב ונאמן לאדונו, מגן על העשוקים אשר כספיהם נגזלו על-ידי העריצים בהנהגת נתניהו. יושב-ראש ש"ס ממצב את עצמו ואת מפלגתו ה"חברתית" בראש המקופחים, בראש הנגזלים, וככזה יש לו את הזכות לזעוק את זעקתם. הבה נראה, הכזעקתה?
השינוי הגדול שעשה מר נתניהו, אפשר לומר המהפכה שהנהיג, היא בקצבאות הילדים ותשלומים עבור אבטלה מאונס או מרצון. עד למהפכה לא נדרש איש לעבוד. כל שהיה עליו לעשות הוא לעשות ילדים. ילדים הם ברכה, ביחוד אם אמא עושה את כל העבודה ואבא לא מפרנס. המחסום נפרץ בשלושה ילדים והדרך אל העושר היתה פתוחה. שבעה ילדים כבר הניבו ארבעת אלפים ש"ח, נטו, שמשמעותם כמו משכורת ממוצעת ברוטו. ועוד שורה של הטבות שערכן אלפים נוספים כמו הנחות בארנונה, הסעות לתלמידים, פטור מאגרות, ארוחה בבתי הספר שרות רפואי ודנטלי חינם, ועוד כהנה וכהנה.
מן ההטבות הללו נהנו כל ילדי ישראל, ובמילה ישראל אני מתכוון לכל תושב, גר, פולש, ומתגנב למדינת ישראל. מי שלא מאמין מוזמן
להתייצב בבניין הביטוח הלאומי בבאר שבע ולראות את נחשול האנוש אשר זורם ממנו היישר אל הבנק, כדי לפדות את העושר האגדי שמנפקת מדינת ישראל לכל דורש שהבין את השיטה.
גם מקומן של האמהות לא נפקד מקוטפי העושר. ובמיוחד מדובר במגזר מסוים אשר זכותו המעוגנת בחוק הדתי להתחתן עם ארבע נשים, לגרש אותן בהינף יד ולהביא עוד מאותו מצרך מבוקש, הרחם הפורה. מספר הגבירים נוסעי המרצדס אשר נוהגים לאסוף מנשותיהן החד-הוריות את ההמחאות, ולהשאיר להן ליד האוהל שק אורז ופח שמן ועובר חדש בבטן, התרבה בקצב גיאומטרי.
ולראייה, הסכום שחולק בתשלומי העברה גדל פי חמישה, פי חמישה, תוך כעשר שנים. הריני להבטיחכם כי התוצר הלאומי לא גדל פי חמישה תוך עשר שנים, והאמת שאף הצטמק יחסית למדינות העולם המפותח. למעשה העשור 2004-1994 קרוי העשור האבוד בפי הכלכלנים, בשל הצטמקות התוצר לנפש. המצב הזה צפוי היה להוביל לשוקת שבורה, באמת ובתמים, תוך שנתיים.
האם שכחנו כיצד חילה שר האוצר את פניהם של משערכי הסיכון של
הבנקאות הבינלאומית שמא יעלו את דרג הסיכון של הלוואות למדינת ישראל? כל הרעה כזו היתה עולה למדינה במאות מיליונים של החזרי חובות ומדרדרת אותה למצב של אי פרעון חובות. הכרח היה לאזן בין ההכנסות להוצאות, פרונטו, ולכן יצאו הגזירות אל הדרך.
והנה זה פלא. למרות האינתיפדה ואולי בגללה נהפכה הקערה והכלכלה התייצבה על כיוון של שיפור. יותר עובדים, פחות מיסים, ואו-טו-טו אפשר לנשום לרווחה.
ואולם עולם כמנהגו נוהג, ובהזדמנות הפוליטית הראשונה מזדעק לו אלי ישי על עשוקים ונגזלים וכבוד. איזה כסף נגזל מן העשוקים? הכסף שמעולם לא הרויחו בעבודה, הכסף שהמדינה חלקה להם ברוחב לב אשר בא מהלוואות ללא כיסוי ומן הכיס של אח שלי. העושק היחיד שבו מדובר הוא עושק הקופה הציבורית אשר אלי ישי ודומיו לא תרמו לה אפילו אגורה שחוקה. ושלא יספר לי שהוא משלם מיסים. משכורתו הנאה של חבר הכנסת מגיעה אף היא מן הקופה הציבורית ולכן כל מס שהוא משלם איננו אלא העברה מכיס לכיס. על איזה כבוד הוא מדבר? בשביל כבוד צריך לעבוד, לא לעמוד בתור לביטוח לאומי.
מאידך, תחת שלטון הליכוד צמחה מערכת עניפה של גמ"חים, אשר תמכה ותומכת ביד רחבה בכל עניי ישראל. לא, היא איננה משלמת את הפלאפון, את כרטיסי הלוטו ואת הסיגריות. המערכת מחלקת מזון לכל דורש, ואף אחד לא יוצא רעב. האם שאל מישהו כיצד ממומנים אותם גמ"חים? מתרומות פטורות מס רבותי. תרומות מפלוטוקרטים יהודים גבירותי. נכון, זה סיבסוד עקיף אשר איננו משאיר בידי הבטלנים כסף מזומן, אך ממלא את בטנם של הילדים.
בנוסף, כל אותם גבירים של חמישים ילדים ומרצדס שטח חדישה התורמים את זרעם ביד רחבה תמורת ההמחאה של ביטוח לאומי לא נאה להם לבוא אל הגמ"חים לאכל, ולא מארגנים משאיות של צאצאים כדי להשביע את רעבונם.
וגם זה סוג של חיסכון בהוצאות. דרך אגב, אף אחד לא מפריע להם לפתוח עמותות צדקה, אלא שעמותות הצדקה שלהן מממנות את השהידים.
ומה עושה עתה אלי ישי? כשכר תמיכתו בגירוש יהודים מעל אדמתם הוא מוכן למכור את נפש האומה, ולפתוח את חרצובות הכסף שוב לאותם גבירים ולדרדר אותנו מחדש אל שאול פשיטת הרגל הכלכלית והחברתית. האם לא הבין מדוע נתניהו מתעקש שלא לשלם את טיפוחם של מבקשי נפשנו? האם תאוות השלטון העבירה את אלי ישי על דעתו?? כנראה שכן. הצורך הקיומי לישב אצל השולחן הגדול חשוב יותר מעצירת הדהירה אל התהום. השלמונים לבוחרים הפוטנציאלים של ש"ס חשובים יותר מעצירת הקמת דור שונאים שמסכן את מדינת ישראל הרבה יותר מאשר עשרת אלפים קסאמים. בשכר קניית הקולות הוא מוכן להחזיר עטרה ליושנה, של עשו ילדים ולא עבודה. בשכר החיים על חשבון הציבור הוא מוכן להשניא את עצמו וציבור בוחריו על כל אלו אשר משלמים מיסים ומקבלים קדחת מכיוון שהמיסים הולכים אל בור ללא תחתית.
ומה לי כי אלין על אלי ישי?. הוא עושה בדיוק את שעשו קודמיו
לתפקיד, כמצוות רבו, באותו אופן, באותו עיוורון, באותה התעלמות מן התוצאות הרות האסון. אבל מדוע מוכן מר נתניהו לחיות עם העיוות הזה? מדוע אין הוא מטיח את המפתחות בפרצופו של ראש הממשלה ואומר לו שאת ההישג היחידי של ממשלתו אין הוא מוכן להשליך אל השאול? לאלוהי ביבי פתרונים.
ואחי, זה שעובד כחמור גרם, ומגדל ארבעה ילדים, ומשלם את
מחצית משכורתו לבטלנים, ועוד תורם לגמ"חים את מה שנשאר, ויוצא למילואים כל שני וחמישי, הוא ימשיך לשאת בעול כל עוד נפשו בו.
____________________
יובל ברנדשטטר חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני לכלכלי
