מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, דחה את הערר, שהגיש המטה למען ארץ-ישראל על החלטת פרקליט המדינה, שלא לחקור את אלוף (מיל.) עמי איילון, את העיתונאי יואל מרקוס ואת ח"כ אבשלום וילן בגין התבטאויותיהם החריפות נגד המתנחלים, ששיבחו את מעשה "אלטלנה". לדעת מזוז: "מדובר בהתבטאויות שאף אם יהיה מי שיחלוק עליהן או יבקר אותן במישור הציבורי, אין הן עולות כדי עבירה פלילית".
לידיעת הקורא מני מזוז - הירי על הניצולים מהאנייה "אלטלנה" בחוף תל אביב היה לכאורה פשע מלחמה, כהגדרתו לפי אמנת ז'נבה, ודגל שחור ענק מתנופף מעליה. לכן, כל התפעלות מטבח היהודים, שהגיעו על סיפון האנייה, או קריאה לחזרה על המעשה, הנן מעשה של עידוד לפשע מלחמה.
אלא שמזוז הינו חלק ממסורת ארוכת-שנים של התעלמות של המערכת המשפטית הישראלית מההיבט החשוב ביותר בפרשת "אלטלנה" - היותו פשע מלחמה. אילולא עשה זאת מזוז, כנראה היו מוצאים דרך להיפטר ממנו. המערכת המשפטית בישראל הכשירה מאז יוני 1948 פשע מלחמה, וגם הסתירה את מבצעיו (שכולם יודעים מי היו), וגוננה עליהם מפני אימת הדין. היא יודעת היטב מה היה קורה להם לו נתבעו לדין.
קריאה פשוטה בדברי ההבל של עמי איילון ושל ח"כ אבשלום וילן, צריכה הייתה להדליק אצל כל אדם ישר, שקרא קצת חומר במשפט בינלאומי, אות אזהרה. אבל אבירי המשפט הישראלי, שרוממות שלטון החוק על שפתותיהם, אינם יכולים להסתבך עם דבר פשוט כמו שוויון בקריאה של דברי הסתה.
הנשמע דבר כזה, שראש השב"כ (מיל.) יסית?!
על ח"כ מהשומר הצעיר אני מאמין הכל. אבותיו ספדו בנהי גדול ל"שמש העמים", והתנדבו בשמחה לעבודה הנתעבת ב"סיזון". אבל אלוף (מיל.), שפיקד על חיל הים, אמור לדעת היטב, שחוקי הלחימה בים אוסרים במפגיע לירות על ניצולים מספינה, ומגדירים פעולה כזו כפשע מלחמה. אם איילון אינו יודע זאת - הרי אנו בבעיה קשה וחמורה הרבה יותר.
בקיצור, פסיקת מזוז בדבר דברי השלושה מלמדת, כי יש בישראל שוויון בפני החוק, אך יש שווים יותר. והנה לנו עוד יום שחור לשלטון החוק בישראל - באדיבות היועץ המשפטי לממשלה וחבורתו, שאפילו לא טרחו לגנות לשם הפרוטוקול את דברי הבלע.
