שר הביטחון לשעבר אלוף (מיל.) יצחק מרדכי, מצוי באחרונה במצב רוח מדוכדך מאז שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, סגר בפניו את הדלת לערעור נוסף. בימים אלה מצא עצמו במצב משפיל עוד יותר.
מרדכי עקר לפני כמה שבועות לדירה בעיר הספר שדרות, התייצב בפני ראש העיר, אלי מויאל, וביקש להשתלב בעשייה למען תושבי העיר בתחומים שונים. הם קיבלו אותו בזרועות פתוחות.
כאשר נודע למנכ"לית משרד החינוך והתרבות, רונית תירוש, שמרדכי אמור להעביר שיעורי מורשת קרב וידיעת הארץ לתלמידי הכיתות הגבוהות בשדרות, הטילה על-כך וטו.
במכתב ששיגרה אל מנהלת מחוז הדרום של המשרד כתבה בעניין זה: "הכוונה להעסיק בבית ספר אדם שהורשע בעבירות מין פסולה והדבר מעוגן בחוק".
אין לי ספק שהחוק הכתוב שכולנו מצווים לשמור עליו כלשונו וכרוחו התייחס לעברייני מין סידרתיים, לסוטים למיניהם או לגברים מפוקפקים שהופעתם בפני תלמידים הינה מזיקה ועלולה להיות בעלת השלכות שליליות.
איציק מרדכי אינו מאופיין כך. בשום פנים ואופן לא, וספק אם המחוקק התכוון לאנשים מסוגו. מרדכי נשפט ונדון על הטרדה מינית מסוג זו שהיתה מקובלת בעבר בצורה זו או אחרת בצה"ל, ומן הסתם היתה מנת חלקם של קצינים בכירים נוספים. אבל הוא שילם את המחיר בעיקר משום שהגזים.
מרדכי הינו שר ביטחון לשעבר, אלוף לשעבר בשלושת הפיקודים של צה"ל, לוחם קרבי שחירף נפשו במערכות ישראל וחרש את שבילי הארץ לאורכם ולרוחבם.
מרדכי היה גם חבר כנסת, אחד מראשי הליכוד, מנהיג מפלגה פוליטית (מפלגת המרכז) ומועמדה לראשות הממשלה. אדם בעל רקורד מסוג זה יכול היה בהחלט לספר לתלמידים, תושבי שדרות, שעומדים בפני גיוס, על מורשת הקרב של צה"ל ולהרחיב את הדיבור על פיקוד הדרום שאליו מסונפת שדרות בזכות היותו בעבר אלוף פיקוד הדרום.
אין ספק שהעבירות שבהן הורשע (חלק מהעבירות בכתב האישום נמחקו), מה גם שהוא ניצל את השררה שהיתה לו כמפקד בכיר בצה"ל וכשר הביטחון, הן חמורות כשלעצמן. על-כך שילם מרדכי לחברה מחיר כבד: בעונש מאסר על תנאי, בקטיעת הקריירה הפוליטית שלו, בפגיעה חמורה ביותר במוניטין שלו, בהתרחקותם של חלק מחבריו, ואולי יאלץ לשלם בקרוב בשלילת דרגתו הצבאית הבכירה.
למעשה, הוא ירד מהבמה הציבורית אל מאחורי הקלעים. ספק אם יעלה עליה מחדש. על אדם מסוגו של מרדכי לא חל דין רודף. ארגוני הנשים ששטמו אותו בעבר, הניחו לו מאז, ובצדק. עתה בא משרד החינוך והחליט לראות בו דמות "בלתי חינוכית", רחמנא ליצלן?
גברת תירוש היקרה: יצחק מרדכי לא בא להרצות בפני תלמידי שדרות על טוהרת חיי המשפחה, אלא על שדות הקרב. ייקוב הדין אומנם את ההר, אבל זה לא המקרה. הניחי לו בבקשה.
