בן אלוף

נולד וגדל ברמת השרון. אחד משני ילדיהם של עתידה ואריה בומשטיין. אביו של בן הוא משורר וחתן פרס ישראל לשירה אשר פרסם את יצירותיו תחת שם העט – אריה סיון (ולימים גם שינה רשמית את שם משפחתו ל"סיון"). בוגר בתי הספר "אוסישקין" ותיכון "רוטנברג" ברמת השרון. בנערותו היה חניך בתנועת "הנוער העובד". את שירותו הצבאי עשה במשטרה הצבאית כחוקר תאונות דרכים.

את דרכו בעולם התקשורת החל בן בשנת 1986 ככתב במקומון התל אביבי "העיר" (ברשת שוקן). במסגרת תפקידו בעיתון כתב בראשית 1989 כתבה בה נמתחה ביקורת על תפקודו של ראש המוסד דאז נחום אדמוני. כאשר אסרה הצנזורה הצבאית על פרסום הכתבה פנה "העיר" לבג"ץ. פסק דין בו קיבלו השופטים את עמדת "העיר" נחשב לציון דרך ביחסי הצנזורה הצבאית והתקשורת הישראלית. במהלך 1989 הצטרף למערכת עיתון "הארץ". חודשים ספורים לאחר מכן פרסם כתבת תחקיר על-אודות תא"ל רמי דותן, ראש להק ציוד בחיל-האוויר, בה הציג את החשדות כי דותן מעל בתפקידו. בין תפקידיו בעיתון: כתב תחקירים, משכתב בדסק החדשות, כתב מדיני, עורך בעמודי החדשות, ראש מערכת החדשות, עורך עמודי מאמרי הדעות ופרשן מדיני. לצד כתיבתו ב"הארץ" פרסם בן טורי פובליציסטיקה בעיתונים ומגזינים בינלאומיים מוכרים דוגמת: "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", "ניוזוויק" ו"גרדיאן".

עורך "הארץ"

באוגוסט 2011 מונה בן כמחליפו של דב אלפון בתפקיד עורך עיתון "הארץ". בהנהגתו של בן שמר העיתון על הקו המערכתי המאפיין אותו בשנים האחרונות ומשלב בין עמדות מדיניות שמאליות ובין תמיכה בכלכלת שוק חופשי. תמיכתו של "הארץ" בעמדות מדיניות המזוהות עם מפלגות השמאל בישראל הפכו אותו מושא לביקורת קשה מצד פוליטיקאים ממפלגות הימין והמרכז. בשנת 2012 היה בן שותף למהלך מערכתי ארגוני בעיתון שזכה לכותרת – Digital First. במסגרת מהלך זה אוחד דסק האינטרנט עם מערכת העיתון המודפס לגוף מערכתי אחד הנותן דגש לפרסום תכנים במדיום הדיגיטלי. המהלך לווה בביקורת מצד עובדי העיתון שטענו כי כך מגדיל העיתון את המשימות המוטלות עליהם ללא פיצוי בשכר. בשנת 2013 כחלק מהתמודדות העיתון עם הירידה בהכנסותיו הונהגה חומת תשלום על חלק נכבד מן התכנים המוצגים באתר "הארץ".