בשנת 2000 הקימה את המכללה החרדית ירושלים, מוסד אקדמי שנועד לאפשר לנשים חרדיות לרכוש השכלה ולקדם את מעמדן בשוק העבודה. בתחילה פעלה המכללה כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, נועדה לנשים בלבד והציעה לימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית וכן מספר קורסים מקצועיים. פעילותה של המכללה זכתה להתנגדות וביקורת קשה מצד חוגים בחברה החרדית, אולם בר-שלום, אשר זכתה לתמיכתו של אביה הרב עובדיה יוסף, לא נרתעה והמשיכה להוביל את המכללה בתפקיד יושבת-ראש המוסד. בעקבות הדרישה העולה בציבור החרדי, נפתחו הלימודים במכללה גם לגברים (הלימודים התקיימו בהפרדה מגדרית מוחלטת) ולתוכנית הלימודים נוספו לימודי תעודה ולימודי תואר ראשון ותואר שני בתחומי ידע שונים. ב-2017, בשל ירידה דרמטית במספר הלומדים בה סגרה המכללה החרדית ירושלים את שעריה.
לצד פעילותה במכללה, כיהנה כחברה בהנהלת אוניברסיטת בר-אילן וכן לקחה חלק במספר יוזמות חברתיות, בהן: תנועת תפנית, פורום לעידוד הידברות בין דתיים לחילונים, צוות ספיבק-יונה שקם בעקבות המחאה החברתית ב-2011 ועוד.
פעילותה של בר-שלום בתחום החינוך, נחשבת לאחת הגורמים המשפיעים על תהליך חברתי מתמשך במסגרתו חרדים רבים יותר ויותר רוכשים השכלה אקדמית ומשתלבים בשוק העבודה. בזכות הישגיה בתחום החינוך קיבלה בר-שלום מספר אותות ופרסים:
ב-2007 העניקה לה עיריית ירושלים את אות "ירושלים שלי".
ב-2011 העניקה לה מכללת רופין תואר עמית של כבוד.
ב-2012 העניק לה המרכז הבינתחומי תואר עמית של כבוד.
בסוף 2012 הוענק לה אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.
ב-2013 העניקה לה אוניברסיטת באר שבע תואר דוקטור לשם כבוד.
ביום העצמאות ב-2014 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. באותה שנה גם נמנתה על מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות.
פעילות פוליטית
כיהנה כחברה במועצה הציבורית של יוזמת ז'נווה.
ב-2014, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, סביב טענות על היעדרן של נשים מרשימת ש"ס לכנסת, מונתה לעמוד בראש מועצת נשים מייעצת להנהגת ש"ס. ב-2018 נמנתה על מייסדי מפלגה חדשה בשם - "אחי ישראלי - החיבור הוא הסיפור". המפלגה הגישה רשימה לקראת הבחירות לכנסת ה-21, אולם פרשה כחודש וחצי לפני הבחירות. בר-שלום הודיעה שתתמוך במשה כחלון.