את דרכה המקצועית בעולם התקשורת החלה לאחר שחרורה מצה"ל, אז הצטרפה למערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בתפקיד מפיקה וממלאת מקום רכז כתבים. ב-1993 סיימה את עבודתה בעיתון ועברה למלא תפקידי הפקה ועריכה במספר גופי שידור: רכזת מערכת בתוכנית תחקירים בשידורי רשת (ערוץ 2) בהגשת רון בן-ישי, עורכת משנה בתוכניות הרדיו: "בוקר טוב ישראל" ו"ערב טוב ישראל" בגלי צה"ל, עורכת תוכנית האקטואליה "שיחה מקומית" בשידורי הכבלים, עורכת ומפיקה בתוכנית הרדיו "מסלול מהיר" בתחנות הרדיו האזורי ועוד. ב-1996 הצטרפה לחברת החדשות של ערוץ 2 בתפקיד רכזת מערכת תוכנית האקטואליה היומית בהגשת רפי רשף.
ב-1997 עזבה את התחום העיתונאי ועברה לשמש כיועצת תקשורת. באותה שנה שימשה כיועצת התקשורת של עורך הדין אלכס הרטמן בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. לאחר מכן הצטרפה לצוות הקמפיין של מפלגת העבודה בבחירות לרשויות המקומיות ובהמשך החלה לעבוד לצידו של בנימין בן-אליעזר כיועצת תקשורתית. ב-1999 החלה לשמש כדוברת וכיועצת תקשורת בתחום המוניציפלי ליושב-ראש מפלגת העבודה אהוד ברק בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. לאחר הבחירות מונתה לשמש כדוברת ויועצת התקשורת של בן-אליעזר, בתפקידו כשר התקשורת ולאחר מכן בתפקידו כשר הביטחון.
ב-2003 עברה לשוק הפרטי והחלה לעבוד כיועצת תקשורת במשרדו של מוטי מורל. ב-2005 שבה לעבוד כדוברת ויועצת תקשורת של בן אליעזר, בתפקידו כשר התשתיות. ב-2006 שבה לשוק הפרטי, הצטרפה לחברת מקא-אריקסון ומונתה לסמנכ"ל חברת מקאן-פרס יחסי ציבור.
ב-2007 חברה לרוני רימון ובני כהן (גם הם עובדי מקאן-אריקסון) והשלושה פרשו מהחברה והקימו יחדיו משרד לייעוץ תקשורתי, אסטרטגי וניהול משברים בשם: "רימון כהן שינקמן". כיהנה כמנכ"לית המשרד המשותף וכן עסקה בייעוץ למספר רב של גופים וחברות במשק בהם: דובק, מאפיות אנג'ל, בתי האבות נווה שבא, הסתדרות המורים, ארגון המורים העל יסודיים, ארגון "מסע ישראלי", איגוד הקרדיולוגים, אגודת הרפורמים בישראל, מכללת דוד ילין, עמותת אור ירוק ועוד. שימשה בהתנדבות כמנהלת הקמפיין התקשורתי למען החזרתו של גלעד שליט משבי החמאס. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 (2015) שימשה כמנהלת קמפיין הבחירות של רשימת "המחנה הציוני".
ב-2017 פרשה מ-"רימון-כהן-שינקמן" והקימה משרד עצמאי בשם "תמי שינקמן ושות'", העוסק בייעוץ תקשורת, אסטרטגיה וניהול משברים.
