|
למה דרור קשטן לא "מבין"?!
|
|
אני לא זוכר מאמן נבחרת שלא נדבק לצוות שחקנים מסויים, אפילו אם היום הם מייעצים לקשטן לנהוג אחרת * כל ה"פרשנים המומחים" לוקחים אחריות רק על עצות שמצליחות. את הכישלון הם משאירים יתום
|
|
|
|
|
|
|
השחקנים תמיד אשמים
|
|
האופנה הזאת לא מתחלפת: השחקנים תמיד אשמים! * האמת? זה יופי של פתרון. אם "הם" אשמים, "אנחנו" לא: קורנפיין לא אשם, בושינסקי לא אשם, מצאנו את האשמים ואנחנו נשמור על הג'וב שלנו * יותר מדי פעמים שמעתי אחרי משחק חשוב טענות שהשחקנים היו אדישים, אבך מבחוץ זה תמיד נראה יותר קל
|
|
|
|
|
יוסי בניון - לא ראש לשועלים ולא זנב לאריות
|
|
זה לא קרה בבת אחת, אבל יוסי בניון נעלם * הוא כבר לא כוכב, לא שחקן מרכזי, לא מנהיג * זו לא בושה לשחק בווסטהאם, או בטוטנהאם * לא חבל לוותר על כזה כשרון רק בשביל להיות בסגל של ליברפול?
|
|
|
|
|
רן בן שמעון, ה"שעיר לעזאזל" הקלאסי
|
|
רן שמעון הוא לא הבעיה האמיתית במכבי ת"א * כמעט כל כוכב שמגיע לקבוצה, ישראלי או זר, יורד ביכולת בצורה תלולה. משהו שם גורם לשחקנים לאבד את הביטחון ואת שמחת החיים * רן בן שמעון הוא "שעיר לעזאזל" קלאסי. הוא לא ציני, ומוכן לקחת אחריות פומבית על החלק שלו * הוא חיכה לשמוע את הגיבוי אבל מסביבו היה רק שקט, ורק קול חלש לחש לו: הכישלון הוא יתום! יתום!
|
|
|
|
|
|
|
ההבדל בין כדורגל לפוליטיקה
|
|
מצאתי משהו טוב שיש בכדורגל ואין בפוליטיקה: בכדורגל משלמים מחיר! מאמן שנכשל נשלח הביתה ולפעמים גם לפני * בפוליטיקה, כמו פוליטיקה, הכל הפוך
|
|
|
|
|
תופעה ושמה ארקאדי גאידמק!
|
|
גאידמק עושה הרבה דברים חיוביים אבל לא מתחייב על המשכיות. הוא מוכן לתת הרבה אבל לא לקשור את עצמו. אתה רוצה? קח עכשיו, בלי שאלות מיותרות. לא רוצה אל תיקח.
|
|
|
|
|
מי הוא אברם גרנט?!
|
|
השאלה האמיתית היא במה גרנט מצטיין יותר: באימון או ביחסי הציבור?! מה קידם אותו יותר, היכולת על המגרש או היכולת למכור את עצמו?! ואיך כל זה מתקשר לדרור קשטן מאמן נבחרת ישראל העכשווי ולליגת הכדורגל של אנגליה?!
|
|
|
|
|
על הדילים והפוליטיקות בספורט
|
|
היום פועלים המרכזים וההתאחדות בשיטה מיוחדת שכדאי למהר ולרשום עליה פטנט * במרכזי הספורט כבר לא צריכים את הקבוצות כדי שיצביעו ויבחרו את הנציגים שלהן * הם בוחרים את עצמם ומזינים את עצמם, מעין "פרפטום מובילה" נדיר
|
|
|
|
|
|
|
מכירות בכדורגל אז ועכשיו
|
|
מכירת משחק היא קיצור דרך אל הכסף. מי שמוכר משחק יודע, כשהוא מניח את הראש על הכרית בלילה, שהוא בוגד בחבריו לקבוצה, באוהדים, במשפחתו ובעצמו
|
|
|
|