|
נמל תעופה שני כמנוע לפיתוח הפריפריה
|
|
מכיוון שממילא הקמת נמל תעופה בינלאומי שני הינו הכרח המציאות, הן מבחינת תפוסת הנוסעים והן מבחינה ביטחונית, יעשו טוב מקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל, אם יחברו את הצורך הזה באתגר פיתוח הפריפריה
|
|
|
|
|
ה"אקס פקטור" של הפריפריה
|
|
היעד של ביזור האוכלוסייה במדינת ישראל הינו ללא ספק יעד חשוב שכבודו במקומו מונח, אולם אין זה סוד שמלכתחילה, עוד בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה, נוצר פער סוציו אקונומי גדל והולך בין "מרכז עשיר" לבין "פריפריה ענייה"
|
|
|
|
|
אוקראינה זה כאן
|
|
מעבר להיבט המוסרי, שראוי בהחלט להטריד אותנו, קל וחומר כל עוד מראות המלחמה הנוראה באוקראינה עודם נמשכים, יש לי תחושה שמישהו כאן בקהילה הנדל"נית והעסקית התבלבל, שהוא שכח לרגע שאנחנו, לא רק שאיננו מעצמת בנייה ודיור, אדרבה, במובנים רבים אנחנו מזכירים יותר מדינת עולם שלישי מובהקת
|
|
|
|
|
תוכנית דיור ממשלתית כעבודת אלילים
|
|
הייתי מצפה משרים בכירים במדינה המחשיבה את עצמה ל"מערבית" ו"מתקדמת", חברה מן המניין ב-OECD ומעצמת הייטק בקנה מידה עולמי, שיגלו לפחות טיפטיפה שאר רוח בבואם להציג תוכנית דיור אסטרטגית עבור השנים הבאות ובדיעבד לדורות הבאים ולא ימרחו את מסיבת העיתונאים בעבודת אלילים של הצרות פומפוזיות שמתחילות ומסתיימות בערב רב של מספרים יבשים
|
|
|
|
|
צפון עשיר, דרום עני
|
|
נשאלת השאלה האם מיתוס זה של "צפון עשיר" לעומת "דרום עני" צריך להשפיע על שוק הנדל"ן אצלנו והאם רוכש דירה חייב לבדוק מראש את המיקום הגאוגרפי של דירת חלומותיו, שמא חלילה הינה "דרומית מידי"?
|
|
|
|
|
המטרו כמחלבת מיסים מיותרת
|
|
מדוע לאחר שנים ארוכות שבהן דנים בתוכנית המטרו, שעלותה נאמדת בסכום עתק של כ-200-150 מיליארדי שקלים, מדוע נזכר בכך בנק ישראל לפתע פתאום?
|
|
|
|
|
הנדל"ן כסימפטום
|
|
העובדה שענף הנדל"ן ממוקם עשרות רבות של שנים אחורנית הן בטכנולוגיה המפגרת שלו והן בהליכים הסטטוטוריים הנמשכים לאין קץ, הינה ידועה לכל, אולם מחייבת לטעמי ניתוח פסיכולוגי וסוציולוגי מדוקדק
|
|
|
|
|
קובה 1962, אוקראינה 2022
|
|
ההבדל העצום בין משבר קובה 1962 למשבר אוקראינה 2022, הינו בכך שהעולם הפך במרוצת 60 שנה אלה לשונה לחלוטין * הרבה יותר גלובליזציה, הרבה יותר שיתוף פעולה טכנולוגי למען האנושות
|
|
|
|
|
ביזור המטרופולין עד שנת 2050
|
|
נכון להיום מתגוררים במרחב שבין נתניה לאשדוד כ-4 מיליון תושבים, המהווים כ-45 אחוזים מכלל תושבי המדינה ועל-פי המגמות הנוכחיות, הנתח של המטרופולין המרכזי יעלה לכ-60 אחוזים לקראת 2050
|
|
|
|
|
איך תוכנית המטרו הופכת לסמן חברתי מובהק
|
|
בתקופת הביניים של הקמת המטרו, ובהמשך לקווי הרכבת הקלה, ובמיוחד הירוק והסגול ששניהם עוברים בשכונות הדרומיות של גוש-דן, מי שיסבול יותר מכל מהעבודות, שכאמור יימשכו על פני עשרות בשנים, יהיו דווקא תושבי השכונות הדרומיות והעניות יותר
|
|
|
|
|
רכבת החלומות או רכבת האשליות
|
|
די מביך לחשוב ש-130 שנה לאחר שנפתחה הרכבת התחתית של לונדון, באמצעים טכנולוגים נחותים לאין ערוך לעומת ימינו ועשרות שנים לאחר שבמצרים, מדינת עולם שלישי טיפוסית, ובמטרופולין ענק בן 17 מיליון תושבים דוגמת קהיר, הוקמה לתפארת רשת רכבת תחתית משוכללת, מדינה לכאורה מתקדמת וחברה ב-OECD דוגמת ישראל, יוצאת מגדרה בשנת 2021 למראה מנהרה בבנייה
|
|
|
|
|
יום שישי השחור
|
|
הפארסה הזו לא רק שמזהמת כדבעי את כדור-הארץ, זאת ימים ספורים לאחר כנס איכות הסביבה הבינלאומי בגלאזגו, סקוטלנד, אלא גם מרוקנת את כיסיהם של מאות אלפי ישראלים הנוהרים לקניונים הלומי בולמוס קניות, רובם ככולם נציגי הפרולטריון שמתקשה גם כך לגמור את החודש ללא אוברדרפט
|
|
|
|
|
התחדשות עירונית לפי מידה
|
|
איך זה שרק עכשיו, בסוף 2021, ואחרי שכל נושא ההתחדשות העירונית נמצא בכותרות זה שני עשורים, נזכרו כל המומחים ונזכר משרד השיכון, שישנן קבוצות מבנים נכבדות שניתן א-פריורי לסמן אותם כ"המסוכנים במיוחד"?
|
|
|
|
|
מדוע שוק הדיור אינו מוזכר כלל בקמפיין המפלגות
|
|
הנוסחה היחידה לייצר במהירות עוד רבבות רבות של דירות באזור הביקוש, היכן שצעירי ישראל רוצים לגור, לעבוד ולבלות, הינה התחדשות עירונית מואצת * זוהי משימה לאומית מהמעלה הראשונה שדווקא בעידן קורונה ומשבר כלכלי מעמיק והולך, יש לה חשיבות משנה
|
|
|
|
|
|
|
בלאק פרידיי או נובמבר השחור
|
|
מה לה לשמחת העניים הזו של מוצרי הלבשה והנעלה בהנחות מפליגות, שעה שלמאות אלפי ישראלים אין אוכל להביא הביתה, שלא לדבר על קניית בגדים חדשים?
|
|
|
|
|
|
|
פיתוח תחבורה ציבורית - עכשיו
|
|
ישראל הינה מדינה מאוד קומפקטית בשטחה, לשם השוואה - קטנה פי 25 מצרפת, פי 15 מאיטליה ופי 6 מיוון, שלוש מדינות אירופיות שנהנות ממערך תחבורה משובח בהרבה
|
|
|
|
|
האם הקורונה הינה ה-11 בספטמבר החדש
|
|
בדומה ל-11 בספטמבר שגרם לשינוי מהותי בתפיסת הביטחון האישי, הקולקטיבי, הלאומי והבינלאומי, כמו גם הפיקוח הכלכלי הבינבנקאי, כך גם סוגיית הקורונה הופכת את כל מדינות העולם ל"אחיות לצרה", כשכל מדינה פוקחת עין לעבר האחרות, מיהי מדינה אדומה, כתומה או ירוקה, והיכן אני ממוקמת לעומת האחרות?
|
|
|
|
|
שד"ת הקטן שהעיר את המדינה מ"תרדמת הדובים"
|
|
סוף מעשה במחשבה תחילה: כן צריך לפנות את השדה, וכמה שיותר מהר, זאת מכיוון שהנזק הכלכלי הלאומי באי הפינוי, גדול שבעתיים לעומת הותרת השדה לנוחיות כמה רבבות אילתים ותל אביבים
|
|
|
|
|
מציאות תחבורתית היברידית
|
|
תחבורה טובה איננה מבדילה בין ישראל כ"ץ לבין בצלאל סמוטריץ, בין ימין לבין שמאל, בין חרדים ודתיים לאומיים לבין חילוניים. היא איננה רק כלי עזר על-מנת להגיע בנקודה X לנקודה Y, אלא גם, ובעיקר, להיות האינפוזיה ועורק הכלכלה והמשק הישראלי, הן ברמה הלאומית, הן העירונית, הן השכונתית, הקהילתית והאישית
|
|
|
|
|
כלכלת ישראל ככביש ערבה בוכיה
|
|
על-פי מחקרים שביצעו מומחים, עלות הוצאות התחבורה במדינת ישראל, כולל דלק ואחזקת כ-3.5 מיליון מכוניות פרטיות וציבוריות מגיעה כיום לסכום הדמיוני של כ-105 מיליארד שקלים, והמעבר לרשת תחבורה ציבורית מטרופולינית וארצית משוכללת עשויה לחסוך למשק כמחצית(!)
|
|
|
|
|
המכונית החשמלית תיצור מפה חדשה
|
|
חסכון כלכלי אדיר של עשרות מיליארדים המבוזבזים כיום לריק הן על דלק, דיזל, חלקי חילוף, אמורטיזציה, שלא לדבר על הזמן המבוזבז בפקקים
|
|
|
|
|
מדינה ללא חולץ פקקים
|
|
להעדר תכנון תחבורתי, ובמיוחד מערכת היסעים המונית, יש אם כן השפעה מרחיקת לכת, יותר מכל גורם אחר, על הצטופפות הגוברת והולכת של מיליוני ישראלים בתוך מטרופולין, "מדינת תל אביב"
|
|
|
|
|
עידן הקו הסגול
|
|
לעומת הקו האדום והירוק, שהינם בפועל "קווי אורך" החוצים כבישים ראשיים במסלול ברור, הקו הסגול מגיע לשכונות ואזורים שבעליל אינם מבוקשים נדלנ"ית, והמהווים עד היום מבחינות רבות "עיר תחתית"
|
|
|
|