|
הבלתי יאומן קרה
|
|
השנה הייתה 3020 ואני, שנפטרתי לפני למעלה מ-1,000 שנה, התעוררתי ממותי והדבר הראשון שעשיתי היה לבקר בירושלים. והנה אני הולך לאורך רחוב יפו, ממה שהיה בזמנו "מעין שטוב", לעבר מה שהייתה פעם כיכר הדוידקה. אני מתרגש מאוד ולהלן מה שהצלחתי להעלות כאן, כי כאמור, ההתרגשות הייתה גדולה.
|
|
|
|
|
להנהיג גזר דין מוות
|
|
מי שלוקח את חייו של אדם, כך, בתכנון מדויק ובראש צלול, יוצא מזה באיזה עונש מאסר שיכול גם להתקצר. זאת מכמה מניעים שהעיקר בהם, יכול להיות מוטעה, או שלא נתנו מספיק את הדעת עליו.
|
|
|
|
|
האם הגיעו ימי המשיח?
|
|
היום פורסמה ידיעה בדבר תקנות השקט שמוציא המשרד להגנת הסביבה. זה כאילו אני שומע את פעמוני הבשורה של המהפיכה בניו-יורק בזמנו, בדבר המלחמה בכל הרעות החולות, באמצעות ה"דברים הקטנים". הסתכלתי טוב בידיעה, שמא מרוב התרגשות קראתי לא נכון ואכן, זה אצלנו.
|
|
|
|
|
המקור לטרגדיות הוא אחד
|
|
כרגיל, מחפשים את המפתחות כאשר הם מתחת לאף ובכל זאת מחפשים - יש בזה הונאה וזלזול בציבור. בינתיים, ממשיכים להראות בעמודי העיתונים תמונות של משפחות שלמות שנהרגו בתאונת הדרכים האחרונה, כאשר כבר לא מדברים על זו שקדמה לה.
|
|
|
|
|
"ממשלה זו לא תיפול": סיכום חלקי
|
|
אפשר לכתוב על עוד תחומים רבים שלא הוזכרו באותה סדרת רשימות הקשורות לממשלה המורכבת מנציגי ציבור "מאולתרים", דהיינו - שהתחברו לשם מטרה אחת והיא, להיות בשלטון וליהנות ממנעמיו. ואכן, כפי שכבר נכתב, הייתה עבודה רבה ומאומצת להרכיב מפלגות, או איך שהן נקראו. היה אוסף של מצטרפים, שלא היה להם מכנה משותף, פרט כאמור, להיות בשלטון והשאר.
|
|
|
|
|
הממשלה הזו לא תיפול. בינתיים, הציבור "משלם"
|
|
הפעם, על הדיורים המוגנים ואחרים בתחום. מכאן - ובגלל מי שאחראים על כך - הרשימות עוסקות בדרך טיפולם וההתייחסות אליהם שכמובן נוגעים למי שאחראי עליהם, דרך ניהולם, קרי על-ידי ההנהגה הקיימת שבאו מנציגי הציבור שהגיעו לשלטון.
|
|
|
|
|
"הממשלה הזו לא תיפול"
|
|
המקרה החמור של הנערה הנאנסת, הוא יותר חמור ממה שפוטרים אותו היום בכמה מקומות. חוץ מהאונס עצמו עם שלוש עשרה הדמויות מ"בית טוב", כמו שכותבים בעיתונים, הוא - שוב - מעיד על מחלה קשה שלא מתרפאה במדינה שלנו וכידוע, היא לא היחידה.
|
|
|
|
|
|
|
התגובות על אונס הנערה בידי 13 ה"גברים"
|
|
אם לא היה מדובר על אונס הנערה ע"י הטיפוסים שכרגע במעצר, מה גם שזה לא אירוע ראשון אצלנו, כאשר היו כאלה בכל מיני "מהדורות" וכיום אנו שומעים התעוררות מעם כל מיני גורמים - רווחה, הורים, אנשי חינוך ובכלל, כל מי שיכול "לתרום" - לולא כך, התופעה הנ"ל מזכירה פיליטון של קישון. מה גם שיש הורים של אותם טיפוסים שיש להם תשובה לבעיה החמורה - הנערה אשמה כי היא פרובוקטיבית ולא הבנים שלהם, שהם טלית שכולה תכלת.
|
|
|
|
|
|
|
חיים בבלוף
|
|
הדברים עלו לי פתאום וזה היה מקרי בהחלט. כאשר התיישבתי היום ליד שולחן הכתיבה, ראיתי מולי דף תלוי שתליתי לפני כעשר שנים לפחות, ובו היו ציטוטים מדברים שנשא בזמנו הפרופ' אהרן ברק באזכרה לעיתונאי מוכר, וכך היה כתוב בדף:
|
|
|
|
|
דיור מוגן הוא עסק לכל דבר
|
|
יש לזכור את הנכתב בכותרת לכל אורך הדברים ובכלל. עם זאת, אין הכוונה בהגדרת מוסד או איך שנקרא לו (עסק, למשל), משום תווית שלילית ובוודאי שלא מילת גנאי - פשוט, קביעת עובדה שמשום מה שוכחים אותה או מתעלמים ממנה.
|
|
|
|
|
נלחמים בתאונות הדרכים - שילפו את העטים
|
|
אירועים כמו האסון שבו נהרגו חמישה בני משפחה, היו לנו כבר בעבר והתגובות הן כרגיל: "איום", "איך לא מפסיקים עם זה?" וכיו"ב. לאחר מכן, הכל ממשיך עד התאונה המחרידה הבאה, וחוזר חלילה.
|
|
|
|
|
העליהום על השידור הציבורי
|
|
העליהום הגדול על השידור הציבורי וממאמר שקראתי לאחרונה, התרשמתי שהוא מאוד טיפוסי בחיים שלנו ובכלל, יש בו צביעות רבה ולא היה לי כינוי יותר חריף וממצה לומר אותו.
|
|
|
|
|
הריגת משפחה
|
|
אין שום נחמה או אפשרות למצוא מנוחה נפשית אחרי האסון הנורא. והחמור, שלמציאות שלנו, שאנו קוראים עליה מדי יום, יש קיבול עצום: ירי בין כנופיות שהפך להיות רגיל כמו שאוכלים ארוחת בוקר מדי יום, פשעי רחוב ושאר הרעות החולות שפועלות חופשי-חופשי ועל כולם, אין "אבא" לכל אלה כאשר נציגי הציבור, שאכן היו חייבים להיות כאלה, בעבורם, כל מה שקורה כאן זה במיקרונזיה ולא אצלנו.
|
|
|
|
|
הפגם בחיינו והסיבה לו
|
|
כמי שנולד כאן ונמצא בשליש האחרון של חייו, יצא לי להכיר אחד משני התחומים העיקריים בחיינו - הציבורי והפרטי. כאמור, יצא לי להכיר בחלק זה של חיי עוד תחום, והוא הפרטי, שקודם לכן ידעתי עליו, כמו שאומרים, רק מתיאוריה. ואכן, לחיות בתוכו ולהבין את החדש הזה אצלי, והנה סיפור:
|
|
|
|
|
נישואין וגירושין - הייעוץ המחקרי
|
|
ברצונו של אלוהים (הפעם אין ערעור על קיומו כי זה רק בשביל הסיפור) לא להישאר לבד, לכן סידר פטנט שיהיו גבר ואישה - היא ערומה עם האיברים המיוחדים והוא עם החיזורים, השניים יימשכו אחד לשני ואז ההתייחדות עם ההמשך הידוע, יש ילדים, ואלוהים כבר לא לבד.
|
|
|
|
|
חלמתי חלום
|
|
חלמתי חלום בו הייתה הודעה בכל שופרות התקשורת, שעומדת להיות מסיבת עיתונאים בבנייני האומה עם השר לביטחון פנים. הגעתי למקום וראיתי בשורה הראשונה, עיתונאים ידועים. השר הגיע והחלו השאלות, ואז קם עיתונאי ידוע ושאל שאלה ראשונה.
|
|
|
|
|
ה"הסברה" שלנו ללמה יורים עלינו
|
|
דוח גולדסטון וכל הנלווים אליו שלא יורדים מהכותרות, הוא עוד דוגמה לנציגי ציבור שלנו, שלא נותנים תשובה הולמת, בין השאר, למבצע "עופרת יצוקה", וזו רק דוגמה.
|
|
|
|
|
החוליגנים ממשיכים ללא "הפרעות"
|
|
רק אתמול הותקף צעיר שיצא מקולנוע ע"י קבוצת משוטטים ברחוב ואושפז בבית-חולים. אין בידיעה להפתיע, רק שבגלל רציפות אירועים כאלה ודומיהם, אין אפשרות לנוח ולקחת פסק זמן לאלה שיבואו. ואכן, היום הוא בא: נער קיבל מכות ברחוב משני בני תשע-עשרה, כי לא נתן להם סיגריה, מה גם שאינו מעשן, אבל גם הוא אושפז במצב קשה.
|
|
|
|
|
התייחדויות כרעות חולות
|
|
לפי המתרחש אצלנו לפחות, ה"קביעה" - "זיונים זה לא הכל" (ספר של דן בן אמוץ) לא מדויקת, בלשון המעטה, ויותר מזה: השימוש באמצעי טבע זה להתייחד, במציאות שלנו לאחרונה, נהיה יותר מדי טבעי ונעשה בתוך משפחות עם קטינים, ואנו שומעים על כך הרבה בחדשות.
|
|
|
|
|
|
|
"ישראל היום", כמו כל העיתונים
|
|
קראתי בחצי עין, הודעה מעם העיתון "ישראל היום" שהעיתון נמצא במקום הראשון מבחינת תפוצה, ואם כך אומרים מהעיתון, זה סימן שהוא התאקלם בין העיתונים, מבחינת זלזול באינטליגנציה של הציבור, שכבר נאמר בשמו שהעיתונים הם "הפה של הציבור" וכיו"ב אמירות בומבסטיות.
|
|
|
|
|
|
|
בוקר טוב כבוד נשיאת בית המשפט העליון (2)
|
|
במכתבי הקודם הבעתי פליאה, איך במציאות הקשה שלנו, הנמשכת הרבה שנים, "נפתרות" הבעיות כמו ש"נפתרות" עד כה. ל"זכותם" של הקובעים בחיינו - נציגי הציבור של היום - עומדת העובדה כי הם נותנים תשובות למציאות שלנו, כל הזמן ולעיתים מהר, אלא שהתשובות הן כמו כדורים לשכך כאבים במיידיות, אך יש מאלה שהם כמו כוסות רוח למת.
|
|
|
|