|
|
|
|
מציאות חמורה
|
בכוונתי היה לכתוב על מספר אירועים שאנו שומעים עליהם מדי יום ושאינם יורדים מהכותרות. לבסוף החלטתי להתמקד באחד שבאמצעותו אביא את הרעיון שלשמו אני כותב את הדברים הבאים.
|
|
|
המאבטח - איך נפל הגיבור?
|
הסיפורים שיש בעיתונים על ניסיון האונס, גם אם הם מלווים בתיאורים שחלקם נכונים, או שחלקם כיד הדמיון של מספריהם, כך או כך, הדברים מעוררים מחשבה ושאלות, והעיקר - איזו הגנה יש במקרים כאלה. שכן, יש אמצעי הגנה נגד מחלות כאשר נעזרים בכל מיני סימפטומים מוכרים, אך במקרה הנדון, כנראה שאין כאלה.
|
|
|
אין במה לציבור החרד
|
הטריגר שלי להעלות את ההצעה שתבוא להלן, בא כתוצאה משרשרת טרגדיות שהיו אצלנו ולהלן אציגן, בשיטת הסרט הנע כאשר אעלה רק את מקצתן בעת כתיבת השורות.
|
|
|
ג'וליאני - חסר לנו כמותו
|
הטרור הפלילי משתולל ברחוב * לו היה לנו אחד כמו ג'וליאני, ואם היו לנו פוליטיקאים רציניים, היה ניתן לעצור את התופת ברחובות
|
|
|
חסר לנו דין תורה
|
מזה זמן רב ואני לא יודע מתי זה התחיל, יש אצלנו נוהג שאם אתה שולח מכתב בדואר אלקטרוני למוסד גדול, ואולי לאו-דווקא, ואז - כמעט טרם ששלחת אותו - אתה מקבל תשובה אוטומטית - "תודה שפנית אלינו. זו הודעה ממוכנת". מאחר ש"תשובות" כאלה נאגרו במחשב שלי (לתשובה אני עדיין מחכה), המוזר שזה גם קרה לי עם מבקר המדינה. או אז שלחתי למבקר מייל ושאלתי - הכיצד? ואז קיבלתי מהר מייל ש"תודה..." וכולי.
|
|
|
עיתונות טובה היא בסיס הדמוקרטיה
|
מדברים עכשיו על עיתונות טובה ולא כזו שבעטייה המציאות הקשה שלנו. תופעת חלוקת עיתונים בחינם ברחובות, היא כעשיית לעג בכל הקשור לבמה אמיתית לציבור. אגב, אם הייתה לנו היום כזו, בין השאר, אפשר היה למנוע הופעת "נציגי ציבור" כפי שיש לנו היום - עם הנוכחים, אין תלות בינם ובין הבוחרים, הם לא נבחרו ישירות ואישית, וגם במה ראויה לכתוב על כך.
|
|
|
מדינת ישראל זקוקה לג'וליאני
|
מורה הוכתה בידי תלמיד וקיבלה הלם. זו לא ידיעה יוצאת דופן וכמוה ובכל מיני נוסחאות, הפכו כחלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו. כמובן שאלה הם רק השיירים מהדברים הגדולים שמככבים כל הזמן בחדשות.
|
|
|
מצב חמור ביותר
|
הגורמים למצב המדיני החמור קשורים אחד בשני, עד כי לא ניתן להפריד ביניהם, כמו תאומים סיאמיים. האחד הוא, היעדר נציגי ציבור אמיתיים והשני, היעדר במה אמיתית לציבור, כאשר כל אחד מהגורמים, מסתעף לרעות חולות שאנו משופעים בהן.
|
|
|
|
שלמה ארצי, הפופולריות והבלוף
|
ראיתי את שמו של הזמר שלמה ארצי באחד הגליונות של עיתון ידיעות אחרונות (יום ו', 4.12.09 ) ונזכרתי שפעם הוא פרסם מאמר, לא בעמודי המאמרים כי אם בעמוד הראשון של העיתון. לומר את האמת, הייתי סקרן לגבי המאמר, שכן - ואני מודה - אני לא מחסידיו כזמר, או לדברים שהוא אומר פה ושם, וגם לא ההפך - אני פשוט נייטרלי.
|
|
|
כותבים והרבה
|
יש לנו "ים" של כותבים - סופרי עיתונים, באתרי האינטרנט (ים... זה "אוקיינוס") ובכלל, לא חסרים לנו כאלה. באינטרנט למשל, כותבים הכל - החל מהגיגים ומה כדאי לעשות כאשר סובלים מעצירות, וכלה בבעיות פוליטיות ועל הנעשה בעולם. ככלל, מרוב עצים לא רואים את היער, הגם שלא ניתן להבין איזה יער.
|
|
|
בהערכה ליועץ
|
דברים שצריכים היו להיאמר מזמן, אומר אותם לא אחר מאשר היועץ המשפטי, אך יש מי שאמרם קודם, במשך שנים... זה האחרון, דבריו אינם נשמעים, אך זה הראשון - דבריו נשמעים גם נשמעים
|
|
|
עיתונים - חלק ב'
|
העיתונים זכו בתדמית "הפה של הציבור" אך זהו שקר - רק מעטים מאוד זוכים לכתוב בעיתונים * הפתרון: חוק המחייב קיום עיתון רק ע"פ היצע וביקוש – ולא בזכות טובות הנאה, פטורים וכיו"ב
|
|
|
עיתונים חלק א'
|
אני מתכוון לכתוב על העיתונים, כי הם הבמה לציבור (כך לפחות, היה צריך להיות) וזו איננה. לי כאחד מחסידי הבמה לצבור, בין השאר, יש טענות רבות וקשות על הבמה הקיימת כביכול וכוונתי לעיתונים.
|
|
|