|
האם נושקים השמים
|
|
ספר שיריו החדש של ראובן שבת, "בקצה האדמה שמים", פונה אל אופק הדברים, שם יכולים להתרקם גם מפגשים בלתי אפשריים, וכמו שבסוף החושך יש אור כך אולי בסוף הרע יש טוב, ובקצה התקווה תיתכן גאולה ואולי הכותרת היא תפילה, כי שַם החלומות והכמיהות נראים אפשריים דווקא בהיותם רחוקים
|
|
|
|
|
המתיקות והעוקץ
|
|
קשה לעקוב אחר השירים בספרו של אלי בר-יהלום, "דבש צרעות", כי הם קופצניים, וירטואוזיים, אינם נשמעים לכללים, אינם נאכפים להגדרות, ובקריאתם יש תחושה כי מחברם צוחק ומדלג כשהוא כותב והוא מלא אירוניה עצמית וציניות על החיים ועל הבריאה כולה. לפי כך הנחתי את הספר וחזרתי אליו פעם ופעמיים עד שאחזתי בכנפיו
|
|
|
|
|
ליד הים
|
|
"ברבוניות" עטופות באריזת מתנה שהובאו לי הביאו עמן את ריח הים ואת אדוותם של הגלים, באים אל החוף ונסוגים, מותירים אחריהם את הקצף הלבן על החול. "ברבוניות" הוא שם ספרה החדש של הסופרת והמשוררת טל איפרגן, שזה עתה התחיל לנשום את נשימותיו הראשונות והוא פעוט ורך כתינוק שאך נולד
|
|
|
|
|
פנקס הכמיהות
|
|
האם הכל נדמה? שמא העולם הוא משחק מחשב שיצר אותו מי שיצר, איזו אפליקציה שאנו והחי סביבנו משחקים בתוכה, לוקחים בה חלק, רואים וחשים את עצמנו אך למעשה אנחנו שקופים ליקום, מיני עליסות ספוגות אשליה של קיום בארץ של מראות?
|
|
|
|
|
|
|
מג'נון לַיְלָא, מוטרף אהבה
|
|
מפתיע מאוד היה למצוא בספרו החדש של אביחי קמחי, "מנווט לבד בחושך" את השיר "מג'נון לילא", בערבית המטורף של לַיְלָא, מושא אהבתו של קַאיְס, הגבר המאוהב ללא תקנה מהתקופה האיסלאמית העתיקה, ולתהות איך הדמות הזאת מצאה דרכה לספר השירים הזה
|
|
|
|
|
קדמת עדן
|
|
יש ספרים שקוראים לך חזרה, כך גם ספר השירים הענוג הזה. "עת הדבש", שכבר כאן נוגע טעמו בקצה הלשון, ראה אור בשנת 2005 וחלפו מספר שנים מאז קראתי את השירים שבו אך טעמם נשתמר עמי
|
|
|
|
|
להשיב את האהבה
|
|
כך או כך, נוצר רומן שכולו מכתבים, ללא יוני דואר וללא נושאי מכתבים אלא על צגי המחשבים של השניים, פרקים קצרים ונוחים לקריאה מטבעם, שעושים את הקריאה כאותו משחק פינג-פונג מהנה של השתפכויות, של טרוניות, של געגועים, של כמיהות ותשוקות
|
|
|
|
