|
גדס"רים במלחמת יו"כ (6): ויתור נמהר
|
|
המבנה האחוד אִפשר למג"די הסיור ולמ"פים שלהם גמישות מיטבית בשדה הקרב * "המבנה המשולב ואיכות מפקדים ולוחמים בעלי יכולת רב-גונית מאפשרים לצורך המשימה תכנון פרטני של ניצול שטח ושל נתיבי חדירה דרך שטחים בעלי עבירות מוגבלת תוך איתור קווי התפר שבין יחידות האויב" * חדירת אוגדה 36 בשולי החרמון הייתה כרוכה בתמרון בשטחים קשים לתנועה בגבולה הצפוני של דיוויזיה 7 הסורית
|
|
|
|
|
גדס"רים במלחמת יו"כ (5): החמצה תפקודית
|
|
ההפעלה המוצלחת של "כוח רומאי" באוגדה 143 מלמדת עד כמה שיוועו האוגדות לכוחות סיור מיומנים, שיבצעו את מלאכתם * גדודי הסיור הוקמו כגדודים אוגדתיים, שהרכבם נועד להשפיע על זירת הלחימה האוגדתית, על-ידי השתלטות יזומה על שטחי-מפתח, שייצרו יתרון בתמרון כוחות האוגדה במרחב הלחימה, ויספקו מודיעין זמין, איכותי ורלוונטי למפקדת האוגדה ולמפקדות הכפופות לה
|
|
|
|
|
גדס"רים במלחמת יו"כ (4):
הגדס"רים נשחקו ככוחות טנקים
|
|
רס"ן חנני תבור, סמג"ד 134, תפקד כמג"ד בפועל, והוביל את הגדס"ר לקרב * בקרבות ההבקעה בח'אן ארינבה סבל גדוד 134 אבדות כבדות בטנקים, במפקדים ובאנשים, ולמעשה נותר בו רק כוח הנגמ"שים * בפקודת סגן-מפקד אוגדה 143, נשאר גדס"ר 87 לתפוס את "כישוף" - החלטה רבת-חשיבות להמשך הלחימה * ממתווה הסיור מ"כישוף" ל"ללקן" נראה, כי שרון תכנן לממש את רעיונותיו, ולנצל הזדמנות כדי לצלוח את התעלה
|
|
|
|
|
גדס"רים במלחמת יו"כ (3):
מחסור באימונים ובציוד לחימה
|
|
באימוני ההקמה לארבעת גדודי הסיור לא נבחנו תורת לחימה (תו״ל) ומבנה הכוח * הכוחות לא התאמנו בלוחמה משולבת וגם לא בסיור, והסיירים לא הכירו את הנגמ"ש * באביב 1973 הוחלט לפרק מסגרות סדירות - תוך כשנה - כלומר, הקטנת סדר-כוחות הגדודים הסדירים, פירוק אוגדה 252 ופירוק חטיבה 14; והתהליך החל להראות את אותותיו ביחידות השונות
|
|
|
|
|
טכנולוגיה, מבנה וארגון
|
|
ארבעה גדס"רים אוגדתיים נבנו במילואים באמצע 1973, והמלחמה תפסה אותם באמצע תהליך ההקמה וההכשרה. לא לכל האוגדות היו גדס"רים. למרות התרעות, הצפי היה שהמלחמה תפרוץ בשנת 1975. עד היום אין רכב קרבי מתאים להכנסה בטוחה של חי"ר לשטח רווי באש ובמיקוש. למרות שרוב מפקדי השריון בצה"ל היו אנשי חי"ר מוסבים, הם ביטלו את ערך החי"ר, והקצו לו משאבי-אנוש ירודים, אמצעי תובלה לא-אמינים ונשק אישי פגום
|
|
|
|
|
גדודי הסיור המשוריין במלחמת יוה"כ:
תורת לחימה, בניין כוח ומודיעין קרבי
|
|
המאמר בוחן את הרקע ההיסטורי להקמת ארבעת גדודי הסיור (גדס"רים) המשוריין באוגדות המשוריינות בצה"ל בשנים 1973-1972, את הצורך המבצעי, את תורת הלחימה ואת תורת הארגון, שעמדה מאחורי הקמת הגדס"רים. בנוסף, נבדקות הפעלת הגדס"רים במלחמת יום הכיפורים ומשמעות לחימת האוגדות ללא מרכיב סיור - כלומר, ללא מודיעין קרבי, בקרבות נגד צבא סוריה ונגד צבא מצרים
|
|
|
|