|
למנוע חזרה על העשור האבוד שאחרי 1973
|
|
עד כה הפגין המשק עמידות ראויה לציון מול פגעי המלחמה, אך ההשלכות יהיו ממושכות ומשמעותיות * אחרי האסון הצבאי, חובתה של הממשלה למנוע לכל הפחות גם אסון כלכלי
|
|
|
|
|
סחר עם מדינות המפרץ כמענה לאי-ודאות כלכלית
|
|
ביצועיה הכלכליים של ישראל מרשימים בהשוואה למדינות העשירות - הרבה יותר צמיחה, הרבה פחות אינפלציה * אולם, בסופו של דבר התנודות העולמיות ישפיעו גם עלינו - וזה הזמן לפנות לעבר המפרץ הפרסי עתיר האנרגיה
|
|
|
|
|
דרוש רקע חברתי-תרבותי לתעסוקת חרדים
|
|
אם המדינה מבקשת שהחרדים ישתלבו בחיי המעשה, עליה לוודא וליצור רקע חברתי-תרבותי הולם, שילווה את מאמצי ההשתלבות בתחושות ביטחון של הפרט החרדי שאורח חייו הייחודי לא ישתנה * ניסיון של הרוב לכפות שילוב על קבוצת המיעוט עלול לגרור תגובה של התנגדות חריפה ולהעמיק עוינות
|
|
|
|
|
שירות החובה הנכון: 30-28 חודשים
|
|
קביעת אורך שירות החובה לגברים תלויה במשתנים רבים, ולא יכולה להתבסס רק על שיקולים כלכליים או רק על צרכיו של צה"ל * ניתוח ושקלול של שיקולים אלו מוביל למסקנה, שהשירות הבסיסי הנכון הוא 30-28 חודשים, לצד חיזוק מערכי הליבה בחיילי קבע קצר - ובמסגרת פיתוח כולל של כוח האדם הצעיר
|
|
|
|
|
חסימת התעלה: מה הלאה
|
|
הפקק שנוצר בשל היתקעות הספינה Ever Given בתעלת סואץ מחייב הפקת לקחים בינלאומית, ויש בו גם הזדמנויות מבחינתה של ישראל
|
|
|
|
|
ישראל מול מפת הסיכונים
|
|
פורום דאבוס מציג מדי שנה את מפת הסיכונים הגלובליים, והשנה בולטים סיכוני הטבע – בעוד ישראל מתמקדת בסיכונים ביטחוניים * על ישראל להשתלב בקדימויות העולמיות, וגם תוכל לצאת נשכרת מהם
|
|
|
|
|
הצד הכלכלי של הסכמי אברהם
|
|
ישראל ושתי מדינות המפרץ יכולות לשתף פעולה במישרין וגם לשמש כגשרים הדדיים לשווקים אחרים * ישראל צריכה לשלב במהלכיה את אזרחיה הערביים
|
|
|
|
|
מסיכה בחוף שארם א-שייח
|
|
מצרים מנסה לחדש את התיירות - אחד מענפיו המרכזיים של המשק המקומי - ושמה דגש על דרום סיני, יעד פופולרי לישראלים רבים * המשבר מעניק הזדמנות להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות
|
|
|
|
|
אופ"ק פלוס, תפוקה מינוס
|
|
מחירי הנפט אומנם ירדו לאחר ההסכם לקיצוץ מתמשך בתפוקה, אך מדובר בנקודת מפנה חשובה - גם אם המשבר עלול להתחדש * ניתוח ההסכם מוביל למספר מסקנות בינלאומיות חשובות - כולל בנוגע לישראל
|
|
|
|
