המדיניות הכלכלית נוסח שנת 2003:
פרספקטיבה היסטורית
|
עד ראשית שנות ה- 70' צמח המשק הישראלי בקצב מהיר מאוד, אולם כבר אז אפשר היה להבחין בהתפתחות שני המעצורים הגדולים אשר לא יאפשרו לצמיחה זו להיות בת-קיימא: האינפלציה מחד, והגרעון במאזן התשלומים מאידך. מאחורי שני מעצורים אלה עמדו ממשלות אשר צברו גרעונות וחובות ללא גבול, שנה אחר שנה, ובנק מרכזי אשר עסק בניהול תכניות אשראי שונות עבור הממשלה, משל היה אגף במשרד האוצר, ולא יכול היה לעסוק בריסון האינפלציה וביצירת תנאים לצמיחה מתמשכת.
|
|
|
|
|
|
|
לקבל החלטות בדחיפות
|
המסמך הוכן על-ידי נגיד בנק ישראל' ד"ר דוד קליין, עבור יום עיון על הבנקאות בישראל (13.2.03)
|
|
|
|
|
המדיניות החברתית במיבחן הזמן
|
מבין שלל המטרות אשר יש לממשלה במדיניותה החברתית, צימצום מימדי העוני היא אולי המקיפה ביותר. מן המפורסמות הוא כי העוני מאפיין משפחות בהן ראש המשפחה אינו עובד או שיש רק מפרנס אחד במשפחה ושכרו נמוך. מכאן שאחד המפתחות החשובים לצימצום מעגל העוני הוא התעסוקה. במקביל יש להשתית על בסיס יציב יותר את התמיכה באוכלוסיות שאינן יכולות לעבוד.
|
|
|
|
הערות על פערי ריבית
|
קטע מדברי דוד קליין, נגיד בנק ישראל, לכנס של מעריב (27.6.02) על "כלכלת ישראל לאור התוכנית הכלכלית החדשה"
|
|
|
דוח בנק ישראל לשנת 2001
|
הנגיד דוד קליין קורא, בין היתר: להקטין את כדאיות העסקת עובדים זרים, לערוך רפורמה במערכת הפנסיה, להפחית מיסים ולהקטין את תקציב המדינה
|
|
|
|
|
|
|
|
מיציבות מחירים ליציבות פיננסית
|
- ההקשר הישראלי;
הנגיד הרצה בכנס השנתי בקיסריה - על הסכנה הכרוכה בהמשך הפעלת מדיניות האלכסון, על המדיניות המוניטארית אותה מוביל בנק ישראל ועל ההכרח לשמור על תקציב מרוסן
|
|
|