|
נדמה שהחלל הולך ונמלא באנשים שאינם
|
|
זיכרונות והגיגים על מלכה נתנזון - הכרתי את שירתה העוצמתית, המעמידה את הקורא הלום-כתב לנוכח גורל בלתי נתפס לנוכח כשרון הביטוי היחודי של מלכה
|
|
|
|
|
יצירת שיר מִשַׂק אשפה
|
|
המשורר חיים נגיד לא עושה הנחות - לא לנו ולא לעצמו. השיר יכול היה להתחיל מחשיפת המכתב. הוא מעדיף מִ"בֵירָא עֲמִיקְתָא לֵאִגָּרָא רָמָא". אם כבר להתרומם, אז לשיא הגובה. מהרפש עד הגג .למלוא אורך האפשרויות. זה הלוז של השיר - חיינו כסולם מתוח. חיינו המסוגלים להתעלות כאשר שמים אישיים הם הגבול
|
|
|
|
|
בזרם התודעה
|
|
על השיר "גלי געגועים" מאת אביבה גולן: בשיר מתגלית חשיפה עצמית מפתיעה. המילים פורצות על הבד בזרם תודעה אקספרסיוניסטי, המשוררת מציירת את רגשותיה במריחות לב עזות - הלב הוא המכחול והקורא נדחס אל לב הסערה של הרגשות
|
|
|
|
|
|
|
על השיר "שִׂמְלָתָהּ הַמֶּשִׁי" לבלפור חקק
|
|
אחד היתרונות הבודדים של אספן בלתי נלאה של מוספי ספרות וכתבי עת לשירה (כמוני) הוא לגלות מדי פעם אוצר קסום, שיר סמוי כמו כוכב רחוק המנצנץ פתאום לְמִצְפֶּה-נפש, מעל למפת נשמה הרעבה תמיד לחשיפה ולְהִתְגָלוּת * כזה הוא השיר שלהלן
|
|
|
|
|
|
|
|
