|
קצת שפיות בבקשה
|
|
זהו זמן שבו הרוב היהודי השולט במדינה צריך להתנהג באחריות שבאה עם עמדתו כרוב, אחריות שיש בה הכלה של המיעוט ולא דחיקה. על הרוב הזה לגלות בגרות שיודעת לספוג עמדות שונות של מיעוט לאומי ואזרחי שבתוכו. התנגחות עם הציבור הערבי תביא אותו להרגשה של יותר שוליות, ואף להקצנה בעמדותיו
|
|
|
|
|
מח"ש וטנגו
|
|
למח"ש היתה הזדמנות פז לכונן את האמון בין הציבור הערבי לממשל הישראלי אבל היא העדיפה להיות כלי חיפוי על פושעים שיש להביאם לדין
|
|
|
|
|
סטנדרטים גבוהים למשטרה
|
|
באיפוק שהפגינו כלפי מפגיני הימין הקיצוני בגוש קטיף הכניסו עצמם השוטרים למילכוד: איך יצדיקו את רציחתם של 13 האזרחים הערבים הבאים כשתהיה הפגנה שמשתתפיה הם רק ערבים? איך יגידו לאזרח ערבי "אני מבין אותך"? איך יגידו למפגין ערבי "אתה צודק"?
|
|
|
|
|
האם נשכיל ללמוד מהלקח לקח נוסף
|
|
האירוע הרצחני בשפרעם חשף פעם נוספת את עדינות מרקם היחסים בין יהודים וערבים במדינת ישראל. מצד אחד הוא חשף את ההפקרות הביטחונית שלה חשופים הערבים אזרחי ישראל. לא ננקטו בעבר ולא ננקטו בתקופת האירוע צעדים למנוע התרחשות אלימה זו. השאלה היא כמה עוד פצצות מתקתקות קיימות בימין הקיצוני היהודי שעלולות לפגוע באזרחים ערבים חפים מפשע.
|
|
|
|
