|
לבטל האפליה כלפי הסקטור החקלאי
|
|
איזה כיף למושבניקים, יש להם וילות, במקום "משקים חקלאיים", נכון? ובכן, לא ממש: אם ימכרו, בניכוי דמי הסכמה למנהל ומס שבח, הם יכולים להתספק בדירת שלושה וחצי חדרים בפתח תקוה * זן (חקלאי) ואמנות הסרבול המנהלי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרפורמה תסיר את אבן הריחיים הביורוקרטית
|
|
הטענות כלפי הרפורמה הקרקעית כאילו מדובר ב"אם כל ההפרטות", שמדובר בהעברת הון מהחלשים אל החזקים, שמדובר בפתח להשתלטות לא יעילה של בעלי הון על מקבצי קרקע - הן סיסמאות אופוזיציוניות שלא נסמכו על בדל ראיה מבוססת * אם יש מישהו שהמינהל נתן לו יתרון עד היום זה החזק מול החלש, אלו בעלי ההון והיזמים אל מול האזרחים שנעדרו כל יכולת להיעזר בשירותיהם של עורכי דין, שמאים או רואי חשבון כדי להתמודד בהצלחה עם המינהל
|
|
|
|
|
הקרקע נועדה לשרת את האזרחים
|
|
שירות טוב פירושו לנהל מדיניות קרקעית שתעזור לאזרחים, שתוריד את מחירי הקרקעות כדי שלאזרחים מן השורה, לא רק למבוססים או לעשירים, תהיה קורת גג * היום המצב אינו כזה ולכן, כמדיניות ממשלתית ראויה, אנחנו צריכים לגבש את תפישת העולם שטוענת שהקרקע היא לשירות האזרחים
|
|
|
|
|
דרוש: פישוט הליכי התכנון והביצוע
|
|
קרקעות, במיוחד בעיר כמו ירושלים, הן במחסור ולכן יש לנהל אותן באורח מיטבי * כיום המצב קשה כי ריבוי הגורמים רק מקשה על מציאת הפתרונות ומימושם * אני מצפה שהרפורמה המוצעת תסייע לנו לפשט הליכים. בעבודה משותפת, בשקיפות, אפשר להגיע להסכמות
|
|
|
|
|
דרושים לרפורמה הקרקעית איזונים ובלמים
|
|
יש בהחלט מקום לרפורמה הקרקעית - המצב הקיים אינו טוב, הוא מסורבל, איטי ומקשה על הפיתוח והבנייה; הוא מגביל את הצמיחה הכלכלית ואינו תורם להקטנת פערים חברתיים * יחד עם זאת, יש לנקוט בגישה מאוזנת יותר מזו העולה מהחלטת הממשלה, שתמנע מצב של בנייה במרכז בלבד והימנעות יזמים מבנייה כדי להעלות את ערכי נכסיהם
|
|
|
|
|
במקום מדיניות קרקעית מקרטעת - רפורמה חיונית
|
|
רפורמה במדיניות הקרקעית הלאומית חיונית בעת הזו כיוון שהמדיניות הקרקעית הנוהגת – אם בכלל אפשר לקרוא לה מדיניות - מקרטעת ומגמגמת. ומן הטעם הזה, של העדר מדיניות סדורה וברורה, לא קיים סדר במערכת המנהלת
|
|
|
|
|
שיתוף במקרקעין
|
|
מכוח דיני השיתוף במקרקעין כל שותף רשאי לעשות שימוש סביר בנכס על דעת עצמו * לניהול הנכס נדרשת הסכמת רוב השותפים
|
|
|
|
|
מילים יפות אבל חסרות אפשרות מימוש
|
|
הבדואים יודעים היטב לזהות נחישות או רפיסות * כאשר הם קוראים בדוח ועדת גולדברג את ההצהרה "מכאן ואילך חייבת להיות אכיפה נחושה" - ברור להם לחלוטין כי גם הפעם מדובר במילים, הרבה מילים, וכי הרפיסות שנהגה בעבר לגבי אכיפת החוק תימשך גם בעתיד, ומי שממתין – רק מרוויח
|
|
|
|
|
הדור הבדואי הצעיר מתחנך להתעלמות מדרישות המדינה
|
|
ככלל, בני האנוש מעדיפים להשתייך לקבוצה החזקה, הצודקת והאיכותית * ומנקודת מבטו של הילד הבדואי בנגב, מדינת ישראל אינה חזקה, שהרי היא אינה אוכפת את חוקיה; אינה צודקת, שהרי היא מפזרת הבטחות ואינה עומדת בהן; ואינה איכותית, לאור רמת החיים הנמוכה ביישוב בו הוא מתגורר * במציאות כזו, קל לו לילד הבדואי להתחבר לקבוצות בדלניות המתנגדות למדינה, ועלינו מוטלת החובה לשנותה בהקדם
|
|
|
|
|
מוכרים את המדינה
|
|
אם כל ההפרטות בפתח: עד עכשיו זה היה הפרומו * עכשיו מוכרים את המדינה * הקרקעות שיופרטו תרכשנה על-ידי גורמים אינטרסנטים כגון שייחים סעודים וגורמי פשיעה
|
|
|
|
|
חובת קיום החוק אינה בגדר המלצה
|
|
אין כל הצדקה לכך שהתייחסות המדינה לתושביה הבדואים תהיה שונה מהתייחסותה לשאר אזרחי המדינה * אין עוד מקום לעצימת עיניים בכל הנוגע לאכיפת החוק ויש להעביר מסר ברור כי הנגב אינו החצר האחורית של המדינה וכי חוקיה אינם בגדר המלצה בלבד
|
|
|
|
|
פרס למפירי חוק בצד נתונים לא אמינים
|
|
אינני מבקש להתעמת עם מסקנות הדוח הממליץ ל"הלבין" למעשה את כל הבנייה הבלתי מסודרת על קרקעות * אך נראה כי עצם פרסום המסקנות, לפני שהוחלט לאמצן, מביא ויביא להתפרשׂות נרחבת יותר של האוכלוסיה הבדואית במרחבי הנגב בבחינת פרס למפירי החוק
|
|
|
|
|
המלצות בנושא הבדואים - לא מציעות פתרון חוקי
|
|
אין ספק כי אחת ולתמיד יש לפתור את בעיית התיישבות הבדואים בנגב ולהביא את הבדואים, הנאמנים כל כך למדינה, "לשביעות רצון קרקעית" בכל הקשור לבתי מגוריהם, אבל הכל חייב להיעשות בכפוף לאכיפה מלאה של חוקי ישראל ובשוויון לגבי כל אזרחי המדינה
|
|
|
|
|
|
|
אקטיביזם שיפוטי: של מי האדמה הזו
|
|
הציונות מזוהה עם גאולת הקרקע * 'עוד דונם ועוד פרה' היייתה ססמתה * עתודת הקרקע של ישראל קטנה, והכל (ערבים, יהודים, בדווים, תושבי עיירות פיתוח) נאבקים עליה * מאמר רביעי בסדרה
|
|
|
|
|
בג"צ קציר
|
|
האם מינהל מקרקעי ישראל, באמצעות הסוכנות היהודית, רשאי להפלות ערבים בקבלה ליישובים קהילתיים? שאלה זו נדונה בבג"צ קעדן נ' מנהל מקרקעי ישראל
|
|
|
|
|
הגורמים להיחלשות המושבים
|
|
אחת הסיבות המרכזיות להיחלשות השיתופיות במושב נובעת מחוסר העידכון של מרכיבי השיתופיות למציאות של משק מתמחה * כל הגורמים להיחלשות המערכת השיתופית במושב ולשינוי בשימושי הקרקע
|
|
|
|
|
הספר הממתין
|
|
רעיון באר שבע כמטרופולין הרביעית והנגב כגשר לארצות השכנות, לא התממש בשל חילופי ממונים ואי הזרמת כספים * הדרום עודנו "ספר פריפריאלי"
|
|
|
|
|
|
|
לשנות סדרי בראשית במינהל מקרקעי ישראל
|
|
הגיעה עת לשנות סדרי בראשית במינהל המסורבל * צריך לבדוק מחדש את המדיניות שלפיה "הארץ לא תימכר לצמיתות" ובעיקר: למנות ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל בעל מקצוע, ולא פוליטיקאי בעל אג'נדה
|
|
|
|
|
צמצום תלות העתיד הישראלי בקטר ת"א
|
|
כל כלי המדיניות שישראל מפעילה ממשיכים, פחות או יותר, לקיים את מטרופולין תל אביב כקטר הראשי של הכלכלה הישראלית וגם של החברה והתרבות הישראלים * כל שלושת המטרופולינים האחרים - חיפה, ירושלים ובאר שבע - נשרכים רחוק מאחורי תל אביב
|
|
|
|
|
|
