|
בין הדרג המדיני לצבאי
|
מלחמת לבנון השנייה כמקרה בוחן ללמידת מערכת היחסים המורכבת שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי
|
|
|
בוש לא יעזור
|
אין סיכוי להשיג שלום וביטחון עם שכנינו, כל עוד לא נשיג שלום וביטחון עם הפלשתינים; ולא נשיג זאת עִמם כל-עוד לא הערבים הישראלים לא יהיו שווי זכויות * על חירותנו יש להגן - אך אין צורך להצדיקה
|
|
|
צבא וחברה בישראל
|
יחסי הצבא והחברה נמצאים כיום בשפל חסר תקדים, אך למרות הכל - הצבא והחברה בישראל שלובים האחד בשני בקשר בל יינתק * בימים אלו ממש אנו חווים תהליך של התפכחות ושיקום, גם מצד המערכת הצבאית וגם מצדה של המערכת הפוליטית * כדאי לכולנו לא לשכוח: בבסיס הקשר הישראלי בין הצבא לחברה עומד קשר אינסטינקטיבי וכמעט משפחתי
|
|
|
מדינת כל אזרחיה
|
נראה כי כיום בהצהרותיהן, כנסת ישראל והממשלה הנבחרת עדיין נותנות קדימות למושג ה"מדינה היהודית", אך בעשייה היום-יומית מתעלמות במידה רבה מתנאי יסוד שיבטיחו את אותה דמוקרטיה בה יהיה שוויון מלא של זכויות וחובות לכלל אזרחיה
|
|
|
צבא בין הלחצים
|
נכון שמאבקים חברתיים הם חשובים וצה"ל מהווה זירה משמעותית בתחום, אך צריך לזכור כי מטרתו הראשונית של צה"ל הוא הגנה על מדינת ישראל * כל הלחצים וכל השימוש הסמי-פוליטי בצה"ל - אסור שיעברו את הגבול שיביא להיחלשות הצבא
|
|
|
כשהצבא מקרין על החברה
|
כושרה של החברה הישראלית להתמודד עם האיומים עליה תלוי יותר בכושר העמידה של אזרחיה מאשר במערכות הנשק שלה * אם במקום להשקיע מיליארדי דולר בפיתוח נשקים שלעולם לא יופעלו נשקיע בזכויות העובדים וברווחה, נקבל חברה עם אושר חברתי גדול יותר והגנה טובה יותר על האזרחים
|
|
|
הקרבה לשם קִרבה
|
הקרבה למען הכלל היא ערך עליון בצה"ל, והיא שואבת ממסורת מקראית וחברתית מפוארת * אך הסוד לקרבה אמיתית הוא לא בביטול העצמי ובהפיכה לקרבן, אלא מציאת המידה הנכונה של הקרבה שתאפשר לנו שינוי והתפתחות
|
|
|
ביטחוני-מדיני והפוך
|
מתבוננים מהצד לא יצליחו להבחין מתי מסתיים ה"מדיני" ומתחיל ה"צבאי" בישראל * עד לרגע שהישראלים יפסיקו לפחד משלום יותר מאשר מלחמה, היחסים של צבא-מדינה ימשיכו להיתקע במטוטלת, פעם צבא ופעם עם
|
|
|
צבא הפלייה לישראל
|
צה"ל הוא גורם מלכד, אך סביב קונצנזוס מפלג שאינו אמת: הקבוצות בישראל מתחלקות לנאמנות ושאינן נאמנות למדינה ובהתאם - מופלות לטובה או לרעה * כל עוד נתון הקונצנזוס האמור, כיצד נעשה שלום?
|
|
|
מיליטריזציה של הארכיטקטורה
|
קיימות פרקטיקות אדריכליות שונות ליצירת הדרה של אוכלוסיות 'בלתי רצויות' * מבט על מבנים בישראל המשתמשים בטכניקות שכאלו
|
|
|
מלחמה בחברה פוסט הרואית
|
שינוי הנורמות והערכים בצה"ל נובע לא רק מתמורות בחברה הישראלית, אלא גם מקבוצות לחץ כמו אליטות ועיתונות, שבתורן, התעצבו גם הן מתוך התמורות שפעלו לקידומן
|
|
|
חינוך
|
מהפכה בחינוך תתחולל אצלנו, כשנשוב למשמעותו הישנה של המונח: כשנתעניין באישיותם החינוכית של המורים, בשוויון, ובהנחלת ערכים לאומיים ואנושיים, יותר מאשר אנו מתעניינים בארגון החינוך ובממוצע הציונים
|
|
|
המדרש כדיאלוג
|
משמעותו של הדיאלוג המדרשי: מה אומר הדרשן למקרא, ומה הוא טוען כלפיו; ואיזה מענה 'משיב' המקרא לשאלות הדרשן
|
|
|
שלום
|
מאז הסכם אוסלו, המושג "שלום" זוכה אצל אזרחי המדינה לפרשנות מצמצמת בהרבה. "שלום" במובנו העדכני איננו קיצו של הסכסוך, אלא העדר מלחמה ופיגועים. השלום הוא הזכות להיפרדות או להינתקות - שלום של פרידה
|
|
|
אהבה
|
המציאות מתפרשת לפי מה שאדם מחליט. יכול להיות לו טוב והוא יילל ויצטער על מר גורלו, ויכול להיות לו רע והוא יאמין שמה שקורה לו זה לטובתו * אדם שיתחזק באמונה הזאת, באמונה שהוא אהוב - המציאות שלו תשתנה
|
|
|
יוקרה
|
מותם של מושבי העובדים בישר את עלייתם של "ישוביי היוקרה" - אחיזת עיניים שמטרתה לשווק יוקרה לכל פועל * דוגמא לעומק חדירתו של התואר "יוקרתי" אל המציאות הישראלית הבלתי-יוקרתית בעליל
|
|
|
ימין
|
הבלבול המושגי הקיים בישראל בנוגע ל"ימין" ו"שמאל", נובע מרבדי משמעות ייחודיים לתרבות העברית-תנ"כית באשר למושג ימין
|
|
|
האישה החדשה
|
האישה מחוברת באופן מוחלט אל עובדת היותה נמשלת בידי הגבר - כמתואר בסיפור הבריאה - שדווקא מעיד כי המצב האידיאלי בגן העדן מלכתחילה היה שוויון. הגיע הזמן להתיר את תסבוכת הבריאה ולהיות אישה בריאה ושלמה
|
|
|
אמונה חילונית
|
האמונות הלא דתיות ביססו את האינדיבידואליזם כאידיאל אנושי. יש לקרוא לאמונה לא-דתית גם "אמונה חילונית" מבלי לייחס לה קונוטציות שליליות
|
|
|
סוציאל-דמוקרטיה
|
במדינה סוציאל-דמוקרטית שהיא גם חופשית וגם שוויונית, החוסן הלאומי גדול יותר וניתן להתפנות לעסוק בדברים החשובים: בעיות סביבה ויצירה תרבותית.
|
|
|
ירושלים המאוחדת
|
אלו המצדדים ב'ירושלים המאוחדת' מסרבים להכיר במורכבות הבעיה: גודל התסבוכת שבשליטה על רבע מיליון פלשתינים החיים בתנאים סוציו-אקונומיים מן הגרועים שבמדינת ישראל, ונושמים אווירה של אי-צדק מייאש
|
|
|
זיהום תקשורתי
|
שימוש בקלישאות וססמאות נדושות הוא מגפה המאיימת הן על פתיחותה והן על קיומה הפיזי של החברה הפתוחה בכלל ושל ישראל בפרט.
|
|
|
|