|
היכן הבלוגוספירה המשפטית בישראל?
|
|
בעוד שהתפתחות הבלוגוספירה המשפטית בארצות-הברית לוותה בכתיבה אקדמית הפועלת לתארהּ, להסבירהּ ולנתחהּ, הכתיבה המשפטית באינטרנט בישראל טרם זכתה להתייחסות אקדמית כלשהי. מאמר זה מהווה, אפוא, סקירה ראשונה של מפעל "הבלוגוספירה המשפטית" בישראל
|
|
|
|
|
החיפוש אחר "סעדים חברתיים"
|
|
מאמר זה מבקש לשלב התייחסות לתחום הכללי של הסעדים עם התייחסות לנושא הזכויות החברתיות והפגיעה בהן. חלקו הראשון יעסוק בתכליות העומדות בבסיס דיני הסעדים וכן ינתח את מורכבותן של הזכויות החברתיות. חלקו השני יעסוק בהגנה על הזכויות החברתיות במשפט הבינלאומי והישראלי תוך בחינת השימוש שנעשה בסעדים לשם כך
|
|
|
|
|
המשפטנים והמחאה החברתית של קיץ 2011
|
|
מאמר זה בוחן את תפקיד המשפט והמשפטנים במחאה של קיץ 2011. אחת התופעות המעניינות במחאה זו, היא מיעוט ההתייחסות להיבטים המשפטיים הקשורים למדיניות חברתית. במקומו, תשומת הלב העיקרית ניתנה להיבטים כלכליים של מדיניות. אף שחשיבותם אינה מבוטלת, שינויים במדיניות הכלכלית הפיכים למדי, וכפופים לאילוצים התקציביים המשתנים. מדוע, אם כן, נאלם קולו של המשפט במסגרת המאבק החברתי?
|
|
|
|
|
המזרחים בישראל - בין הגלוי לנסתר
|
|
מאמר זה מבקש לזהות גורמים המקדמים את אפשרות ההכרה המשפטית בהפלייתה של קבוצה מסוימת, וגורמים המקשים על כך. לשם כך, תחת אשר יחזור אל עיקרון השוויון וינתח לעומק את נימי מרכיביו, המאמר חוזר דווקא אל מושג ההפליה, כדי לברר לעומק מהי אותה 'מחלה' שעיקרון השוויון מבקש 'לרפא'
|
|
|
|
|
"עבודת הסניגור - התייצבות לצד החלש"
|
|
כך מתאר ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי הנכנס את עבודתו של הסניגור ומדגיש כי מדובר בניסיון למלא בתוכן את כף הזכות של הצד החלש. הוא אינו מסכים עם הנטייה לחשוב שקיים קושי אתי גדול דווקא בעבודת הסניגור ורואה בעבודתו עבודה מאוד מוסרית
|
|
|
|
|
מדוע "אלה שיש להם" נוטים להצליח
|
|
בחינת כמה ממאפייניה של מערכת משפטית כדוגמת זו האמריקנית, וזאת באמצעות איסוף כמה מרכיבים החוזרים באופן בלתי-שיטתי בספרות המחקרית, וסידורם-מחדש
|
|
|
|
|
"מעשי משפט", כרך רביעי: מבוא
|
|
ישראל שחוותה קיץ יוצא-דופן של מאבק אזרחי ודמוקרטי שבו הדרישה לתיקון חברתי זכתה לתהודה עצומה. שעת הרצון הזו, היא הזדמנות גדולה גם עבור קהילת המשפטנים והמשפטניות החברתיים
בישראל להמשיך ולפעול בזירות השונות - בבתי המשפט, בכנסת, בחברה האזרחית ובבתי-הספר למשפטים - למען צדק חברתי, למען סולידריות, למען זכויות אדם
|
|
|
|
|
|
|
התקווה החלולה
|
|
האם בתי משפט יכולים להביא לשינוי חברתי? ביקורת על המהדורה השנייה (2008) של ספרו של ג’רלד רוזנברג
|
|
|
|
|
איפה הקול שלי?
|
|
עריכת דין קהילתית ראויה, פירושה להשתחרר מפרדיגמות משפטיות "רגילות" ולהאזין לקהילה שלה מתימרים לסייע משפטית * יומן מסע פמיניסטי בקהילה הדרוזית
|
|
|
|
|
|
|
משפט קהילתי פמיניסטי בראי הקולנוע
|
|
הסרט 'ארץ קרה' ממחיש מודל ראוי של עריכת דין קהילתית * עורך הדין אינו מוביל, הוא משתף פעולה * הוא אינו גיבור, אלא שחקן ספסל * הגיבורה האמיתית היא האישה אשר נאבקת בכוחות חברתיים איתנים בכדי להפוך מקורבן הטרדה מינית בעבודה ללוחמת ולמנהיגה חברתית
|
|
|
|
|
ברק אובמה, עורך-דין קהילתי
|
|
על עורך הדין הקהילתי לשתף את הלקוח באסטרטגיה המשפטית * ללכת עימו בשיתוף, לא להוביל * אובמה יישם את הפרקטיקה הזו בתחום המנהיגות * "כן אנחנו יכולים" הייתה התוצאה
|
|
|
|
|
ההיגיון המשפטי של משטר ההפרטה הישראלי
|
|
את המאבק להגנת עצמאותה של מערכת המשפט מול ההגמוניה הנאו–ליברלית ו"שלטון ההון", יש לנהל מתוך חתירה למשטר שהנחותיו מנוגדות למורשתו של ברק ולמדיניותו של פרידמן כאחד: מדינת רווחה ולא מדיניות הפרטה
|
|
|
|
|
|
|
עלייתה של עריכת דין על-לאומית לזכויות האדם
|
|
עוה"ד העל–לאומיים נושאים עמם כוח הרתעה כמדברים בשם "הקול הבין–לאומי". מצד שני, "האזהרה הבין–לאומית" שהם משמיעים, יכולה לסייע לבתי המשפט המקומיים לקדם שינויים במסגרת מאבקי הכוח עם המערכת הפוליטית
|
|
|
|
|
מי צריך נישואים חד-מיניים
|
|
המאבק המשפטי בישראל למען נישואין בין בני אותו המין והכרה עקרונית בהם, הוא בעל חשיבות סמלית ורגשית גדולה לחברי הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס. עם זאת עולות ממנו שאלות חברתיות חשובות שטרם זכו לדיון ציבורי
|
|
|
|
|
הדילמה הקיומית של עו"ד חברתיים
|
|
"שעון בית המשפט לא הולם תמיד את שעון חייהם של העניים" * יובל אלבשן, פעיל חברתי, מצביע על הדילמה של עורכי דין חברתיים שבין האינטרסים המיידים של פונים מוחלשים, לבין השגת תיקון חברתי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי
|
|
הגנת הסביבה כפעילות למען זכויות אדם: על התהליך המורכב של יישום ערך הצדק הסביבתי, כשרק העשירים מצליחים להגן על זכויותיהם הסביבתיות
|
|
|
|
|
עריכת דין ככלי לשינוי חברתי בישראל
|
|
פעילות משפטית-חברתית מאורגנת, כבר איננה תופעה חדשה: מבט לעתיד לאחר שני עשורי פעילות בהם מיצבו עצמם עורכי הדין הציבוריים ככוח העתיד לשמור על זכויות הפרט מדיכוי כוחני
|
|
|
|
|
מעשה ראשון
|
|
"הפילוסופים אך פירשו באופנים שונים את העולם, אבל העיקר הוא לשנותו" [1]
|
|
|
|
