|
גוף ומיניות בשיח הציוני-דתי החדש
|
|
ד"ר יקיר אנגלנדר ופרופ' אבי שגיא מנתחים בספרם תשובות הלכתיות כדי לעמוד על מקומם של הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי בעשור האחרון. מסקנתם היא כי הרבנים מבקשים לדחות את התפיסות החדשות שפשטו בעולם המערבי אודות הגוף והמיניות, וזאת באמצעות הסתגרות ושימור תפיסות מהותניות אודות הגוף ואודות האישה ומיניותה
|
|
|
|
|
על החגים בחברה הישראלית
|
|
למרות שנוטים להתעלם ממנו, אחד השדות בהם מתנהל שיח זהות עמוק ואינטנסיבי בחברה הישראלית הוא שדה התרבות הפופולרית, ובייחוד האופן בו מעוצבים החגים היהודיים בחברה הישראלית * התחקות אחר ציון החגים בישראל מחדדת את העובדה כי התרבות הישראלית הינה תרבות מסורתית העומדת בקשרים של השפעה הדדית עם תרבויות יהודיות אחרות
|
|
|
|
|
מדינת ישראל וחובות הומניטריות
|
|
המלחמה המתמשכת בסוריה ותמונות האזרחים ההרוגים המגיעות משם מעלות מחדש את שאלת החובה המוסרית של מדינות העולם, ובכללן ישראל, להתערב בסכסוכים מסוג זה * שיחה על מקורותיה של התביעה המוסרית לסיוע הומניטרי, על תוקפה ועל גבולותיה
|
|
|
|
|
הלל צייטלין מבקש האלוהים
|
|
חייו של הלל צייטלין התאפיינו בטלטלות רוחניות; הוא גדל בבית חסידי, בבגרותו עבר תקופה של כפירה והתפקרות, ואחריה חזר שוב אל הדת. עם זאת, בכל תחנות חייו ליווה את צייטלין אותו מצב אמונה בסיסי - חיפוש ותעייה מתמדת אחר האלוהים וצימאון רוחני שאינו יכול להתמלא
|
|
|
|
|
חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
|
|
חוזרים בשאלה וחוזרים בתשובה מבקשים לעבור מהחברה בה גדלו לחברה חדשה, אך רבים מהם מוצאים את עצמם עומדים על הסף, מבלי להשתלב בחברה באופן מלא * לטענת ד"ר שלומי דורון, מצבם הלימינלי של החוזרים בשאלה אף חמור יותר, שכן הם לא זוכים להדרכה ולתמיכה הקהילתית העומדות לרשותם של החוזרים בתשובה
|
|
|
|
|
שפה אחת ודברים אחדים
|
|
בספרו מבקש פרופ' פנחס שיפמן להפיל את המחיצות שבין המערכת ההלכתית לזו המשפטית-מוסרית ולהצביע על הזיקות העמוקות בין השתיים. באמצעות עיון בסוגיות הנוגעות לחיי המשפחה, עומד שיפמן על המתח הגואה בישראל בין שתי השפות הללו
|
|
|
|
|
"והמשכילים יבינו": קריאה חדשה בספר הכוזרי
|
|
ר' יהודה הלוי, מחבר ספר הכוזרי, נחשב כבעל השקפה חריגה בנושא סגולת ישראל, וכמי שמאמין כי עליונותו של העם היהודי היא תכונה העוברת באופן תורשתי מאב לבן * קריאה שונה ומפתיעה של ספר הכוזרי, המתבססת על אופיו הדיאלוגי של הספר ועל הסוד הצפון בו
|
|
|
|
|
הוגה ההתחדשות היהודית
|
|
מרדכי קפלן, מייסד 'התנועה ליהדות מתחדשת', התמודד עם האתגרים שהציב העידן הדמוקרטי לתרבות היהודית באמצעות חידושה של היהדות והתאמתה למציאות המודרנית, אך זאת ללא ויתור על המימד הדתי שבה. למרות שדמותו אינה מוכרת בישראל, פריחת בתי-המדרש והחזרה לארון הספרים היהודי מתרחשת בארץ לא מעט בזכות הגותו ופועלו
|
|
|
|
|
מושג הבתולים ועיצוב המיניות הנשית
|
|
המושג "בתולים", המעיד לכאורה על עניין פיזיולוגי גרידא, מקפל בתוכו את האופן בו תופסת התרבות את גופה, מיניותה ודמותה הרוחנית של האישה * כיצד תפיסת הבתולים היהודית בימי הביניים עומדת ביחסי גומלין של השפעה ופולמוס עם התפיסה הנוצרית, כששתיהן מעצבות את מעמדה של האישה הבתולה
|
|
|
|
|
הפוליטיקה הישראלית ושאלת הזהות היהודית
|
|
במערכת הבחירות הנוכחית בא לידי ביטוי תהליך כללי העובר על הפוליטיקה הישראלית: העיסוק בשאלות העקרוניות על אודות זהותה היהודית של המדינה הולך ופוחת, ובמקומו מתפתח שיח המתמקד בזכויות ובאינטרסים של קבוצות שונות בחברה הישראלית
|
|
|
|
|
הדת הפנימית
|
|
ספרו החדש של פרופ' רון מרגולין סוקר היבטים פנימיים ונפשיים ביהדות החל מהמקרא ועד לתנועת החסידות. מהספר עולה כי עוד הרבה לפני החילון והשפעותיו הופיעו ביהדות פרשנויות "פנימיות" להלכה, חיפוש טעמים נפשיים למצוות, חוויות רוחניות, ועוד. ממצאים אלו מאירים מחדש את ההגות החסידית וייחודה, ולצד זאת טמונות בהם גם תובנות קיומיות עמוקות על משמעות העולם הדתי בעידן המודרני
|
|
|
|
|
גרשם שלום: בין ציונות למשיחיות
|
|
גרשם שלום גרס כל חייו כי התנועה הציונית חפה מכל אלמנט משיחי * פרופ' משה אידל סבור כי עמדה זו, המתעלמת מההיבטים המשיחיים המובהקים הקיימים בתנועה הציונית, קשורה לאופן הדוגמטי בו הבין שלום את המשיחיות במחקריו האקדמיים. כך מתברר כי דעותיו של שלום כחוקר ועמדותיו בספירה הציבורית עומדות בקשרי גומלין של השפעה הדדית
|
|
|
|
|
פיוט: עבר והווה
|
|
למרות דימויו ה"עתיק" של הפיוט, מסתבר כי הרחק מעין הציבור ממשיכים להכתב גם בימינו פיוטים חדשים, העוסקים בין השאר באירועים מרכזיים בהיסטוריה הישראלית * בשיחה עמו עומד ד"ר מאיר בוזגלו על מאפייניהם של הפיוטים הללו, שנכתבו בין השאר על-ידי אביו, ר' דוד בוזגלו, ותוהה מדוע שום זרם דתי אחר לא הצמיח מתוכו יצירה דומה
|
|
|
|
|
היהודים, הגוף והספורט
|
|
דומה שהאכזבה מהישגיה של משלחת ישראל לאולימפיאדת לונדון הייתה מנת חלקם של ישראלים רבים, שתקוותם כי ישראל תקבל ולו מדליה אחת התבדתה. בעקבות הכישלון הישראלי במשחקים האולימפיים ביקשנו לדון מחדש בשאלת היחס של היהדות לגוף ולספורט. בשיחה עימם מעלים פרופ' ישי רוזן-צבי וד"ר משה מאיר שאלות כמו היחס בין גוף לנפש בהגות היהודית, מקומה של התחרות בבית המדרש, היחס היהודי לתרבות ההלניסטית, ועוד
|
|
|
|
|
הלכה בעולם חדש: שיח רבני בחברה מודרנית
|
|
אנשי ההלכה מרבים לשלב בפסיקותיהם שיקולים ערכיים, אידיאולוגיים ופוליטיים ולהציגם כ'דבר הלכה' שאין להרהר אחריו. בתקופה המודרנית בולט הדבר בייחוד בסוגיות בהן מתגלה מתח בין ערכי המסורת הישנים לבין רוחות המודרנה. בספרו החדש מבקש ד"ר אריאל פיקאר לחשוף את העמדות הערכיות המסתתרות בתוך הפסיקה ההלכתית המודרנית בכמה סוגיות מרכזיות
|
|
|
|
|
"אידיאולוגיה של פריון" בפסיקה המודרנית
|
|
במאה השנים האחרונות השתלטה על השיח ההלכתי אידיאולוגיה הרואה בערך הפריון וההולדה ערך מרכזי ודוחה מפניו ערכים רבים אחרים. ד"ר רונית עיר שי מראה כיצד "אידיאולוגיית הפריון" משפיעה על פסקי ההלכה בנושאים כמו תכנון המשפחה, ביצוע הפלות, הפריה מלאכותית ופונדקאות, ועומדת על ההשלכות החמורות של אידיאולוגיה זו על נשים דתיות
|
|
|
|
|
היכרות מחודשת עם אנדרה נהר
|
|
אנדרה נהר, מההוגים המשפיעים ביותר על יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, חיבר בדמותו ניגודים שונים: חוקר אקדמאי והוגה יצירתי, נטוע בעולמה של המסורת היהודית אך אוניברסליסט והומניסט מושבע, בעל חזון משיחי אך גם פרגמטי ומציאותי. ד"ר רניירו פונטנה רואה בכך את ייחודיותו של נהר, ואולי גם את הסיבה שבגללה אין הוא מוכר מספיק לקורא הישראלי הממוצע
|
|
|
|
|
ציונות - בין קניין לשוויון
|
|
המושג "ציונות" אולי נראה מובן מאליו לרוב הישראלים, אך למעשה הוא עשוי להתפרש בכמה דרכים שונות לחלוטין. פרופ' חיים גנז עומד על הפירוש הרווח כיום לציונות, זה המעמיד במרכזו את הבעלות הקניינית של העם היהודי על ארץ ישראל, ולעומתו מציג פירוש אחר המעוגן בתיאוריה של מוסר מדיני וכפוף לעקרונות השוויון האוניברסליים
|
|
|
|
|
על האופוזיציה
|
|
בעקבות הקמתה של ממשלת האחדות, הצטמקה האופוזיציה בכנסת לגודל חסר-תקדים בפוליטיקה הישראלית. לאור מצבה החדש של האופוזיציה ביקשנו לשוחח עם שניים מחוקרי מכון שלום הרטמן, פרופ' מנחם לורברבוים ופרופ' מנחם פיש, על תפקידו של הקול האופוזיציוני ועל מהותה של האופוזיציה בחיים הפוליטיים, החברתיים והדתיים
|
|
|
|
|
לא בשמים: מסורת המחשבה היהודית החילונית
|
|
בספרו החדש מתחקה פרופ' דוד ביאל אחר שורשיה הקדומים של החילוניות, ומראה כי באופן מפתיע מקורם נמצא בעולם המסורתי עצמו * המסקנות העולות מן הספר עשויות לתרום להבנה מעמיקה יותר של החברה הישראלית ויחסיה עם הדת
|
|
|
|
|
דמותו של יצחק וקנאתו של האל
|
|
עיון בפרשיות המקראיות העוסקות בהולדת יצחק מלמדות כי השם שניתן לו על-ידי אלהים מבטא לעג וזלזול, ולמעשה הוא שם גנאי * הסיבה שבגללה הוענק ליצחק שם זה קשורה ליחסיו המורכבים של האל עם אברהם: אהבתו העזה אל אברהם גרמה לאל לקנא בכל מי שעשוי להסיט את אהבת אברהם ממנו, בראש ובראשונה - בנו יחידו יצחק
|
|
|
|
|
חיפוש אחר הקיום האנושי החמקמק
|
|
למרות ששמו אינו מוכר לקהל הישראלי, ולדימיר ינקלביץ' היה אחד מאנשי הרוח הבולטים בעולם המחשבה הצרפתי-יהודי של המאה שעברה * על הגותו של הפילוסוף והמוסיקולוג שבימי מלחמת העולם השנייה הצטרף לשורות הרזיסטנס, ולאחר המלחמה קרא להימנע מכינון יחסים מחודשים עם גרמניה
|
|
|
|
|
דיבוק: ביקורת תרבות מודרנית בלבוש ישן
|
|
סיפורי דיבוק, שתפסו מקום של כבוד במסורת הספרותית היהודית, מסופרים מחדש בתקופה המודרנית על-ידי יוצרים והוגים העושים בהם שימוש להבעת ביקורת חברתית ותרבותית * על השימוש הביקורתי בסיפורי הדיבוק בשדה הספרות ובהגות הפמינסטית
|
|
|
|
|
על דמותה היהודית של החברה בישראל
|
|
לפני מספר שבועות פורסם דוח גוטמן השלישי, המנתח את היחס למסורת ולערכים יהודיים בישראל בעשור האחרון ומצביע על חיזוק הזיקה ליהדות בקרב האוכלוסיה הישראלית * פרופ' אבי שגיא ודני אלעזר משוחחים על הדוח ועל משמעויותיו, ומציעים להתייחס בזהירות לחלק מן הפרשנויות שהוענקו לממצאים על-ידי עורכיו ועל-ידי אמצעי התקשורת
|
|
|
|
|
פצועי תפילה: תפילה לאחר "מות האל"
|
|
האם אפשר להתפלל מבלי להאמין באלוהים? בספרו החדש טוען פרופ' אבי שגיא שבהחלט כן. הספר מקבץ ממרחבי הספרות העברית מבעי תפילה רבים שאינם מניחים את קיומו של אלוהים, ופורס טיפולוגיה מרתקת של סוגי התפילה השונים * התחקות אחר התובנות העמוקות הטמונות בספר - על אודות האדם, המודרנה והתפילה
|
|
|
|
