מבט מהפסגה
|
פסגת ההר שאליה מטפס ד"ר דמיטרי גורביץ' במחקריו גבוהה במיוחד - הוא עובד על הצגות של חבורות לא-קומפקטיות, הידועות במורכבותן. מפסגה זו הוא מקווה לגלות נופים חדשים, הנסתרים כיום מרוב המדענים
|
|
|
זיכרון דברים
|
מדעני מכון ויצמן למדע עקבו אחר פעילות המוח בזמן יצירת זיכרונות שווא. בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה
|
|
|
זהירות, מלכודת
|
יעילות היא אחד המכשולים המרכזיים בפני בקרת תגובות כימיות באמצעות לייזר. באחרונה התברר, שבמקרים מסוימים מגיע תהליך השיפור למבוי סתום: היעילות גדלה במשך זמן מה, אך היא נעצרת ברמה נמוכה בהרבה מ-100%. משמעות הדבר היא, שבמקרים כאלה מובילה ההתקדמות הראשונית ל"מלכודת": אי-אפשר להמשיך לשפר את היעילות וצריך להתחיל הכל מחדש
|
|
|
בזמן התעוררות
|
באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות
|
|
|
בחזרה לעץ השסק
|
מחקר חדש שנערך לאחרונה מגלה שהעטלפים מנווטים על-פי "מפה קוגניטיבית" מקיפה, הכוללת את השטח המוכר להם מראייה, וממקמים את עצמם בהתאם לאורות או לנקודות ציון אחרות בולטות בשטח. המחקר, שהתפרסם בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS), מציג לראשונה הוכחות לשיטת הניווט בה משתמשים יונקים בטבע
|
|
|
הגל החדש
|
לאחרונה התגלה סוג חדש ולא מוכר של כוכב מתפוצץ - סופרנובה. בסריקת הבזקי אור המעידים על התפוצצויות כאלה - הנעשית במסגרת פרויקט מחקר במצפה הכוכבים על-שם פלומר שבקליפורניה - התגלו ארבע סופרנובות חדשות שאינן מתאימות לאף דפוס מוכר. בהמשך התברר כי שתי סופרנובות נוספות, שהתגלו בעבר, שייכות גם הן לסוג החדש
|
|
|
אבק כוכבים
|
כוכב מתפוצץ חדש שהתגלה בגלקסיה M51, הסמוכה לגלקסיה שלנו, צולם במצפה הכוכבים החדש של מכון ויצמן למדע. את הסופרנובה שהתגלתה חוקר צוות מדענים בינלאומי, שבו חברים גם ד"ר אבישי גל-ים, ד"ר עופר ירון, ד"ר דוד פולישוק, ד"ר דונג קסו, ותלמידי המחקר שגיא בן עמי ויאיר הרכבי מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע
|
|
|
חוק וסדר
|
מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ליצירת ננו-חוטים ארוכים ומסודרים של מוליכים למחצה. היכולת לשלוט בו-זמנית על ייצורם של ננו-חוטים איכותיים ועל סידורם, עשויה לפתוח פתח למגוון יישומים טכנולוגיים
|
|
|
בשבח הרציונליות
|
תולדות הפילוסופיה המערבית - סקירה היסטורית העוקבת אחר התפתחות המחשבה המערבית
|
|
|
קשרים במים
|
חוקרים במכון וילצמן למדע יצרו מסנן לננו-חלקיקים, שלא רק הופך את תהליך מיון החלקיקים לפי גודל לפשוט יותר, אלא גם מתפרק לצורך ניקוי ואפשר למחזר אותו בקלות. ממצאיהם התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי Nature .Nanotechnology
|
|
|
משפחת המכון
|
פרופ' רון נעמן הוא חבר במשפחת מכון ויצמן למדע בכל המובנים - משפחתו למדה במכון והוא עובד בו כבר 30 שנה
|
|
|
מסנן הספינים
|
מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן פותח אפשרות ליצירת דרכים להקטנת שיעור ההיפגעות של מערכות ביולוגיות מקרינה אלקטרו-מגנטית. בעקבות המחקר, ייתכן שבעתיד יהיה ניתן לעצב מכשירים רפואיים בהתאם
|
|
|
|
|
לעולם לא אשכח את: מה שמו?
|
הזיכרון - אותו אנו מדמיינים כארכיון מסודר של תיקים - הוא למעשה מכונה דינמית, אשר זקוקה לתחזוק המתמדת כדי לפעול כראוי. מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בטכניקות של ריפוי גנטי והצליחו לחזק זיכרונות בחולדות
|
|
|
כל סוף הוא התחלה חדשה
|
מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון חדש שמאפשר לגוף לבלום ולסיים תגובות דלקתיות. המנגנון פעול בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ", ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת. ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה
|
|
|
חדש תחת השמש
|
ממצאי המחקר שערך פרופ' דויד כאהן עם החוקר פבריטה נייק עשויים להיות שימושיים לצורך המרה של אנרגיה סולארית לאנרגיה כימית. לכן סבור פרופ' כאהן כי המחקר עשוי להיות רלוונטי למערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות. לדבריו, תאים סולאריים הם מעין 'גרסת בטא' המאפשרת ללמוד על חלק חשוב של הפוטוסינתזה המלאכותית. השגת תובנות שיאפשרו התקדמות לקראת פיתוח מערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות וצבעים סולאריים, תקדם אותנו להרכבת התצרף של מקורות האנרגיה העתידיים שלנו
|
|
|
הפרח בגני
|
פרופ' ארי אריסון מוקסם מהפרחים ומקפיד לא רק לגדלם בגינתו, אלא גם נוהג לבקר בגנים בוטניים ברחבי העולם
|
|
|
זה בראש שלנו
|
מדוע אנו מגיעים למצב של השמנת יתר? * מדעני מכון ויצמן גילו סיבה נוספת הקשורה במרכיב מרכזי הפועל במוח ומשפיע על השמנת יתר. מחקרם מסביר כיצד חלבון מסוים אשר פועל באזור קטן במוח, תורם לעלייה במשקל
|
|
|
הרשת החברתית
|
חוקרים גילו לאחרונה כי הפרוטיאזום (המערכת הראשית של התא ל"חיסול פסולת") והליזוזום (ממחזרת נוספת שגם היא מבצעת פעולות פירוק) אכן יכולים לסייע אחד לשני בעת הצורך. לעיתים מתקשה הפרוטיאזום לבצע את תפקידו, וחלבון המיועד לפירוק מצטבר בתא. במקרה זה נכנס הליזוזום לפעולה. בעתיד ניתן יהיה להתבסס על ממצאים אלה לפתח גישות לטיפול במחלות המאופיינות בפירוק לא תקין של חלבונים
|
|
|
אהבת פועלי הבניין
|
הפיסיקאים הצעירים שיפצו את מבני המגורים של האקדמיה, ובתמורה קוצרה תקופת ההמתנה שלהם לדיור
|
|
|
המערבולת
|
מה מקור האנרגיה של רוחות הענק? כיצד הן נוצרות? מדוע הן מתפתחות וגדלות? * פרופ' גרגורי פלקוביץ, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בוחן תיאוריות שונות במטרה להבין כיצד מתחוללות התופעות הענקיות האלה באטמוספירת כדור-הארץ
|
|
|
העולם הגדול
|
שילוב מלא קסם של סיפור אישי עם היסטוריה מזרח-אירופאית
|
|
|
האבולוציה של תפיסת הסכנה
|
מחקר חדש מגלה כי למידה בתנאים שליליים מובילה לתפיסה חדה פחות מהיכולות שלנו במצבים אחרים. הממצאים, המצביעים על נטייה בעלת היגיון שמקורו נטוע בעבר האבולוציוני הרחוק שלנו, עשויים לסייע ולהסביר מדוע מפתחים אנשים מסוימים תסמונת פוסט-טראומטית
|
|
|
חלקיקים של אהבה
|
אלבום חדש לפרופ' עילם גרוס שהשמעתו הבכורה הייתה במסגרת אירועי "מדע על הבר"
|
|
|