ביבי ושטייניץ, ניפגש בבחירות
|
הדור שלי גדל על מנהיגות עם דוגמה אישית, מנהיגות צנועה וישרה * אבל אתם, כל שרי הממשלה, הסגנים ושאר מלחכי הפנכה מראים לנו בחוצפה יוצאת דופן, מנהיגות מסואבת ודוחה * אתם מוכיחים לכולם שאתם בסך הכול ולפני הכול נהנתנים חסרי מצפון, עם ישראל ומצוקות האזרחים? עבורכם זו בעדיפות אחרונה!
|
|
|
האינטרנט נתן במה: אין ביכולתו ליצור מחאה
|
מחקר חדש שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע כי אירועי המחאה הוכיחו את חשיבות האזרח, לא רק ביצירת מחאה מקוונת, אלא את חשיבותו הרבה ביצירת האירועים הפיזיים, אשר בלעדיהם תישאר המחאה מקוונת בלבד
|
|
|
|
המגזר הרוסי והמחאה: מנותקים
|
לפני שבועות אחדים התפרסם סקר הארץ - דיאלוג, שעל פיו, רוב מוחלט מהציבור (69%) בעד חידוש המחאה החברתית. רוב התומך במחאה קיים בכל המגזרים בציבור היהודי, כולל במגזר החרדי (57% ). עם זאת, התמיכה בציבור החילוני היא בשיעור הגבוה ביותר - 79% ונמוכה ביותר במגזר הרוסי - 52%
|
|
|
חברים וסיכום אישי
|
הלכתי לראות את הסרט החדש של רגב קונטס, "חברים" * מבט אישי מפוכח, מרשים בכנותו, על החודשים המופלאים של מחאת הקיץ שעבר, ועל החברים העוד יותר מופלאים שעשו אותה * "חברים" מפייסבוק, שהפכו לחברים אמיתיים * זיהיתי שם גם הרבה מאוד חברים שלי
|
|
|
חזון העצמות הבוערות (2)
|
אנשים לא זוכרים, אבל ב-2006 אולמרט ועמיר פרץ הכריזו על ממשלת הצדק החברתי. מה קיבלנו? הצדק החברתי הוכנס להקפאה, במקומו קיבלנו שתי מלחמות, שתי חטיפות, ושלטון מושחת שהסתיים בזכות מעטפת-נפץ שהעביר איזה טלנסקי. עכשיו העצמות שלהם בוערות. הלכתי לארכיון...
|
|
|
הרוב קרוב
|
למחאה החברתית של היום יש יתרון עצום על פני המחאה החברתית של השנה שעברה. אנחנו מפוזרים ומרושתים, ולמרות שאיננו מסכימים על הכל, כולנו מסכימים על דבר אחד עיקרי, יסודי, מהותי: השיטה, המנגנון, המודל, הדרך, האופן שבו המאזן החברתי-כלכלי-ערכי-מוסרי מופעל כעת, אינו צודק ודינו להתפרק. כולנו עובדים יחד ולחוד, במקביל ובטור, על-מנת למוטט את המנגנון הזה ולהחליפו במנגנון צודק יותר. כוחנו בפיצול
|
|
|
מובילי מחאה הפכו למקבלי המחאה
|
המלה המחאה(שיק) היא ממקור תלמודי בבבא מציעא: "המחהו אצל חנווני או שולחני", דהיינו שלח אותו שיקבל שכרו ע"ח מה שהם חייבים לו
|
|
|
הערוצים של ארי ושל קרן
|
השמאל, גם המדיני וגם החברתי-כלכלי, השלים את כיבוש אמצעי השידור האלקטרוניים, והפך גם את הממלכתיים שביניהם ל"ממלכתיים", כלומר ממלכתיים רק בהגדרתם הרשמית. להלן דוגמאות בולטות לכיבוש הבלתי נאור
|
|
|
איחוד ההפגנות המאוחדות
|
הפעם הם התאחדו, כל המפגינים המקצועיים, התאחדו והפגינו כאיש אחד, ולא רק איש אחד אפילו שניים
|
|
|
"איציק שמולי וסתיו שפיר הם הטייקונים"
|
מיעוט משתתפים, ויכוחים סוערים, חטיפת מיקרופונים וסיום מוקדם של העצרת המשותפת לארגונים החברתיים וארגוני השוויון בנטל * יאיר לפיד ואנשיו ניסו להשתלט על ההפגנה למורת רוחם של המארגנים
|
|
|
מעמד הביניים אשם?!
|
המשפט הדבילי "ראו באלו מכוניות נוסעים האנשים בני מעמד הביניים" הוא משפט הלקוח מלקסיקון העמים המפגרים בעולם. אז אם הם נוסעים במכוניות? צריך למלוק אותם, צריך לעשוק אותם? מה למדינה ולמה שאדם מרוויח ביושר?
|
|
|
הסיוט של יוליה
|
יוליה היא עובדת קבלן ניקיון במשרדו של טייקון פילנתרופ. בבוקר היא מתעוררת בדירת החדר של המשפחה בפלורנטין, לובשת את הסרבל ועולה לאוטובוס. בדרך היא ראתה איך השוטרים עורכים פשיטה על מאהל המחאה ושוברים ידיים ורגליים לפעילים החברתיים, ובאיי התנועה שרפו את עצמם כמה מיואשים שקצה נפשם בחייהם. היא הגיעה למקום עבודתה ובירכה האל הטוב על שהיא חיה בישראל שיש בה שופטים, צדק חברתי ודין זהה לעשיר ולעני
|
|
|
|
שנה למחאה: אז מה נשתנה כאן?
|
בפועל, מרבית החלטות ועדת טרכטנברג לא יושמו והיום, שנה אחרי, אנחנו מוצאים שוק עם מחירים גבוהים מהמחירים ששלטו בו ביום תחילת המחאה * אך אם בכל זאת המחאה לא הצליחה להשיג את מטרתה העיקרית, מה היה צריך לעשות אחרת?
|
|
|
סדר-עדיפויות ב"מצעד-הדגלים" הלאומי
|
ניתן וצריך למצוא מקום ל"דגלי-המשנה" של מזון ודיור, אשר במסגרת "מערכת הדגלים החברתית", וזאת בפתרונות קלי-השגה. ברם, גם "כדורי-הרגעה" כאלה, אף אם יוכיחו את עצמם - אינם צריכים לטשטש את הבעייתיות הבסיסית הקיימת, ואת הצורך בשינוי כולל של גישה, הן בחשיבה ובתכנון והן בביצוע המעשי
|
|
|
צדק חברתי כלכלי - גם להלומי קרב
|
יש להעניק להלומי הקרב יחס חם ואוהב, ותחושה כנה כי המערכת שלשמה יצאו לקרב דואגת לצרכיהם, מטפלת בהם ומקדמת את שיקומם. כמו-כן, אגף השיקום צריך להשקיע זמן רב יותר בהקשבה להלומי הקרב למען בניית מערכת שיקום פרסונאלית אשר תעניק טיפול הולם, מקיף וממצה
|
|
|
מחאה חלמאית
|
הרבה פרות קדושות נשחטו בקיץ שעבר ברחובות תל אביב, ועל-אף השחיטה הגדולה ההישגים הם דלים, דלים מאוד
|
|
|
פראיירים
|
בחברה הדמוקרטית, בדמוקרטיה עצמה, קיים כשל: פרטים חלשים בגופם או בנפשם שהיו נכחדים בחברה "הטבעית", הפראית, מוחזקים בחיים בחברה התרבותית. טיפול רפואי ל"בלתי ראויים לחיות", עזרה לעניים, קורת גג, חיסונים - כל אלה מחלישים את הגזע האנושי. ולא רק שמטפלים בהם, אלא גם נותנים להם קול שווה. אבסורד ממש. אז תגידו תודה שאתם בכלל חיים
|
|
|
הממשלה חוגגת על אזרחים לוזרים
|
מספרים לנו שחסר כסף. וואלה?! מישהו פתח את ספרי החשבונות של משרד הביטחון שיונק ויונק ואיננו מתמלא?! ומה עם 40 משרות השרים וסגני השרים? למה לא מקצצים אותן לפחות בחצי?!
|
|
|
משה סילמן - קורבן של מדינת "הרווחה"
|
לאיינשטיין מיוחסת האמרה הבאה: "יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק" * דומה כי המקרה של משה סילמן שהצית עצמו במהלך הפגנה שופך אור חדש על האמרה הזאת משני היבטים: מחד, טיפשותן של רשויות הרווחה אטומות הלב שהתעללו בו, ומאידך, כסילותם של אנשי השמאל התובעים הגדלה של מדינת הרווחה * כן, אותה מדינת רווחה שכשלה בטיפול בסילמן
|
|
|
סילמן - איש בודד מול מערכת
|
על ראשי המחאה החברתית לשאול את עצמם האם באמת הם כואבים את כאבו של סילמן או שאולי הוא רק סטטיסט/ניצב במשחק הגדול שלהם * מראשית שנות ה-90 לא התווספו דירות חדשות למערך הדיור הציבורי * המשמעות היא שעשרות אלפים ממתינים בתור לקבלת דירה שכנראה לעולם לא יקבלו
|
|
|
לא לאבד את הראש בקניות
|
את השיעור למדתי אז וגם היום, אחרי קניית מכונית במאה אלף, אני לא מזלזל בקניית חולצה במאה. צריך להחליף דיסקט
|
|
|
"אנשי המחאה מבקשים רישיון לאנרכיה"
|
השופטת צילה צפת: מדיניות שאינה דורשת אישור מראש להקמת אוהלים - היא המדיניות שאינה סבירה; עיריית תל אביב רשאית ללמוד מטעויותיה בשנה שעברה ולשנות את מדיניותה
|
|
|
ישראל העובדת בדרך אל ישראל האובדת
|
ראש הממשלה פורס משנה גאה, שמדיניות הממשלה הצליחה לצמצם את האבטלה בישראל, בעוד המספרים מורים על גידול באבטלה * איזה חזון ערכי יש למדינה, שעל מספר גדל והולך של עובדיה, נגזר לעבוד כשהם נטולי תנאים סוציאליים או יציבות במקום העבודה
|
|
|