|
אלה הדברים
|
|
נאומיו של משה והפריזמה האישית שלו מצטרפים לארבעת החומשים הראשונים בתורה - ללמדנו שהפריזמה האנושית-חברתית היא חלק בלתי נפרד מהעולם הדתי-אלוקי
|
|
|
|
|
צדק אופטימלי
|
|
הפתרון לבעיית נחלתן של בנות צלפחד מלמד אותנו, שלא מתקנים עוול אחד על-ידי יצירת עוול אחר, אלא על-ידי ניסיון לממש את המירב שניתן מטענות הצדק שבכל הכיוונים
|
|
|
|
|
כסף ומשפחה
|
|
בני ראובן ובני גד גם לא רצו ליטול חלק במצות כיבוש הארץ וגם שמו את רכושם לפני משפחותיהם. שני החטאים הללו נובעים מאותו מקור, והלקח המוסרי שלהם רלוונטי גם לימינו
|
|
|
|
|
מזל וברכה
|
|
מאמציו של בלעם לקלל את ישראל והברכה היוצאת מפיו בעל כורחו, מלמדים אותנו על מקומן של הברכה והקללה בחייו של האדם המאמין: מדובר במידה בה מעשיו יכולים להתחבר לתוכניותיו של ריבון העולם
|
|
|
|
|
לחם, מים ומוסר
|
|
יחסה של התורה למצרים, אדום, מואב ועמון מלמד אותנו רבות על סולם הערכים היהודי ועל הצורה בה הוא מודד את האדם על-פי התייחסותו לחברו המצוי בצרה
|
|
|
|
|
"צדק חברתי" נוסח קרח
|
|
אם קרח היה מתמקד בטענות על חלוקה לא הוגנת של סמכויות ומשאבים- אפשר היה לנהל איתו ויכוח תרבותי. אך כאשר הוא יוצא נגד ההלכה וסמכותו הרוחנית של משה, אחת דתו: להיבלע באדמה
|
|
|
|
|
"העין רואה, הלב חומד"
|
|
פרשת ציצית והאיסור הכלול בה להסתכל על דברים אסורים, מלמדים אותנו מה משפיע על אישיותו ומעשיו של אדם: הבגד שהוא לובש ומה שהוא רואה. בעידן בו הפתיחות הפכה להפקרות, הדברים רלוונטיים יותר מתמיד
|
|
|
|
|
תאריך של חרות
|
|
לפני היציאה ממצרים מצטווה עם ישראל על הלוח העברי - משום שעבד מאבד את תחושת הזמן * הבה ונשמור על הלוח העברי, שהוא סממן של חרות ומנחה אותנו כיצד לא להשתעבד - לא לבני אדם ולא לאופנות
|
|
|
|
|
הבדלה
|
|
התורה אוסרת עלינו מאכלות מסוימים לא משום שאינם טעימים או משום שהם מזיקים, אלא משום שמותר האדם מן הבהמה הוא היכולת להבדיל בין המותר לאסור. ולא רק במה שנכנס לפה, אלא גם במה שנכנס לכיס, וגם במה שיוצא מהפה
|
|
|
|
|
מצה ושמחה
|
|
המצה מסמלת את הענווה ולכן רק היא יכולה לעלות לקורבן - כפי שאנו קוראים בפרשת השבוע. הענווה היא גם מרכיב חיוני בשמחת אמת, כולל בפורים אותו נחגוג במוצאי שבת
|
|
|
|
|
מישהו לדבר איתו
|
|
דווקא משה רבינו, שלא תרם דבר למלאכת המשכן, זוכה לכך שהקב"ה ידבר איתו - משום שמשה בוחן את המתנות בפרספקטיבה של המקבל ולא של הנותן
|
|
|
|
|
מכרז במשכן
|
|
הצורה בה נבחרו בצלאל ואהליאב לבנות את המשכן מהווה דוגמה מצוינת לבחור על-פי כישורים ולא על-פי קשרים, על-פי טובת הפרויקט והאינטרס החברתי ולא על-פי קירבה משפחתית
|
|
|
|
|
כוונה בעשייה ובעסקים
|
|
פרשת "כי תשא" שבמרכזה חטא העגל מפסיקה בין הפרשות המצוות על הקמת המשכן לבין הפרשות המתארות את הקמתו - כדי ללמדנו, שהעיקר בעשייה הוא הכוונה ושאין קבלת עול מלכות שמיים ללא קבלת עול מצוות
|
|
|
|
|
מאמינים, לא דתיים
|
|
מבנה המשכן מלמד, כי לא המעשים החיצוניים - דהיינו הקורבנות - הם העיקר, אלא האמונה הבאה לידי ביטוי בתורה הנמצאת בקודש הקודשים. זהו גם המבנה של התורה וזוהי הדרך בה היא מדריכה אותנו
|
|
|
|
|
גואה זה כאן
|
|
המעבר מההתגלות הגדולה של פרשת יתרו ליומיומיות של פרשת משפטים מלמדת רבות על דרכה של היהדות: הדרך להתעלות הרוחנית עוברת דרך מחויבות מוסרית בכל פרטי החיים
|
|
|
|
|
חזנות ברדיו
|
|
כיצד אפשר ללכת בשבת לבית הכנסת, לעשות קידוש, ואחר כך לפתוח את הרדיו - ולשמוע חזנות? החשש מפני קריעתה של התורה משליך על היחס לעשרת הדברות, ומצד שני - אין לזלזל גם מי ששומר רק את עיקריה
|
|
|
|
|
סע לאט
|
|
כאשר קשה להגיע בבת אחת ליעד הסופי, לא מטיחים את הראש בקיר אלא מציבים יעדי ביניים מעשיים. כך נהג ריבונו של עולם בעמו בעת יציאת מצרים, וכך צריכים כולנו לנהוג בחיי היום-יום
|
|
|
|
|
איך שגלגל מסתובב לו
|
|
במקום חגיגות ניצחון, יושבים בני ישראל בליל יציאת מצרים בבתיהם כאשר הם מבועתים מפחד. התודעה הראשונה הנצרבת בלבבות העם החדש היא, שאמונה באלוקים פירושה אמונה בחוסר יציבותו של האדם
|
|
|
|
|
קוצר רוח
|
|
בני ישראל אינם מסוגלים לקלוט את לשונות הגאולה של משה, משום שהם זקוקים לפתרון למצוקתם העכשווית. החברה הישראלית עברה גם היא שנים של נמיכות רוח, אך בכל משבר הוכיחה מחדש את חוסנה
|
|
|
|
|
האם יש לך חזון?
|
|
בני ישראל מתקשים לעכל את החזון ארוך הטווח של משה רבינו - אם משום שהם שקועים בקשיי ההווה ואם משום שאין להם שאר-רוח. החזון והמעש חייבים להיות משולבים, וגם כיום המילה "חזון" עודנה נחוצה לנו
|
|
|
|
|
ברכת יעקב וברכת מקובלים
|
|
כאשר אדם מבקש ברכה מצדיק, עליו לזכור שהברכה אינה באה במקום חובתו-שלו לתקן את מעשיו. וחשוב עוד יותר: עליו לדעת שמקור הברכה אינו אדם, קדוש ככל שיהיה, אלא רק ריבונו של עולם
|
|
|
|
|
העתיד וההווה
|
|
מדוע הסתלקה השכינה מיעקב אבינו כאשר ביקש לגלות לבניו את הקץ? משום שידיעת העתיד סותרת את הבחירה החופשית ואת עצם מהותם של החיים. ובכל זאת, בברכתו יש מרכיב של חיזוי העתיד
|
|
|
|
|
אז מי ניצח?
|
|
אנו משתמשים במילים יווניות, חיים בדמוקרטיה שמקורה ביוון, עוסקים בפעילות גופנית שגם היוונים טיפחו. אין זה אומר שניצחנו או שהפסדנו; זה אומר שהיהדות יודעת להבדיל בין הכלי לבין התוכן
|
|
|
|
|
החלומות הגדולים והמעשים הקטנים
|
|
מה המשותף לרבי מאיר שפירא מלובלין וליעקב אבינו? - תשומת הלב לפרטים הקטנים. זה מה שמאפשר ליעקב להפוך מאדם נרדף לאבי אומה, זה מה שמאפשר לרעיון "הדף היומי" להפוך למציאות הנמשכת עשרות שנים
|
|
|
|
|
השילוב הראוי
|
|
יעקב אבינו מניח את היסוד לתפיסתו הבסיסית של עם ישראל: איחוד בין החומרי לרוחני, התמודדות עם קשיי העולם הזה ולא בריחה מהם, הכלת הקודש בתוך החול
|
|
|
|