|
דיברות או תורה?
|
|
לאורך כל הדורות חששו חכמים מכך שיהיו מי שיקבעו שרק עשרת הדיברות מחייבים וינסו לבטל את שאר התורה. מצד שני, אין לזלזל בחשיבות מעשיהם של מי שאכן בחרו להם מצוות בודדות והקפידו עליהן
|
|
|
|
|
שתלו חג
|
|
כמו כל חגי ישראל, גם ט"ו בשבט עבר עקירה משורשיו ההלכתיים וקיבל משמעות ציונית-חילונית שונה. לאחר שנשיב את ט"ו בשבט לחשיבותו המקורית, נוכל לשמוח בנטיעות
|
|
|
|
|
אין כוח לחזון
|
|
משה רבינו מביא לעם בשורת גאולה, אך מאבד את תשומת ליבם כאשר הוא פורש את חזון ירושת הארץ. הלקח הוא שיש לשלב את החזון בהווה, אך לא לשכוח את קשיי ההווה בעת בריאת החזון
|
|
|
|
|
מנהיג נולד
|
|
משה רבינו אינו המנהיג הקלאסי: אין לו כריזמה או אישיות עוברת מסך. אבל הוא בהחלט המנהיג האולטימטיבי, היוצא אל אחיו ורואה בסבלותם והמעמיד בראש את הערכים ולא את הדיבורים
|
|
|
|
|
כוחנו באחדותנו
|
|
ברכת יעקב לתריסר בניו והתלכדותם המחודשת סביב מיטתו, מלמדת אותנו על הכוח שבאחדות - לקח שחשוב ללמוד דווקא בימים אלו שערב בחירות
|
|
|
|
|
אחריות מנהיגותית
|
|
יהודה וראובן מציגים שני דגמים שונים של מנהיגות ונטילת אחריות, הנובעים משני מניעים שונים. המנהיג האמיתי, כפי שמלמד דוד - בן-בנו של יהודה - הוא זה המונע מהאמת הפנימית שלו, אינו מגלגל הלאה את האחריות ונושא בה לאורך ימים
|
|
|
|
|
שלהבת האמונה
|
|
קיים ויכוח תמידי בין האש לבין הסרגל, בין התזזיות לבין היציבות, בין הנוסחה לבין הספונטניות. נרות החנוכה מבטאים את העמדה הנותנת עדיפות לרוח על פני החומר, ולתפישה האמונית העומדת מול כל הרוחות והקשיים
|
|
|
|
|
ממשבר להצלחה
|
|
חייו של יעקב נראים כרצופי משברים וטרגדיות, כמעבר בלתי פוסק מאסון לאסון. אך מתחת לפני השטח מבעבעים חיים חדשים, ומתוך שרשרת הצרות צומח עם ישראל. זה יכול לקרות גם לנו, אם רק נאמין בכך
|
|
|
|
|
"ותחלף את משכורתי עשרת מונים"
|
|
נאומו הקשה של יעקב נגד לבן, בו הוא חושף את הנצלנות שהייתה מנת חלקו במשך 20 שנה, אקטואלי גם לימינו. הוא מסב את תשומת ליבנו לחובות המעביד כלפי עובדו - וגם לחובות העובד כלפי מעבידו
|
|
|
|
|
עניין של מעמד
|
|
מה יש לתורה נגד הבנים הבכורים, ששוב ושוב נדחים לטובת הצעירים מהם? * המסר הוא: לא הייחוס קובע אלא המעשים; לא התורשה עימה נולד האדם, אלא הפעולות שהוא עצמו בוחר לבצע
|
|
|
|
|
"לכם הדתיים יותר קל"
|
|
הטענה לפיה חייו של המאמין קלים בהרבה משל חברו שאינו מאמין, היא טעות קשה ונפוצה. המו"מ שנאלץ אברהם לנהל על מערת המכפלה מדגים זאת היטב - כמו גם את החיבור הנכון והחיוני בין החזון למציאות
|
|
|
|
|
מעשה סדום
|
|
העוולה הגדולה ביותר בסדום הייתה הסירוב לחלוק בעושר ובהצלחה עם עני ואביון. דרכו של אברהם אבינו היא ההפך הגמור למעשה סדום - ומורשת מוסרית זו מחייבת גם אותנו, ולאורה יש לראות את המחאה החברתית
|
|
|
|
|
רילוקיישן נוסח אברהם
|
|
הדרך בה מקיים אברהם אבינו את הציווי לעלות לארץ ישראל מלמדת אותנו רבות על סדרי-עדיפויות נכונים: לצד הקיום המיידי של הצו האלוקי, אברהם אינו מזניח את רכושו משום שהוא מבין את חשיבותו ביישום ייעודו
|
|
|
|
|
לא עוד מבול!
|
|
לאחר שהבטיח שלא יהיה שוב מבול, מסר אלוקים לידינו את האחריות על קיומו המוסרי של העולם. ואילו לעם ישראל נמסר התפקיד להוות מצפון ומצפן, מקור לברכה דווקא בתחומים המאיימים על שלומו של העולם כולו
|
|
|
|
|
צדק בכל מחיר?
|
|
התורה מעלימה מאיתנו את הסיבה שהובילה לרצח הראשון בהיסטוריה - של הבל בידי קין. בכך היא רוצה לרמוז לכולנו, בכל מקום ובכל דור, על המחיר הנורא שאנו עלולים לשלם על מריבות שבמבט לאחור - ניתן היה להימנע מהן או לסיים אותן במהירות
|
|
|
|
|
אין זמני יותר מהקבוע
|
|
האם לחג הסוכות יש מסר לאנשים מודרניים החיים בלאו הכי במציאות ארעית שבה הכל משתנה כל העת? התשובה טמונה בגוף השאלה, והיא קשורה גם למשמעותו של חג הפסח
|
|
|
|
|
היום הזה ממש
|
|
יום הכיפורים הוא הזדמנות לשנות את יחסנו אל עצמנו ואל זולתנו, אל משפחתנו ואל סביבתנו, אל החלטותינו ואל מעשינו * הדרך לכך מצויה בין היתר במסלול התשובה אותו קבעו חכמינו, ויישומו בחיי היום-יום
|
|
|
|
|
המקווה והכפרה
|
|
הכפרה והסליחה של יום הכיפורים באות לאחר שהאדם מפגין את נכונותו לשנות את עצמו - אך לא רק בעניינים גדולים, אלא גם ודווקא בנושאים הקטנים שאנו דשים בעקבינו
|
|
|
|
|
"בקטנה"
|
|
מדוע יש מי שמוכנים לרמות "בקטנה" אך נחרדים למחשבה שירמו "בגדול"? וכיצד מגיעים ליושרה שתמנע גם את המעשים שאפילו אנשים ישרים נכשלים בהם? * מבט אל נקודות ההשקה שבין מוסר התורה לבין הכלכלה ההתנהגותית
|
|
|
|
|
עריצות הרגש
|
|
המשברים המשפחתיים הרבים בהם עוסקת פרשת השבוע נובעים כולם מהשתלטות הרגש על השכל, מהעדפת הדחפים על פני ההיגיון * הפתרון של התורה הוא סדרה של מצוות המחייבות את האדם לעצור ולחשוב על תוצאות מעשיו - לקח שהוא בהחלט רלוונטי גם לנו
|
|
|
|
|
חזון המשפט העברי
|
|
בתי המשפט בישראל אינם פועלים מכוחה של תורה ולא לאור ערכיה של התורה. לעומתם, בתי הדין לממונות מאפשרים לציבור לזכות בהשראת שכינה מיוחדת מכוח המשפט התורני המיישב את המחלוקות ביניהם
|
|
|
|
|
תבחר בעצמך!
|
|
פרשת השבוע מעמידה אותנו על עיקרון היסוד החשוב ביותר ביהדות: הבחירה החופשית. מי שמקבל החלטות על סמך הטיעון ש"כך עושים כולם" או תוך הישענות על הבלים כמו תאריכי לידה וגימטריות של שמות, מגלגל מעל עצמו את האחריות למעשיו ולתוצאותיהם
|
|
|
|
|
הסכם ממון
|
|
ברכת התורה הפותחת את יומנו וברכת המזון המסיימת את סעודותינו, באות שתיהן להמחיש לנו שהרכוש איננו שלנו והעולם איננו בבעלותנו
|
|
|
|
|
משנאה לאהבה
|
|
שנאת חינם פירושה פגיעה בכלל בתגובה על עלבון פרטי, ולמרבה הצער חיינו מלאים בה * דבריו של משה רבינו בפרשת השבוע וט"ו באב מסמלים את ההפך הגמור: העדפת אינטרס הכלל ופיוס לאומי
|
|
|
|
|
מה זה לחכות למשיח?
|
|
האמונה בביאת המשיח אין פירושה ישיבה בחיבוק ידיים והמתנה למקדש שיירד מן השמים * האמונה הזאת מחייבת אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי להכשיר את הקרקע לקראת הגאולה * רק לאחר שנעשה את כל שביכולתנו, נוכל לבקש מריבונו של עולם להשרות את שכינתו בתוכנו
|
|
|
|