|
מדוע בגדו המפקדים בלוחמים?
|
|
פרק עשרים ושישה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות * בפרק: מדוע בגדו המפקדים בלוחמים; ניתוח יחסם של שמעון אבידן ואבא קובנר לעלילת הדם על ניצנים ויחסו של יצחק דובנו לניצנים; וכן ניתוח האידיאולוגיה המרכסיסטית של השלושה, ביחסם ליריבים אידיאולוגיים פוליטיים
|
|
|
|
|
אנדרטאות חיות
|
|
פרק עשרים וחמישה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק השפעת השמצתם של אבידן וקובנר על בן הקיבוץ, סגן אלוף בדימוס יאיר קליין, על בת הקיבוץ נאוה זלינגר, שאביה לחם בקרב האחרון והיה בשבי, ועל אופיו של קיבוץ ניצנים אחרי מלחמת העצמאות
|
|
|
|
|
קיבוץ בדיכאון
|
|
פרק עשרים וארבעה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק מראה כי למרות שוועדת החקירה של צה"ל לפרשת ניצנים ניקתה של חברי קיבוץ ניצנים מהשמצותיהם של מפקד חטיבת גבעתי וקצין התרבות שלה, היא נמנעה מלחקור את מניעיהם של אבידן וקובנר לפרסום ההשמצות; יפורסמו ממצאי דוח חקירה פרטי של המהנדס יוסף דוריאל, שאחותו נהרגה בקרב ניצנים; תתואר השפעת הדוח על החיים בקיבוץ ניצנים אחרי החזרה מהשבי, והקמת הקיבוץ מחדש
|
|
|
|
|
ועדת החקירה
|
|
פרק עשרים ושלושה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בטענה שהועלתה מיד אחרי כיבושה על-ידי המצרים, שניצנים הוקרבה מסיבות פוליטיות; בתקופת השבי של חברי ניצנים; בתביעת השבויים לאחר חזרתם מן השבי להקים ועדת חקירה; במסקנות ועדת החקירה ובהמלצותיה
|
|
|
|
|
"הדף הקרבי" הראשון
|
|
פרק עשרים ושניים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק מתפרסם כל הטקסט של "הדף הקרבי" שהשמיץ, בלי כל בסיס, את לוחמי קרב ניצנים, מתפרסמים השקרים של מפקד חטיבת "גבעתי", שמעון אבידן והסבריו של אבא קובנר שניסח את ההשמצות שעליהן נסוב המחקר הנוכחי
|
|
|
|
|
הקרב האחרון משני עברי הגבעה
|
|
פרק עשרים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק מתאר את גבורתה של האלחוטאית מירה בן-ארי; מביא את גרסתו של סייר חטיבת גבעתי שצפה בקרב; את דיווח המודיעין של גבעתי על הקרב, ואת המחקר על תפקוד המצרים וגרסתם על הקרב
|
|
|
|
|
הקרב האחרון – עדויות בוועדת חקירה סודית
|
|
פרק עשרים ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בשתי עדויות על הקרב שנתנו לוועדת החקירה של צה"ל על פרשת ניצנים ב-1949: עדות של משה הנפליק, המפקד הבכיר ביותר שהשתתף בקרב ושנותר בחיים אחרי המלחמה, ועדות של אליהו הוכברג שפיקד בקרב על הפלוגה המיוחדת – פל"ם, של הקיבוץ
|
|
|
|
|
התחלת הקרב האחרון
|
|
פרק תשע-עשרה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בראשיתו של הקרב האחרון, במשלוח טירונים לתגבר את ניצנים, בחוסר קשר בין המפקדה לקיבוץ, בהפגזות הריכוך של המצרים, ביעילות היתר של המצרים, בהזנחת הקיבוץ, למרות הכתובת על הקיר
|
|
|
|
|
לקראת הקרב המכריע
|
|
פרק שמונה-עשרה ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בנושאים אלה: פינוי ילדים מניצנים במבצע "תינוק"; הצורך בלחץ פוליטי כדי לקבל נשק; החלטתם של המצרים לחסל את ניצנים
|
|
|
|
|
אבידן מפלה לטובה את קיבוץ נגבה
|
|
פרק שבעה-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בנושאים אלה: מח"ט "גבעתי", שמעון אבידן, מפלה לטובה את קיבוץ נגבה השייך לתנועת השומר הצעיר; קרבות קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות; הישג מערכתי היהודי בחזית הדרום
|
|
|
|
|
מדוע עצרו המצרים
|
|
פרק שישה-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. הפרק עוסק בנושאים אלה: ארגון ההגנה-צה"ל לא היו ערוכים למלחמה סדירה; מדוע נעצרו המצרים בגשר עד הלום? בקרבות כפר דרום, נירים ויד מרדכי; בכישלון הישראלי באיסדוד שקבע את גורל ניצנים; במסקנה שיעד המערכתי הישראלי הושג
|
|
|
|
|
הכנות לקויות לפלישה המצרית
|
|
פרק חמישה-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות הפרק עוסק בהכנות הלקויות של חטיבת "גבעתי" לקראת הפלישה המצרית: בניסיון הערבי הראשון להשמיד את ניצנים, לפני הפלישה; בפיצוץ גשר "עד הלום" שבין ניצנים לאשדוד; במחדל משטרת עירק סואידן; באסטרטגיה המוטעית של חטיבת גבעתי; באסטרטגיה המצרית שהמפקדים הישראלים לא הבינו; בטעות המודיעינית של מפקדי ארגון ההגנה וחטיבת גבעתי
|
|
|
|
|
תוכנית ד'
|
|
פרק שלושה-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק: התוכנית האסטרטגית של ההגנה לקראת הכרזת העצמאות להשתלט על גבולות המדינה עוד לפני פלישת צבאות ערב. התוכנית כללה "השמדת כפרים" ערביים שהיוו בסיס לתקיפת התחבורה היהודית. כך החל הטרנספר של ערביי ארץ-ישראל (ה"נכבה"). קצינים בדרגות גבוהות לא אומנו והדבר פגע קשות בניהול המלחמה בתש"ח, הועבר כמורשת לצה"ל, ופגע קשות בתפקודו
|
|
|
|
|
בדידותה של ניצנים
|
|
פרק שנים-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק: תיאור בדידותו של קיבוץ ניצנים; האיום של מחלקת גדוד 53 לשבות שביתת רעב, עקב התנאים הגרועים; העוול שעולל מפקד הגדוד, יצחק פונדק, לגיבור "שיירת ניצנים" מפקד הפלוגה, שלמה קרייזלר, והתנצלותו של פונדק אחרי שנים
|
|
|
|
|
פרשת שיירת ניצנים
|
|
פרק אחד-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק: פרשת "שיירת ניצנים" שפגעה קשה במורל של חברי הקיבוץ. בקרב שיירת ניצנים נהרג מפקד הקיבוץ שלמה רובינשטיין, והתגלו ליקויים קשים בתפקוד מפקדי ה"הגנה"; בספר על חטיבת גבעתי, שכתב אברהם אילון (לנטש), לימים ראש מחלקת היסטוריה של צה"ל, טושטשו הליקויים
|
|
|
|
|
דו"צ בדרך לגת
|
|
פרק עשירי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. על האופן שבו יצחק פונדק הקים, במהלך המלחמה, את "גדוד הפרוורים" (53), שרוב פקודיו נמנו על נוער מצוקה מן השכונות העניות של דרום תל אביב, שנשלחו להגן על המושבות והקיבוצים בדרום. על האש הדו-צדדית שבין חיילי הגדוד, ב"שיירת גת-גלאון" ועל המהלך שבו פונדק וצעירי דרום תל אביב פוצצו את בתי העיירה הערבית פלוג'ה
|
|
|
|
|
מלחמת דרכים בדרום
|
|
פרק תשיעי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. פרק זה דן במלחמת הדרכים בדרום הארץ בפרוץ המלחמה; בהרוגי המלחמה הראשונים; בפשיטה הראשונה על כפר ערבי כפעולת גמול; בסיוע הבריטי ליהודים; בחוסר הסדר תחבורה לניצנים; בסירובו של מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, לסייע לניצנים; באווירה בכפרים הערביים; בהתעלמות מפקדי ההגנה מפינוי המחנה הבריטי הסמוך, ובהתמקמות כוחות ערביים סמוך לגדר של קיבוץ ניצנים
|
|
|
|
|
להציל את ירושלים
|
|
פרק שביעי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על "פרשת ניצנים" במלחמת העצמאות. פרק זה דן בוויתורו של דוד בן-גוריון על ירושלים, כחלק ממדינת ישראל; על אי-ההבנה האסטרטגית של בן-גוריון ומנהיגי היישוב לגבי לירושלים; על תוכנית האו"ם למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, ולכונן בה נאמנות או"ם, וזאת כתוצאה ממחדלי ה"הגנה" בירושלים; על מחדלי הפיקוד בירושלים ועל משלוח גדוד של חטיבת גבעתי להצלת ירושלים
|
|
|
|
|
מחדלי הפלמ"ח בנגב
|
|
פרק שישי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על "פרשת ניצנים" במלחמת העצמאות. מחדלי הפלמ"ח בנגב, בפרוץ מלחמת העצמאות, שכתוצאה מכך עלתה הצעה לפנות את יישובי הנגב. הצעה זאת נדחתה ובמקומה הוחלט לחזק את הפלמ"ח בנגב בשלד הפיקוד של חטיבת גבעתי שעדיין לא התארגנה, מאחר שלא מונה לה מפקד. יתואר גם קצין המבצעים של גבעתי, לאחר שהתארגנה, שהיה בין האחראים הראשיים לפרשת ניצנים. נסיונו הצבאי הסתכם בתרגום אנגלית לפולנית בצבא "אנדרס"
|
|
|
|
|
פיקוד שמאלני
|
|
חברי הפיקוד השמאלני-קיצוני של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות, שהיו אחראים לפרשת ניצנים: המח"ט שמעון אבידן, חבר קיבוץ עין השופט של השומר הצעיר, שנולד בגרמניה, היה חבר המפלגה הקומוניסטית, הושתל במפלגה הנאצית, וכשנחשף על-ידי הגסטאפו ברח דרך פאריס לארץ-ישראל. וגם יצחק דובנו ("יואב") והמשורר אבא קובנר
|
|
|
|
|
חטיבת "גבעתי" ללא מפקד
|
|
פרק רביעי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על "פרשת ניצנים" במלחמת העצמאות. בפרק זה דיון בוועד הפועל של ההסתדרות על מינוי מפקד חטיבת "גבעתי" שקיבוץ ניצנים נמצא במרחב אחריותה; התפטרותו של דוד בן-גוריון על-רקע סירובו לאשר את מינויו של יצחק שדה למפקד החטיבה; המחדל הראשון של "ההגנה" בפרוץ מלחמת העצמאות, בירושלים; המפקד המיועד של חטיבת "גבעתי" יהושע גלוברמן, נפצע בדרך מירושלים לתל אביב וננטש מתבוסס בדמו על-ידי שני מפקדי הגנה שברחו
|
|
|
|
|
המחדלים של בן-גוריון
|
|
פרק שלישי ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק זה: מחדליו של מנהיג היישוב היהודי והתנועה הציונית לקראת מלחמת העצמאות; ממצאי מחקרו של הקולונל היהודי-אמריקני, דוד מרקוס, על ארגון ה"הגנה" בכלל ועל הפלמ"ח בפרט; מחדלי ארגון ה"הגנה" לקראת מלחמת העצמאות
|
|
|
|
|
אבידן הצטער שלא הרג את בגין בסיזון
|
|
לפני כשנה התפרסם מחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות מהפרשות הקשות במלחמות ישראל, שבה הופקרו למוות ולשבי חברי הקיבוץ והושמצו בדף קרבי של מפקד חטיבת גבעתי איש "השומר הצעיר", שמעון אבידן. ב-News1 פורסמו אז שני פרקים. בפרק זה מסופר על הזנחת ניצנים ע"י ראשי היישוב לפני המלחמה ולאחר שפרצה, על התפישה השמאלנית קיצונית של אבידן שראתה בציבור הימני אויב, ועל הכנות המצרים לכבוש את הקיבוץ שמהם התעלם המח"ט
|
|
|
|
