|
"נקמת המלחמה"
|
|
שני מודלים של הפקת לקחים; הפקת לקחים יעילה כמעט לא ריאלית; ניגוד בין האינטרס של המערכת לאינטרס של העומדים בראשה; לא הפקנו את לקחי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה ושילמנו את המחיר במלחמת יום הכיפורים; הגנרלים היינץ גודריאן ואריק שרון; תהליכי אנטרופיה חזקים בישראל
|
|
|
|
|
תורה שבכתב ותורה שבעל-פה בתחום הביטחוני
|
|
מיתוסים להסתרת מידע, שטיפת מוח * "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל-פה" בתחום הביטחוני * האמת הביטחונית מוצנעת בתחום "התורה שבעל-פה" * המעבר מצַיִד וליקוט ללחימה מאורגנת* כישלונותיו של נפוליאון והמיתוס עליו * אופְיָם השקרני והצבוע של ההומניסטים * מאבקה של אוניברסיטת תל אביב בחשׂיפת האמת הביטחונית* פרשת גלעד שליט כמשל
|
|
|
|
|
המציאוּת היא מלחמתית
|
|
האדם המשמיד * מקורות האלימות, הסיבות למלחמות; פרויקט ההשנאה; מלחמת המינים * המקור הפיסיקלי של המלחמות; שבטים פרימיטיביים; הקיום הוא מלחמה * מלחמות ב"מזרח התיכון החדש"
|
|
|
|
|
צה"ל ואֶמְצעֵי התקשורת
|
|
האויב יודע יותר סודות ביטחוניים של ישראל מתושבי מדינת ישראל עצמם * התקרנפות האוניברסיטאות ומפקדי צה"ל הבכירים * מלחמה קיימת תמיד בכל מגזר * חשיפה מונעת קריסה * הכישלון האמריקני בעירק * את ישראל מנהלים גנרלים * דובר צה"ל מפזר דיסאינפורמציה * ביקורת מבקרת המדינה על יחידת דובר צה"ל * ראשי הממשלות ושרי הביטחון מעלו בתפקידם * התנגשות בין ערך הרֵעוּת לערך אמירת האמת * מצעד האיוולת בהיסטוריה
|
|
|
|
|
תרבות של הסתרת האמת בצה"ל
|
|
פרשת פישר-גנדי * רוב המפקדים הבכירים של צה"ל מעוניינים להסתיר את האמת * אי-הפקת לקחים בצה"ל * תרבות המניפולציה המיתולוגית * השימוש שעשו נפוליאון וסדאם חוסיין במיתוסים * מדוע הצבאות זקוקים למיתוסים באופן סטרוקטורלי?
|
|
|
|
|
המנהיגים, הגנרלים והפרופסורים אינם מבינים מלחמה מהי
|
|
מהי אמת? רוב אנשי הצבא אינם מבינים מה מתרחש בשדות הקרב; קופים לומדים מן הניסיון טוב יותר מבני-אדם; מלחמת ששת הימים הוכרעה תוך שעה ורוב הישראלים אינם מבינים זאת; האם אפשרית הכרעה מן האוויר? - מלחמת המפרץ הראשונה; טעויותיהם של יהושפט הרכבי, בני מיכלסון, מרטין ואן קרפלד, מאיר פעיל ואביגדור בן-גל (יאנוש)
|
|
|
|
|
השפעה מזיקה של הצבא על החברה
|
|
מערכות הביטחון הן היררכיות קיצוניות ולכן אנטי-דמוקרטיות ואנטי-אינטלקטואליות; בכירי מערכת הביטחון נכללים באליטה של המדינה ומשפיעים על כל הנעשה בה; מערכת הביטחון היא גורם הרס פנימי; מדוע הגענו בלתי מוכנים למלחמת העצמאות; הגנרל פולר: רוב המפקדים הבריטיים הם פרימיטיביים; מלחמה היא אלימות מאורגנת; מטרות המלחמה
|
|
|
|
|
המדינה היא האויב העיקרי של תושביה
|
|
הטוטליטריות של המדינה באשר היא; המדינה המיועדת להבטיח את שׂרידותם של תושביה, מאיימת ופוגעת בהם כדי להבטיח את שׂרידותם של חברי האליטה הפוליטית, כפי שהתרחש באופן קיצוני בברית המועצות אך מתרחש גם בישראל היום; האמונה שהדמוקרטיה מבטיחה את חרות האזרח היא אשליה; ההיררכיה הנטועה במבנה של כל מדינה פוגעת ביכולתה לנטרל איומים ביעילות; הצבא הוא גוף היררכיה קיצוני, כפי שהוכח במחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים, ולכן הוא אנטי-אינטלקטואלי
|
|
|
|
|
מלחמת השרידות של נתניהו
|
|
ראש הממשלה הוא האִיום הגדול ביותר על מדינתו; אצל בנימין נתניהו קיים מתח בין שׂרידותו האישית כראש מפלגה וראש מדינה מאוים, לבין שרידותה של מדינת ישראל; יצחק רבין כשׂר הביטחון לא הבין את מה שהתרחש באינתיפאדה הראשונה ולא לקח אחריות על הנחייתו לקציני צה"ל לשבור למסיתים את העצמות; בנימין נתניהו הבין שצה"ל הוא מיליציה בלתי יעילה, אך משיקולים פוליטיים סרב לפעול לשיפור תפקודו
|
|
|
|
|
כל הצבאות הם אנטי-אינטלקטואליים
|
|
חיוניות תקשורת מילולית אינטליגנטית כדי לנטרל איומים ולשרוד; שרידות חברתית החזקה בחברות אינטימיות וחלשה בחברות גדולות; חיוניות של ישות מדינית; חרדות קמאיות מתוכנתות במערכת הגנטית; העלמת עין מפגמים ומאיומים פנימיים; אנשים, מנהיגים ומפקדים בכירים אינם מודים בטיפשותם; הכחשת סיכונים היא מגה איום; "תסביך אדיפוס"; עימות בין מצביאים לאינטלקטואלים
|
|
|
|
|
מדוע שורר אי-סדר בשדות הקרב
|
|
שרידות ואינטליגנציה; המוח ככלי-נשק; צמצום האנטרופיה; אנשי הצבא אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה; שרידות ותקשורת; תקשורת בין זרע לביצית לשם שרידות המין
|
|
|
|
|
המניע למלחמות
|
|
הצבא הסרבי נלחם נגד בני עמו כדי לשמור על זכויות היתר שלו; תבוסת ישראל באינתיפאדה הראשונה, הסבר על מלחמת המפרץ ב-1991; המניע למלחמות הוא כוונה לארגן מחדש את מקורות אנרגית השרידות; המלחמות של יהושע בן נון, אלכסנדר מוקדון, נפוליון, היטלר, סימון בוליבר; המלחמה בין אירן וחיזבאללה לבין ישראל על קביעת סדר חדש בסוריה
|
|
|
|
|
מלחמות אפשריות תמיד - ביחוד פנימיות
|
|
איום פנימי קיים תמיד והוא אויבה העיקרי של המערכת; מנהיגים מנצלים איומים חיצוניים, לעיתים מפוברקים, כדי ללכד את בני עמם ולשמר את שלטונם; המדינות בינן לבין עצמן נמצאות במצב של מלחמת הכל בכל; מטרת החינוך האידיאולוגי; האיום הפנימי על דת ישראל בפרשת קורח בספר "במדבר"; דת ישראל כדת צבאית; דוגמאות של השמדת איומים בימינו; מלחמות הפנימיות.
|
|
|
|
|
איומים פנימיים
|
|
במציאות האנושית יש רק מערכות המורכבות מחלקים; איומים פנימיים משפיעים על אנשים יותר מאיומים חיצוניים; תפקיד האידיאולוגיה הוא לשכנע את האנשים לסכן את שרידותם למען שרידות העם והמדינה; אידיאליזם ומיתוסים; אי-הסדר בכל מערכת נוטה לגדול; צבירת אנרגית שרידות.
|
|
|
|
|
מגלומנים שרידותיים
|
|
מגלומנים שרידותיים: נפוליון, היטלר, סטלין; צבירת נכסים כדי להבטיח שרידות בעת משבר כמו מגפת הקורונה; יתרונה של הדמוקרטיה הביקורתית שבה נחשפים ליקויים וניתן להפיק לקחים ולתקן את המעוות; אלטרואיזם בקרב בעלי חיים; בעימות בין צדק לשרידות, יד השרידות גוברת
|
|
|
|
|
עקרון השרידות במערכות אנוש
|
|
המציאות האנושית פועלת על-פי חוקי כליה וחוקי מרד בכליה; שרידות והתאבדות; הפילוסופיה הדאואיסטית הסינית; מרד חסר סיכוי; במלחמות, גם של מדינות "הומניסטיות", נהרגים יותר אנשים שנהרגו בעבר הלא הומניסטי
|
|
|
|
|
אילן היוחסין של השרידות
|
|
הכוח המניע את הקיום נובע מן ההכרח לנטרל איומים דהיינו - להילחם, אבל הפרדוקס הוא שכוח זה מהווה את האיום הגדול ביותר על הקיום עצמו, דהיינו - שהמלחמה בכל תחום פוגעת בכל הלוחמים. משום כך מתנהלת במציאות מלחמת-נצח בכל התחומים ובכל הרבדים. בממד האנושי כולם עוסקים במשימה איך להבטיח את ביטחונם הפיזי, הכלכלי, הלאומי, המדיני, ומה לא, ומאמצי הביטחון האלה גם מאפשרים לשרוד וגם מניעים תהליכי קריסה?!
|
|
|
|
|
אילן היוחסין של ההתבוננות
|
|
בני אדם מתבוננים במציאות כדי לאתר איומים ומעבירים זה לזה מסרים על המידע שאבחנו ופיתחו כדי לתכנן את נטרולם. זה מותר האדם. אך המסרים לעולם אינם מדויקים ואמצעי הנטרול מהווים כבומרנג איום על המפתחים; התפיסה היהודית: ניטרול איומים הוא יסוד אלוהי; התפיסה היוונית של אלטון, אריסטו וארכימדס; הלאמת ההתבוננות על-ידי הרומאים; אנטיתזה הומניסטית בעקבות שתי מלחמות העולם במאה העשרים
|
|
|
|
|
למציאות יש תכלית - לשרוד (א)
|
|
על-פי מה שמתרחש בעולם היום, נגיף הקורונה מפחיד את בני האדם לא פחות ואף אולי יותר מאשר ארגוני טרור, זיהום הסביבה, פיתוח נשק גרעיני וכו'. כדי להבין את התופעה הזאת יש לחקור את אבני היסוד של האיומים על עצם הקיום. ספרי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" הציב את עקרון השרידות כמורה דרך בהבנת תופעת הביטחון
|
|
|
|
