|
עובדת-סוציאלית שובתת - ונרגשת
|
|
חזרה לי האמונה - בצירי האיגוד, כנציגיי במאבק הזה; ביכולתו של "האזרח הקטן" להיות חלק משינוי גדול יותר; בהשפעתו של השטח על קובעי ההחלטות; ובכך שיש מי שנלחם לעתיד טוב יותר במדינה הזו! ושוב הגאווה - על כך שאני חלק מזה
|
|
|
|
|
עשרת ימי שביתה
|
|
ההסכם עוד לא גובש, ולכן שביתת העו"סים ממשיכה. חייבים לנצל את המומנטום, את התגייסות העובדים ואת התמיכה הציבורית המדהימה, ולהמשיך עם הדחיפה הזו עד להשגת הסכם שבו לא מוותרים על דרישות הבסיס שלנו - שינוי מבנה השכר וצו ההרחבה לעו"סים המופרטים
|
|
|
|
|
הגיע הזמן לע"סות ולא רק לדבר
|
|
זוהי אמירה חברתית-מוסרית נגד מדיניות ההפרטה, שמובילה לכך שעובדים בעלי הכשרה מקצועית מקבלים יחס ותנאים מתחת לכל ביקורת - ללא צבירת ותק, ללא גמול השתלמות, ללא תשלום על שעות נוספות * "רואה ת'תלוש - כמעט נח-נק! בוא נצא למאבק!"
|
|
|
|
|
הנשים מנצחות, הגברים מפסידים - וספורט הנשים מובס
|
|
מה ערכן של הצהרות השוויון המגדרי של השרה לימור לבנת, אם אזרחי ישראל לא זוכים לשמוע אפילו על כך שקבוצה ישראלית מגיעה להישגים בגביע אירופה, רק משום שבקבוצה הזאת משחקות נשים?! * איפה השמאל דורש השוויון?!
|
|
|
|
|
עו"סים שביתה
|
|
שכר רצפה - ופחות מזה; שעות לא נורמליות - מבלי שנקבל על זה שכר נוסף; עומס מטורף - ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שעובדת סוציאלית תתאבד בגלל העומס; חוסר הכרה מקצועית; אחריות אדירה - והיעדר כלים להתמודד איתה כראוי * עובדת סוציאלית צעירה על הצרה ברווחה
|
|
|
|