כל משבריה וגליה
|
סקירה על ספרה של שרה שטרסברג דיין, "נהר הזרם: דפי חיי" * כשקוראים את מסכת חייה, מבינים, שלא קל להחליף גולה במולדת * שרה שטרסברג כותבת את חייה, כשמשל העץ הנעקר מלווה אותה דף אחר דף
|
|
|
אווירה מכושפת ודלתות מסתובבות
|
סקירת ספריה החדשים של אורה עשהאל * בשני הספרים החדשים יש ניסיון לחשוף בפנינו דמויות נסערות במצבים נפשיים שמנתקים אותן מן השגרה
|
|
|
|
האסופה שמדליקה את האור
|
האסופה (אנתולוגיה) 'מוסיפים על האור' נותנת פתחון פה לאלה, שהחברה מתקשה לקבלם כשווים, אנשים, שמוגדרים "עם מוגבלות", אך בדרכם אל היצירה, כנפיהם פרושׂות והם ללא מגבּלות ביצירתם
|
|
|
אב טוב מנחה את ילדיו
|
הדברים של משה נשמעים כמו אב וילדיו בפגישה משפחתית: הנה הוא מכנס את ילדיו וכל מטרתו להנחות אותם, לראות שילדיו מסתדרים, לתת להם עצות, כדי שיידעו להתמודד עם מה שצפוי להם
|
|
|
מוטיב ספרותי שמאיר את חיינו
|
משה משקיף מלמעלה, נופי הארץ הטובה לפניו * הנה הארץ בהישג יד, כל תאוותו היא להרגיש שהגשים את היעד, שהמטרה הושגה
|
|
|
משה ליבה - שליח העם היהודי
|
הקריאה בשורות שיריו מצמררת, ההד חוזר, אלה פסיעות הצללים האבודים במחנות המוות, וזה המשורר שהפנים את נשמותיהם של הנספים בקרבו, זה משה המשורר שנצר הכל בלב
|
|
|
המחברת בעקבות המשורר
|
אני מצרף לשירי בעקבות מחברת המשורר, זיכרון ילדות * הנה מצורף ציור שציירתי את ביאליק כילד בעיתוון 'הארץ שלנו... וכן תצלום של הרצל ובלפור חקק על שולחן העבודה של ביאליק בבית ביאליק
|
|
|
|
בעקבות אלי כהן
|
שביל ברמת הגולן המספר את הדרמה עוצרת הנשימה של אלי כהן כמרגל בדמשק * דרך ללמוד את תרומתו של אלי כהן באמצעות שבילי ארץ ישראל
|
|
|
שביעי של פסח: ללמוד את הסוד המיוחד של קריעת ים סוף
|
צלחנו את היָם הנפלא של ההגדה, עברנו את השבוע המיוחד הזה של חול המועד. הנה חלפו להם ימים של זיכרון ומצות שהנחילו לנו מורשת אבות. ואנו בפתח החג השני, שביעי של פסח. אנו זוכים למנה מיוחדת של מצה בטעם אחר, מספר שבע הוא תמיד מיוחד, נושא סוד: לפנינו חג שני הקרוי 'שביעי של פסח'. מה גנוז בו? מה הלקחים? מה הנתיב?
|
|
|
השירה היא שיחה קיומית
|
עבור המשוררת, לאן טרן, שירתה היא דרך לתקשורת מילולית ורוחנית * קלטנו זאת כבר בשם ספרה הקודם - "אהבה היא שיחתי", על דרך הכתוב בתהילים: "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי"
|
|
|
|
שפת השירה והגעגועים
|
מרגש לקרוא, כיצד מתכתבת משוררת האמונה על שפת המקורות, עם טוהר שירתה של רחל המשוררת
|
|
|
ילדים יוצרים בין דמיון למציאות
|
בתחרות הזאת השתתפו מאות ילדים ברחבי הארץ, ומי שעקב אחר שש התחרויות הקודמות הרגיש בתאוצה ובתנופה - הרגשנו בפסגות של יצירה, אמרנו לעצמנו - הגבול הוא השמים
|
|
|
שירה שקוראת את שפת הבריאה
|
קריאה בשיריה של שולה ברנע היא מסע בשני מסלולים מקבילים – מצד אחד חשיפת הרבדים הגלויים, הנראים אילמים, ומצד שני יש חיים שפורצים, מבעבעים, גם אם מדובר בקיום שכרוך בסבל
|
|
|
הילדה שחלמה לחבר אגדה ומציאות
|
מה עושה החלום לילדים הקוראים? "נויה חולמת חלום, והנה נפרש לפניה ארמון מפואר... היא ממשיכה וחולמת כי היא נמצאת בארץ ירוקה" * הנה לנו דרך לתת לעולם הילדות את הקסם שלו, הארמון הנישא, היותה ארץ בפני עצמה, ארץ פורחת
|
|
|
בלעדי ההיסטוריה - מה אנו שווים
|
כשקוראים את הספר, וקוראים אותו בנשימה עצורה, נוכחים לדעת, שיש מכלול. שיש תורת חיים מעבר לכל ההיסטוריה המשפחתית. ולרגע אנו מבינים שאסתר ויתקון משדרת לנו - בלי ההיסטוריה - מה שווה המציאות שלנו?
|
|
|
נסיכת היקום
|
על ספר שיריה של איריס כליף * מחול החשמל הבוער של המשוררת האוהבת, מתחבר לכוחות הטבע - לפמליה האלוהית - ומבחינה זו בשיריה - האוהב והאהובה - הם חלק מכוחות הטבע
|
|
|
ניחוח ביכורים, שדות מאירים
|
טקס משובב בתוך ים שיבולים ושדה זהוב-כתום...נסו להיזכר בחוויה הזו של חגיגה שכולה ספוגה בריחות טבע וביכּורים
|
|
|
מסע בין שילומים להשלמה
|
ימים לא קלים והכול מתערבב * עברנו את ימי השואה, ימי התקומה, חגינו סובבים דרך ציר הזיכרון, גם ציר הנחמה * כתבתי סקירה על ספר שמשום מה לא זכה לתשומת לב רבה, הרומן של דן בן אמוץ 'לזכור ולשכוח' * המאמר התפרסם בימים אלה בכתב עת מכובד, "המסדרון", מספר 10 - בעריכת יאיר בן חיים
|
|
|
|
גלים ומשברים של אהבה ותחייה
|
שירתה של איריס כליף מחוללת בשדות ובימים, מתנה אהבים עם הטבע, עם הדולב, עם נהרות הרוח * מחול השירה שלה מקסים ומהפנט
|
|
|
|
אות חיים משדות המתים
|
פרקי שיר מתוך מחזור שירים "שיר חיים משדות המוות" * בפסוקי שירה שב אני לשדות המוות של הקיום היהודי, לעדויות האילמות של קהילות שנמחקו בשואה, בבורות השרופים - ממרחק שנים באתי לבקש את אחיי, באתי לבקש אות חיים, לתת חיים לָאות הצורב שנחקק על זרוע, להפיח רוח חיים בעצמות היבשות - דיאלוג עם ההפטרה - חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל, פרק ל"ז - הלב לוחש תקווה, כּן, תחיינה העצמות האלה!...
|
|
|