|
ממשל אובמה והחלטה חדשה במועה"ב
|
|
הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקני למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ממשל אובמה מול מלחמת האזרחים בסוריה
|
|
בממשל האמריקני נשמעו קולות הקוראים למעורבות פעילה יותר של ארצות הברית בסוריה, כולל על-ידי נקיטת צעדים בעלי אופי צבאי * על הפרק עמדו הצעות לפעילות שתגביל את יכולת הפעולה של חיל האוויר הסורי על-ידי יצירת safe-havens - שמיים בטוחים
|
|
|
|
|
ישראל וארה"ב בסביבה של אי-הסכמה מול אירן
|
|
כל המאמצים שנעשו בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, להניא את אירן מהמשך פיתוח יכולת גרעינית לא נשאו פרי * בכלל זה ניתן לציין את הדיאלוגים המתמשכים עם אירן בפורומים שונים ומגוונים, הסנקציות הכלכליות, הפעילות לבידודה הבינלאומי של אירן ואפילו הפעילות החשאית הענפה נגד אירן שיוחסה לישראל ולארצות הברית
|
|
|
|
|
חזוון מדינות לשני עמים בקרב הפלשתינים
|
|
אבו עלא, הבכיר שבנושאים והנותנים הפלשתינים בעשרים השנים האחרונות וגם פרופ' סרי נוסייבה, מאמינים כי חזון שתי המדינות לשני עמים הפך לבועת פנטזיה שאינה ניתנת למימוש
|
|
|
|
|
התבטאויות ראשי הממשל בסוגיית אירן
|
|
בממשל האמריקני רווחים חששות כבדים מפני תוצאותיה של פעולה צבאית אמריקנית נגד אירן * חששות אלה הוצגו לא אחת על-ידי נציגי הממשל * הנשיא אובמה עצמו טרח להבהיר בראיון שהוזכר לעיל, כי פעולה צבאית במפרץ הינה מזיקה
|
|
|
|
|
תמונת מצב
|
|
תמונת המצב בהקשר לאירן הולכת ומתבהרת. הגם שעדיין רב בה הנסתר, היא מקרבת אותנו בצעדים מהירים ל"רגע האמת" * במוקד תמונת מצב זו ניצבת העובדה שאירן ממשיכה לפעול במרץ להשגת יכולת גרעינית צבאית
|
|
|
|
|
האם ניצבות ארצות הברית ואירן על מסלול התנגשות?
|
|
האם אירן אינה מסתכנת בהערכה שגויה של האסטרטגיה האמריקנית? למרות "חוסר התיאבון" האמריקני לפתיחת "חזית" נוספת, צעדי ענישה אמריקנים משמעותיים מול אירן יכולים, בתנאים מסוימים, להיראות רלוונטיים יותר בוושינגטון
|
|
|
|
|
|
|
בין המשך "מתווה אוסלו" לדרך פעולה חד-צדדית
|
|
בנסיבות שנוצרו ימשיכו, קרוב לוודאי, שני הצדדים הנצים, ישראל והפלשתינים, להסתמך על דרך פעולה חד-צדדית, תוך תשלום מס שפתיים לצורך לדבוק במתווה אוסלו, כמובן על בסיס תנאים מוגדרים של כל אחד מהם
|
|
|
|
|
|
|
ישראל מול הממשל האמריקני - מאזן ביניים
|
|
מנקודת ראותה של ממשלת נתניהו, 'נקודת הפתיחה' במערכת יחסיה עם ממשל הנשיא אובמה הייתה נמוכה למדי * המפגש הראשון של נתניהו עם הנשיא אובמה ונאומו של הנשיא אובמה באוניברסיטת קהיר נראו כמהלכים שעלולים היו להוביל את מערכת היחסים בין שתי המדינות לשפל חמור
|
|
|
|
|
מתווה קלינטון: מפנה בסוגייה הישראלית-פלשתינית?
|
|
אחר ציפייה מתוחה למענה על השאלה כיצד מתכוון ממשל אובמה להתניע את תהליך השלום הישראלי-פלשתיני, יצא בסופו של דבר המרצע מן השק * הערכות שונות שרווחו, כי האכזבות הקשות שהיו מנת חלקו של הממשל בשנתיים האחרונות ופגעו במעמדו ומצבו הקשה מבית, יובילו אותו אולי למתן את מעורבותו בתהליך השלום, התבדו לחלוטין * מסתבר שהממשל רחוק ממחשבות של 'התקפלות'. נהפוך הוא. בכוונתו להעמיק את מעורבותו בהשגת הסדר
|
|
|
|
|
השלכות אפשריות על תהליך ההסדר הישראלי-פלשתיני
|
|
תופעת ההדלפות המאסיבית הינה אירוע החותר תחת האופציה של דיפלומטיה חשאית והסדרים חשאיים בין ישראל והפלשתינים מצד אחד ובין ישראל והממשל האמריקני מצד שני * ההדלפות מהוות מכה קשה למאמצי ממשל אובמה להציג את סוגיית ההסדר הישראלי-פלשתיני כסוגיה בעלת עדיפות ראשונה במעלה
|
|
|
|
|
תוכנית ההינתקות - החזון ושברו
|
|
בתולדות מדינת ישראל תיזכר ההינתקות כאירוע בעל אופי חריג וייחודי. מדינת ישראל לא נסוגה מעולם נסיגה חד-צדדית והוציאה מתיישבים בהיקף כה גדול מתוך שטח שהיה בשליטתה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יחסי ישראל-ארה"ב: האם מסתמן מפנה מהותי?
|
|
לעיתים הממשל בוחר לעמעם את המחלוקות ולהנמיך את הפרופיל שלהן. לעיתים הוא בוחר להבליטן * ממשל אובמה בחר בדרך-כלל באפשרות השנייה, זו המדגישה את חילוקי הדעות ומעניקה להם בולטות תקשורתית רבה
|
|
|
|
|
אירועי המשט לרצועת עזה - תובנות ולקחים
|
|
יש לבחון את אירועי המשט והשלכותיהם בצורה מאוזנת * כפי שתמונת המצב נראית עתה, ניתן לקבוע כי במקביל להיבטים השליליים החמורים היו לאירועי המשט גם היבטים חיוביים מנקודת ראותה של ישראל
|
|
|
|
|
ישראל, ארה"ב והאופציה של מתקפה צבאית על אירן
|
|
ארה"ב 'תוכל לחיות' עם אירן גרעינית - למרות הצהרותיה בנושא. ישראל לא תוכל להשלים עם כך. בנסיבות אלה צריכה ישראל לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הקיומיים שלה. ממילא צריך לקחת בחשבון שישראל לא תוכל לתאם כל מהלך שלה עם הממשל האמריקני
|
|
|
|
|
|
|
האם חותר ממשל אובמה לעימות עם נתניהו
|
|
מה צפוי למזרח התיכון בעקבות פגישתם הצפויה של נתניהו ואובמה? האם נתניהו 'יתבגן'? (קרי: יסוג כמו בגין) או שמא 'ישתמר' (קרי יהא קשה עורף כמו שמיר)?
|
|
|
|
|
האם אפשר להכריע את ארגוני הטרור
|
|
מחד, מבצע עופרת יצוקה יצר הרתעה כלפי החמאס ופילוג עמדות בעולם הערבי * מאידך, מלכתחילה אולמרט הגדיר את המטרות בצמצום הפעם, בכדי ליצור אליבי למקרה שהן לא תושגנה
|
|
|
|