העלייה בארץ כגלות בשיר של בלפור חקק
|
גדלות הנפש של הסב עולה מההנגדה שבין שני העולמות, עולם הגלות, שכולו טוב בחומר, ברכוש אך חסר ברוח, לעומת העולם בארץ האבות שחסר בחומר, אך מלא ברוח * אך בגלל שהסבא חווה ניכור בארץ ההבטחה, הוא חווה את היציאה לארץ כיציאה אל גלות
|
|
|
עולם השירה ועולמו של המשורר
|
הכותרת שואלת האם יש עולם? הקורא שואל; על איזה עולם הוא מדבר, למה הוא מתכוון? והנה דוגמה איך כותרת של שיר מזמנת את החידה המוצבת לקורא אשר נמשך אל השיר להבין ולמצוא את פתרונה
|
|
|
"שלמה עם שבר"
|
בשירים נימה של עצבות מה, קדרות, אך זה לא מוריד כהוא זה מיופיים ומייחודם של השירים האלו, שהרי גם העצבות, גם החרדה וגם איום המוות הם חלק מחיינו ובכלל זה גם חלק משירת חיינו
|
|
|
על האושר
|
הדרך אל המטרה רצופה באמצעים שונים, שהרי כמו בניין שצריך כדי להיבנות אמצעי בנייה כמו אבן, קרש, סיד, מלט וכד' כך המטרה דורשת אמצעים על נתיב הדרך להשגתה * השגת האמצעים היא הכרחית אפוא למימוש הרצון להשגת המטרה
|
|
|
שירי ילדות
|
הדלתות היו אז פתוחות לרווחה וגם הלבבות, השפה שנוצרה "מעין לדינו" של השכונה הייתה מבליל של מילים שהביאו אתם אחינו בני המזרח מארצותיהם
|
|
|
בלפור חקק כותב שירה על "שירה"
|
משך את תשומת לבי גם הסגנון המזכיר מעט את סגנון כתיבתו התלמודי משהו של עגנון, היינו סגנון ספרות ההשכלה * אך זה לא מדויק, כי המשורר רומז יותר לסגנון המקראי
|
|
|
עשו הצדיק - הרהור
|
חבל על שדמות חשובה כזאת, מאבות האומה, נכחדה והוקעה מעם ישראל לנצח. וכל זאת בשל תהליכי היסטוריה בת ימינו שהביאה את חז"ל, לענ"ד שלי, לתפוס לה איזה שעיר לעזאזל בדמות עשו
|
|
|
הנפש הכואבת
|
היבטים צורניים ותוכניים השוואתיים בשירתה של דורית שירה ג'אן * לאורך כחמש שנים, צברו שיריה של דורית ג'אן קהל קוראים נאמן ואוהד שנחשף לקולה הייחודי
|
|
|
שירה בפרוזה
|
דגשים צורניים ותכניים לספרה של כרמית רינצלר "חולות הקרב בתהום הנפש" * בסיפרה של כרמית ישנם שילובים לא מעטים של צורת הארס פואטיקה
|
|
|
|
|
סיפור העקידה
|
פרוש לפרק כב' בבראשית פסוקים 8-5 * איזה עוצמה ואיזה משקל יש לכל אחת מהמילים שבמשפט המקראי הזה: "ויאמר יצחק אל אברהם אביו" - כל מיני אמירות שדרכן אולי יוכל להבין את כוונת אביו במעשה העולה
|
|
|
אליפז כתם אל בו וגם רבב דבק בו
|
התלמוד הוא מעין אוצר בלום של ערכי היהדות ומהותה דרך החיים המציאות שלאחר המקרא * מדובר על חוקים אמונות דעות שהתגבשו ונלמדו משך השנים החולפות * אל החומר הזה נלווה מדרשים שנכתבו על-ידי חז"ל
|
|
|
"וחושך על פני תהום"
|
החושך התחיל לא מהמעמקים, אלא מהמקום בו המעמקים מסתיימים, היינו סופו של עומק הוא תחילתו של חושך * ההבדל הבולט לעין הוא שבעוד לתהום אתה יכול לדמיין נפח בשל העומק שטבוע בעצם המילה תהום, הרי שבערך חושך אין אתה יכול לדמיין נפח, עומק או אפילו לא שטח
|
|
|
בעקבות החלומות
|
בעקבות החלומות בשיר "מה יהיו החלומות" מאת בלפור חקק * בשונה לאותם משוררים הרי בלפור חקק בשירו לא משבץ ממש את הנוסח המקראי אלא מרמז עליו בהזכרה במילים שלו בשיר
|
|
|