|
חג גדול לילדים
|
|
זה באמת לא הקטע של לחפש אשמים או להטיח ביקורת כלפי הרשויות - ביקורת שמגיעה להן. זה גם לא הקטע של לרגש את הקוראים בתקווה כי משהו ישתנה. זהו עוד מאמר שבא לתת לכם כלים להתמודד, להבין, לפעול נכונה... ולא אכחיש שאני אכן מקווה שהביקורת תימצא כאן בין השורות ושהרגש יתעורר.
|
|
|
|
|
מחכים לו...
|
|
בין כתביו של הרמב"ם, גדול הפוסקים, ("הנשר הגדול"), מצויים י"ד הספרים של "הי"ד החזקה" הלא הוא הספר: "משנה תורה לרמב"ם".
|
|
|
|
|
אמת יש רק אחת
|
|
לפני מספר ימים קיבלתי הודעת SMS מבחורה צעירה, אם לילדים קטנים שאני בקשר עימה כבר מספר שבועות. היא שלחה אליי את ההודעה מתוך חדר מיון של אחד מבתי החולים בארץ אשר אליו היא הגיעה לאחר הפצרות רבות. היא ישבה וחיכתה כדי שאחד הרופאים יואיל לגשת אליה ולבדוק אותה – דבר שלא קרה.
|
|
|
|
|
היה או לא היה?
|
|
במשך כל שנות ילדותה גלית (שם בדוי) רצתה לדעת מדוע הוריה התגרשו. הסוד הוסתר היטב, כמעט באופן מושלם, למעט פעמים ספורות בהן היא שמעה את סבתה פולטת משפטים שקיפלו בתוכם רמזים קלושים בנוגע לאביה, משפטים אשר הטילו צל כבד על דמותו אך לא הצליחו לצייר קווים ברורים למעשיו.
|
|
|
|
|
בכיתה
|
|
מירי הגיעה באיחור לכיתה. כמעט שלושים דקות עברו מאז החל השיעור הראשון. בחיוך מבויש, בהילוך מתנצל, ובשפת גוף האומרת מבוכה, התיישבה במקומה. חשתי ברצונה העז להיות רואה ואינה נראית ועל כן חייכתי אליה בעיניי ומיהרתי להסיר את חששה כי תישאל או תינזף על האיחור. מצוקתה הייתה ברורה וידעתי כי לבטח יש סיבה טובה לאיחורה, הרי היא לרוב אחראית מאוד ומשתדלת לרצות את כולם, במיוחד את בעלי הסמכות.
|
|
|
|
|
ראיית משחק
|
|
מאז התחיל בני להתאמן בקבוצת הילדים של מכבי חיפה, ("אמא, תכתבי שזו ליגה, לא נבחרת, לא קבוצה, ליגה!") זכיתי להרחיב את השכלתי בכל הקשור לכדורגל, אשר עד לא מזמן היה לדידי הספורט הכי משעמם בעולם!
|
|
|
|
|
על מה שאינו בינו לבינה
|
|
שופט בית משפט השלום בקריות, מרדכי ארגמן, גזר 15 חודשי מאסר בפועל, ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, על גבר אשר הצמיד מגהץ לוהט לירך של אשתו, בעט בבתו, במותניה, והיכה אותה באגרוף בפניה. עוד הוא איים לרצוח את אשתו ואת בתו אם הן יזמינו משטרה [מתוך כתבתה של שולי נאור-זוארץ, ערי המפרץ, 4.02.05].
|
|
|
|
|
מס שפתיים
|
|
אפרים קישון ז"ל קיבל הכרה מכל העולם כסופר - אך בארץ שלנו הוא נאלץ ממש לסחוט את ההכרה, כאן, בארץ בישראל.
|
|
|
|
|
מילת הקסם החדשה
|
|
לא מזמן חגגה השפה העברית 100 שנים ל”החייאתה". לא שאני סבורה כי השפה אכן עברה החייאה על-ידי בן יהודה וחבריו, שכן השפה חיה, נושמת ובועטת כבר אלפי שנים. אבל לאחרונה, בעקבות פסק הדין של כבוד השופט עודד גרשון, אשר זיכה מאשמה אסיר בכלא שכינה את העובדת הסוציאלית שמטפלת בו בתואר המפואר: "כוסית" - בטענה כי במילת סלנג מחמיאה מדובר - הרי שיש מקום סביר להניח כי השפה העברית בתהליכי ריקבון מתקדם. או, לחילופין אני מציעה כי מאחר שאצלנו, הכול הפוך-על-הפוך, ניתן להניח כי אנו מצהירים וחוגגים 100 שנים להחייאת השפה העברית כטקטיקה כזו של "כאילו", בדיוק כפי שהרגילו אותנו הפוליטיקאים בנוסח: "read my lips..."
|
|
|
|
|
היא כן צד בעניין!
|
|
אמש, היה לי העונג הצרוף לקחת את שני בניי בני התשע להרצאתו של רונן יעקבי מאוניברסיטת תל אביב, על אודות נחיתתה של הויגינס על ירחו של כוכב הלכת שבתאי, הוא טיטאן.
|
|
|
|
|
|
|
שאלה שאלתית
|
|
לא מזמן שאלתי ידיד, איש יקר וחיובי, אדם שתרומתו לחברה ניכרת ואין ספק כי לא באדם אלים מדובר: "מה מבחינתך גרוע יותר: שיום אחד תגלה כי בנך מכה נמרצות את אשתו, או שתגלה כי היא זו שממררת לבנך את חייו ואפילו מרימה עליו ידיים?"
|
|
|
|
|
תגובה לארגון משפחות אומנה
|
|
בעקבות פעילותי במתן הרצאות ובכתיבת מאמרים בנושא אלימות במשפחות אומנה כלפי ילדים, קיבלתי מכתב מעניין והרי הוא מובא בפניכם ככתבו וכלשונו בהסכמת ובאישור הכותב והארגון העומד מאחוריו:
|
|
|
|
|
|
|
אם לבן אלים
|
|
בתום הרצאה במרכז הארץ פנתה אלי אישה כבת ארבעים, לבושה בחלוק לבן שכיסה בגדים אלגנטיים. היא עמדה בצד וחיכתה עד שאחרון המגיבים והשואלים ייצא, עד שנשארנו רק שתינו באולם.
|
|
|
|
|
עדות ודעת
|
|
זה מכבר פנתה אלי אישה הלוקה בשמיעתה - חירשת. לצורך תקשורת היא נעזרת במכשירי שמיעה שמאפשרים לה לשמוע אפילו שיחת טלפון. מכיוון שהיא בעלת ירידה חמורה בשמיעה, מכשירי השמיעה לא היו יכולים לסייע לה לו היא לא הייתה כל כך אינטליגנטית. בעזרת האינטליגנציה שלה היא משלימה את החסר ובונה לעצמה תקשורת כמעט מושלמת עם הסביבה.
|
|
|
|
|
הוא לא אלוהים!
|
|
נשים מוכות החיות בצל אלימות קשה, אשר מופעלת כנגדן על-ידי בן זוגן, "זוכות" בנוסף להשפלות מבית, גם לביקורת פוגעת ומעליבה מחוץ: "אם היא נשארת אז סימן שהיא אוהבת את זה", "אם היא לא קמה והולכת זה סימן שמגיע לה", "היא הזמינה כל זאת על עצמה" ועוד אמירות בסגנון דומה אשר רק מחזקות את יד הפושע.
|
|
|
|
|
המושכלות והמפורסמות
|
|
על-פי הסיפור המקראי, בספר "בראשית" מסבירים לנו באמצעות סיפור גן העדן את תוצאות אכילת התפוח. מעשה ארור שבגללו כאמור נענשנו קשות ולאלתר.
|
|
|
|
|
גאווה של ילד
|
|
באחד מימות השבוע שעבר, הגעתי אל גן ילדים הממוקם מצפון לחיפה כדי להעביר סדנת "מפגש עם סופרת" על-פי ספרי הילדים שלי.
|
|
|
|
|
|
|
שקט נפשי
|
|
היא נכנסה לחדר המורים והשימה פעמיה אל עבר השולחן העגול בפינה, השולחן "שלהן". שם ישבו שתי חברותיה והתלחששו ביניהן כמנהגן מדי בוקר עד הישמע הצלצול...
|
|
|
|
|
אישה מוכה - אם למופת?
|
|
"האם אמנה בעבר עשרות ילדים והייתה אם למופת. היא הייתה קורבן נוסף לאלימות הקשה של האב. לא היה לה שום מושג למעשים הנטענים והיא כואבת יום יום את כאב התובעים", מדברי עורך הדין אסף שרעף שמייצג את האם האומנת הנתבעת על ידי שניים מתוך שלושה ילדים שהיו אצלה במסגרת אומנה. (ציטוט מתוך עיתון "תל-אביב" מיום 1.10.04)
|
|
|
|
|
ערך הגט
|
|
"מה אני צריכה את הגט ממנו?!" אמרה לי רחל (שם בדוי), אישה הנמצאת בסוף העשור השישי לחייה. הנהנתי בראשי לשלילה, לאות שסבורה אני כי היא טועה, אך היא בשלה: "לא רוצֶה - שלא ייתן, בגילי זה כבר לא משנה... אז שיהיה כתוב על הנייר שאנחנו נשואים... ביג דיל! שיבושם לו. אני לא אתן לו לסחוט אותי רק בשביל חתיכת הנייר הזו. את יודעת מה? אני מצפצפת על הרבנים ואני גם מצפצפת על המדינה... מבחינתי אני לא חלק מהשיטה הזו ולצורך העניין - אני לא חלק מהמדינה. זו כבר מזמן לא המדינה שלי!"
|
|
|
|
|
סליחה ילדים ותודה אחת
|
|
בשלהי חודש אוגוסט התכנס צוות בית הספר בו אני עובדת ליום היערכות לקראת הראשון בספטמבר - יום פתיחת שנת הלימודים. עם תום הישיבה חילקה מנהלת בית הספר מכתבי הערכה לכל אותם אנשי הצוות אשר התמידו להגיע באופן סדיר לעבודה, או שנעדרו אך במעט.
|
|
|
|
|
|