|
הגיע זמן הצינור
|
|
הדרך היחידה שלא לאבד את רזרבות הגז העצומות הנמצאות במרחבי "לוויתן" היא פיתוחו של השדה על-ידי המדינה. זו צריכה להעביר לרשותה את הזיכיון המצוי בידי "נובל אנרג'י" בדרך של "קנייה החוצה" או בכל דרך אחרת. עיון קצר בהיסטורית התשתית של ישראל מגלה כי בסופו של יום כך הוקמו רובן המכריע של התשתיות המכניסות בישראל
|
|
|
|
|
הרהורים על הגיהנום התחבורתי הצפוי
|
|
מדוע בישראל העניין כל כך מסובך? מי באמת מרוויח מהתסבוכת? נשאלת גם השאלה - אם איננו יודעים לבצע למה לא החלטנו להעביר את הביצוע לשכנינו העזתים וכך שני הצדדים היו מרוויחים. הם - עבודה ופרנסה שמפחיתה מוטיבציה לטרור ואנחנו - רכבת תחתית תוך פרק זמן קצר ובלי מטרדים?
|
|
|
|
|
היכן האופוזיציה?
|
|
דוברי האופוזיציה נאלמו. מעניין לאן נעלם ונאלם מועמד האופוזיציה לשר ביטחון, עמוס ידלין? איפה נמצא בדיוק יצחק הרצוג? היכן ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי? ואיה מתבודד יאיר לפיד? את כולם נשאה הרוח לעבר שדה הגז תמר או אולי נאכלו על-ידי "לוויתן"
|
|
|
|
|
מיומנו של יועץ טקטי לפוליטיקה שימושית
|
|
נבחרי ציבור כמו הרצוג, יחימוביץ' ואחרים בהודעות הגינוי המשתלחות לא רק שהעצימו את דברי קוטלר (שאני רואה בהם דברי הבל) אלא גם שייכו את קוטלר ואמירותיו (מבלי משים) למפלגותיהם
|
|
|
|
|
החרם על ישראל - לא מפתיע
|
|
החלטת בריטניה להטיל חרם על ישראל לא בדיוק הפתיעה אותי ולאור (ליתר דיוק לחשכת) העבר הלא כל כך רחוק ביחסיכם אלינו היה לי ברור שאותו פורום אצלכם שסירב לגנות את דאעש יגנה אותנו
|
|
|
|
|
מיומנו של יועץ טקטי לפוליטיקה שימושית
|
|
אז אולי יש מי שאומרים שממילא הכדורגל הישראלי לא שווה כלום ואינו דומה למשחק שמשחקים רוב אומות העולם ויהיו שיוסיפו ששום נזק לא ייגרם אם דמארי לא ישב על הספסל בליגה השנייה בגרמניה ואג'ידה לא יספוג שישייה ממכבי תל אביב * אבל אירועי פיפ"א יכולים להיות יריית פתיחה
|
|
|
|
|
יובל ליחסי ישראל-גרמניה: מבט אישי
|
|
על קצה המזלג כמה מאפיזודות הסיוע הגרמני לביטחונה של ישראל, תוך ציון לחיוב שמותיהם של מעטים (בחלקם שמות אלמונים לציבוריות הישראלית) מתוך רבים שתרמו למערכת יחסים זו: פרנץ יוזף שטראוס, קורט בירנבאך ו-ח.י ז"ל שסייע בהעברת הטיל מגרמניה לישראל
|
|
|
|
|
סקרים אחרי בריטניה
|
|
מדוע תחזיות הסוקרים למיניהם ולסוגיהם המתפרסמות בתקשורת רחוקות כל כך מהמציאות?
|
|
|
|
|
היכן שיקול הדעת של האופוזיציה?
|
|
התעשתות האופוזיציה הראשית (המחנה הציוני) מחויבת המציאות, ולו רק מהיותה אבן יסוד במשטר דמוקרטי. עליה להקדיש מחשבה לגבי תגובותיה להסכמים הקואליציוניים. אין מהותה של שהות באופוזיציה פעילות הדומה ל"כלבי פבלוב". לא כל ההתחייבויות של הממשלה החדשה הן אסון טבע שיש להתנגד לו באופן אוטומטי בלתי מותנה
|
|
|
|
|
מיגון עמוק לשמחה גדולה
|
|
המעבר מיגון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לשמחת יום העצמאות אינו קל לכולנו. החברים הרבים שאיבדנו חסרים לכולנו. ובכל זאת - 12 המשואות שיודלקו יוצאות מנרות הנשמה...
|
|
|
|
|
לגזענות אין גדר
|
|
אני צועד במצעד החיים. אותו אירוע חשוב כל כך. אירוע שאומר לא רק זיכרון. לא רק הנצחה. אירוע לימודי. אירוע מחנך. אירוע שמסביר שלרוע האדם אין גבול. לטירוף רצחני אין מחסום. לשנאת האחר אין בלמים
|
|
|
|
|
מצעד החיים - למה כן
|
|
אין מרגש יותר ואין דבר המסמל יותר את ההיסטוריה של עמנו מהשילוב המאפיין את המצעד: ביקור בקהילות שחרבו בפולין והצלחת מדינת ישראל. אובדן ותקווה ההולכים שלווים זה עם זה
|
|
|
|
|
|
|
בחירות 2015: הסקרים והמציאות
|
|
היעדר קמפיין אצל המחנה הציוני - "ביבי הביתה" אינו יכול להיות מסר בלעדי. יש צורך בהצגת תקווה. זו לא הוצגה לבוחר. ברגע שהמחנה הציוני נגרר או יזם הפיכת הבחירות לאישיות היה ברור שתתממש חולשת מועמדו מול נתניהו
|
|
|
|
|
הגיגים אחרונים לפני הבחירות
|
|
זו מערכת הבחירות שבה הגיעו העיתונים לשיא של מגמתיות בדיווחים ולא רק בפרשנויות ובעיקר בכותרות. עיון בשני העיתונים המרכזיים בישראל 'ידיעות אחרונות' ו'ישראל היום' מגלה לעיני הקורא שתי מדינת ישראל. זו של ידיעות וזו של ישראל היום
|
|
|
|
|
הישורת האחרונה בבחירות 2015
|
|
קיימת אפשרות סבירה שזהות המועמד תיקבע דווקא על-ידי מי שלא יצליחו להיכנס לכנסת: מצב שבו מרצ לא יעברו את אחוז החסימה וילכו לאיבוד 4 מנדטים של גוש השמאל ימנע באופן מוחלט מהרצוג לבנות גוש של 60 ח"כים. אפשרות דומה יכולה להיות גם בימין אם שס/יחד לא יצליחו להגיע ל-4 המנדטים הנכספים
|
|
|
|
|
הנאום כעימות - מהלך לטובת נתניהו
|
|
הצגת נסיעתו של נתניהו לארה"ב כמסכנת יותר את ביטחונם של אזרחי ישראל מאשר הימצאות נשק גרעיני בידי אירן היא שטות מוחלטת ונתפסת ככזו על-ידי הציבור
|
|
|
|
|
עדויות, דוחות והעדפות
|
|
עובדים במשרד ראש הממשלה מסתבכים. ועל מי נופלת האחריות או על מי היא צריכה ליפול? והאם האופוזיציה מגיבה?
|
|
|
|
|
אלמנט הבושה בבחירות הקרובות
|
|
הבחירות קרבות ומשום כך התשובות לסוקרים תהיינה יותר אמיתיות. עם זאת לסוקרים צריך לזכור כי העובדה שמערכת הבחירות, בשלב זה, היא בעלת אופי של "כולם נגד ביבי" וכתוצאה מכך תדמית מאוד שלילית של נתניהו - יש רבים שלא ישיבו לגבי כוונת הצבעתם בגלל אלמנט של בושה להצהיר נתניהו
|
|
|
|
|
מה במערכת הבחירות הנוכחית
|
|
מיומנו של יועץ טקטי לפוליטיקה שימושית * תחזיות הבנויות על השערות, מחנה מדשדש, קמפיינים טיפוסיים ותחזית תוצאות הבחירות
|
|
|
|
|
בקבוקים וסדר יום לאומי
|
|
השלכות של עיסוקים שונים, סאגות של בחירות וסדר יום לאומי; מי מבטא את הדברים הנכונים ומי פעל נכון לקראת הבחירות הקרובות?
|
|
|
|
|
|
|
מיומנו של יועץ טקטי לפוליטיקה שימושית
|
|
באמון הציבור זוכים על-ידי הצגת דרך, בניית אמינות, דיבור בגובה העיניים ולא בהפרחת שמות בחלל * חשוב לדעת שבבחירות מנצחים בהענקת תקווה. התקווה אינו רק ההמנון הלאומי אלא מתכון לניצחון בבחירות
|
|
|
|
|
הרכבת ממשלה אינה תחרות "רה"מ נולד"
|
|
בשנים האחרונות הפכה התקשורת את תהליך התייעצות תפקיד הטלת הרכבת הממשלה לסוג של תוכנית ריאליטי בדומה ל"כוכב נולד", רק שהפעם מדובר ב"ראש ממשלה נולד". כל העניין המהותי הפך לספירת אצבעות. כמה ממליצים על זה וכמה על אחר/ת. ממש זילות של מוסד הנשיאות וחובת ההתייעצות
|
|
|
|
|
על רשימות ובחירות
|
|
הפרשנים טוענים כי רשימת הליכוד לכנסת טובה לנתניהו ואפילו מתונה יותר. בצמרת הרשימה נמצאים גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, זאב אלקין, יריב לוין, ישראל כץ, מירי רגב, סילבן שלום, צחי הנגבי ומשה יעלון. פרט לשניים האחרונים כל היתר אינם מחסידי פתרון שתי מדינות לשני עמים ורובם אף מתנגדים לכך בקולניות. אז היכן המתינות?
|
|
|
|