|
הדר
|
|
על קדושת הדעת * עיניה של לאה היו רכות למראה, ויאות ביפי ערכי שלא העין קולטת, אלא הדעת
|
|
|
|
|
איש את אחיו חיים מחרישים
|
|
כל הקקופוניה המרעישה את הדעת והמטמטמת את הלב אין בה אפילו קול של מה שהדובר מבקש לומר אלא רק מה שהוא מבקש לרצות את המונו שלו
|
|
|
|
|
בעשירייה המעולה בעולם
|
|
היום כל הדיסציפלינות שצריכות לרפואת כל חולי * אז אלתור גאוני של היענות לצרכים על-פי המצוי * היום מערך מופלא של מחקר רפואי, של פיתוח, של חדשנות, של מומחיות
|
|
|
|
|
אריזות מתוקות על מטען מר ונמהר
|
|
זה הסיפור * זאת הפתעת הבחירות שמנבאים אותה עם אמונה שלמה בעיקרון שנבואות הן נכונות אם מהנדסים אותן להתגשם, עוד לפני שהן מתגשמות מאליהן, אם מכריחים אותן להתממש, אם עובדים על זה, אם משתדלים, אם עושים יחסי ציבור ההופכים פטמורגנה לעובדה
|
|
|
|
|
מפלס השנאה
|
|
זאת החרדה הגדולה שלי * צלו של פחד הקרב אליי שמא כדי להתקיים צריך לדעת לשחות בתוך השנאה
|
|
|
|
|
הכליפות הלבנה
|
|
אחרי הרצח בניוזילנד * הרצח בשידור חי לתוך הרשתות החברתיות נועד להפיץ את הרצח לכל בית ובית בעולם בו יושב מישהו ומחכה לגחלים לוחשות שתצתנה את חומר הבעירה שיש בקרבו
|
|
|
|
|
הכתובת על הקיר
|
|
שום דבר אינו מקרי, מעצבי מוצר הפרסום הם אבני שיח עם תאי המוח הקולטים מסרים המעוררים תכנים, המפעילים לא רק את האינטלקט המדוד אלא גם את הרגש המתפשט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אש זרה
|
|
הפליט מזהם את מצילו בעיני טהרנים אתנו-צנטריים, הוא מורשה להישאר אדם במקום בו מפשיטים אותו מאנושיותו, רודפים אותו, מרעיבים אותו, אונסים אותו, הורגים אותו
|
|
|
|
|
בחירות בעולם הזה של עכשיו
|
|
אם לא נחזור לחדרים, תימס האמת כולה והארץ תוצף בשקר פושר ובוחרים ונבחרים יחדיו לא ימצאו עוד רגליהם וידיהם
|
|
|
|
|
גישגוש
|
|
בהם ישבו נציגי מרץ בממשלה עם נציגי הליכוד, הם לא היו כגוש אחד, לא ימין ולא שמאל, אלא פדרציה של אינטרסים שלטוניים שחברה יחדיו כדי לנהל את המדינה
|
|
|
|
|
מרימי
|
|
שנה אחר נטע, מרימי הוא אנחנו, קול אחר * צבע מוזיקלי מכונס לתוך הניגודים שעושים את הלוך הרוח להרהור כובש
|
|
|
|
|
הנקרא לשרת את ציבור לא קם לשלוט בו
|
|
בעקבות דברי מועמד למשרת שר החינוך * שר חינוך איננו המחנך של המדינה, שר הבריאות איננו הרופא שלה, שר הביטחון איננו המצביא בחזית, שר המדע איננו לא הפיזיקאי ולא המתמטיקאי ולא אסטרונום ולא חוקר השפות הנכחדות באיי הים, ושר המשפטים איננו שופט
|
|
|
|
|
שלושה עצים
|
|
כשבאנו, לא עלו הרבה, מטרים ספורים * עכשיו, איך הגיעו לרום כזה? אין, לא ראיתי מעודי, תמר שארג כל כך אל על
|
|
|
|
|
|
|
על דעת המקום
|
|
שייך לכולם * של אנשים ונשים, ושל עלמים ועלמות, של ילדים וילדות, של זקנים וזקנות שחיים געגועים ושל עולים בימים האורגים כמיהות
|
|
|
|
|
במילים במראות ובמה שהיה
|
|
מחשבות שחוקרות את עצמן על-פי מה שהיה, על-פי מה שקרה בצמתים בהם חרדה פוגשת את התקווה או את ייאושה, על-פי מה שעשו בני האדם זה לזה ועל מה ולמה, ועד מה לרועץ או לאחווה מפתיעה
|
|
|
|
|
|
|
אווילית משרישה שהייתה והנה ישנה
|
|
והיום אני רואה ביו טיוב את הקרניבל באאלסט ועל פלטפורמות של הרכב המסיע דמויות גרוטסקיות צבעוניות בין שורות המון צבעוני ססגוני צוהל, עוברות בסך דמויות של יהודים ארוכי חוטם, חבושי שטריימל, יושבים על כספות, מושלים בעולם, Joden Joden!
|
|
|
|
|
|
|
סקר סובב עולם
|
|
איש אינו סוקר את כל ציבור הבוחרים, זה בחירות, סוקרים מדגם, ההנחה היא כי הסטטיסטיקה משקפת מציאות * של מה? של היות כל בני האדם כים, והמדגם כטיפה שיש בה ממה שיש בים כולו
|
|
|
|
|
קופא אל תוך עלבונו בשולי הדרך
|
|
יום אחד, עוברים על פני ארונו, ומניחים זר, ומרכינים ראש, ואומרים - היה * וסופדים - הלך, והוא לא שומע, אבל כל העומדים וכל העוברים שומעים ויודעים
|
|
|
|
|
כאן
|
|
מראיינים לא מפתיעים. קצתם שואלים. רובם אומרים. מרואיינים מפתיעים אפילו פחות. מדברים במהירות הנסיעה של התחבורה שלפני שמונה בערב. קשה להבין צירופי מילים הרודפים אלה את אלה בתווים סוערים.. אי-אפשר שלא להבין מה הם מתכוונים לומר. פרשנים ממין אחד מנטרים מה שמלווה את החלטת היועץ המשפטי. הכל היה ידוע. הדלפות
|
|
|
|
|
חללים
|
|
עלבון משפחות שכולות מלחמות ישראל הוא עלבון כלל ישראל
|
|
|
|