|
חשיבותה של מצוות ברית המילה
|
|
מאות ואלפי סיפורים נקשרו ונשזרו במצווה זו - ברית המילה. לא אחת, יהודים רבים שילמו בחייהם לשם קיומה. המצווה היא אחת משלוש הבריתות שנכרתו בעולם בין העם היהודי ובין אלוהיו - שבת, ברית ותפילין
|
|
|
|
|
חשיבות מוטיב ההליכה אצל אברהם אבינו
|
|
אין הכוונה ל"הליכה פיזית" גרידא, אלא כוונת התורה ל"הליכה רוחנית". בהליכה זו יש כיוון והכוונה עמוקים ורחבי היקף של עוצמות תורניות, רוחניות, ערכיות ואמוניות
|
|
|
|
|
התורה וחשיבותה
|
|
בריאת העולם מטרות ויעדים רבים לה. היא נעשתה בשביל ולכבוד האדם משום היותו "נזר הבריאה". חז"ל הביעו זאת בצורה די מדהימה בפשטותה, כמאמרם: "לא תוהו בראה, אלא לשבת יצרה"
|
|
|
|
|
פרגן, יהודי, פרגן, מה איכפת לך?
|
|
כל שנדרש מאתנו הוא לפרגן לשני ולסנגר על הזולת, בין אם זה אדם הקרוב אלינו ובין אם היה זה אדם הרחוק מאתנו * בזכות הזכות ולא בזכות החובה * הליכות משה רבינו ואברהם אבינו * חזרה בתשובה לגאולת ישראל
|
|
|
|
|
יתרון הברכה על הקללה
|
|
יש להאמין שכוחו של האור - הברכה - רב מכוחו של החושך - הקללה - וכפי שלחוכמה יש יתרון מן הסכלות, לימדנו והבטיחנו שלמה מלכנו, החכם מכל האדם, שקיים יתרון לאור מן החושך
|
|
|
|
|
משמעותו העיקרית של חודש אלול
|
|
על האדם לפשפש במעשיו, לבצע "בדק-בית", רוחני וגשמי כאחד, ובעיקר לחפש את הדרך הנכונה והנכוחה אשר "יבור לו האדם", לעשות תשובה * וגם: על חשיבותה העצומה של מצוות השבת אבידה
|
|
|
|
|
וצדקה תציל ממקרי פגע
|
|
מצווה אחת מיוחדת מוזכרת בפרשת השבוע "ראה" - מצוות הצדקה, לה חשיבות רבה, כללית, פרטית ואישית * חז"ל קבעו חד-משמעית ש"הצדקה וגמילות חסדים שקולות כנגד כל מצוותיה של התורה"
|
|
|
|
|
ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות
|
|
ארץ החמדה מוצבת ועומדת בדרגות רבות, רוחניות ופיזיות, מעל כל ארצות שאר העמים * משה רבינו ע"ה והרב משה צבי נריה זצ"ל מלמדים אותנו פרק מעשי, מחכים ומשכיל בחשיבות התוכחה * ועוד: הסכנה במצב בו "רם לבבך"
|
|
|
|
|
צו השעה - אהבת חינם
|
|
הבה נישא תפילה לצור שוכן חביון שיזכנו, ביחד וכל אחד ואחת לחוד, להארות פנימיות וחיצוניות, למצוא את הדרך הנכוחה כדי להשיג דפוס התנהגות אמיתי של "אהבת חינם". אהבה אשר תהיה הגורם העיקרי להחשת ביאת משיח צדקנו ובניית בית מקדשנו, בעגלא ובזמן קריב
|
|
|
|
|
|
|
"שלילה והתרחקות ממידת הכעס"
|
|
"יש דעות [=מידות] שאסור לו לאדם לנהוג בהן באופן בינוני. אלא, יתרחק בהן מן הקצה האחד אל הקצה האחר" ואחת מהן היא מידת הכעס לגווניה השונים
|
|
|
|
|
משה כמשל, כסמל וכמודל לחיקוי
|
|
אנו למדים בפרשת השבוע כי מידת הכרת הטוב החשובה "זרמה בוורידיו ובדמו" של משה, מושרשת בהווייתו הפיזית והרוחנית, והייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו הרבגונית * על מנהיג למופת
|
|
|
|
|
פינחס כמשל, כסמל וכמודל של חיקוי
|
|
פינחס היה היחיד מכל עדת ישראל אשר אזר עוז בנפשו, שינס כגבר חלציו, נטל על עצמו סיכון חיים מחושב, ניגש למשה ושאלו: רבנו, מה עושים במקרה דנן?!
|
|
|
|
|
הכללת תפילת בלעם הרשע בתפילת השחר
|
|
מיהו אותו בלעם הקוסם המכונה בתורתנו "שתום העין" ואשר דווקא "תפילתו", "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", זכתה להיכנס לפנתיאון ולמשכן הנצח של תפילות עם ישראל לדורותיו?
|
|
|
|
|
עמידה בצפירה וחשיבותו הדתית של חג העצמאות
|
|
לצערנו הרב, עדיין ניטשים ויכוחים על אופיו הדתי/הרוחני של יום חג העצמאות * הרב מלמד מסביר: "הרהור בזכרונם של הקדושים ובמצוות מסירות הנפש להצלת העם ולכיבוש הארץ, הוא הרהור בדברי תורה"
|
|
|
|
|
"לא תעשו עוול במידה, במשקל ובמשורה"
|
|
כאשר התורה מצווה שלא להונות במידות, היא מתכוונת לכלל סוגי המידות: במידת הלח, במידת היבש, במידת הבגדים, במידת הקרקעות ועוד * "קשה עונשן של מידות יתר מעונשן של עריות. שזה - בינו לבין המקום. וזה - בינו לבין חברו"
|
|
|
|
|
חג הפסח כחג של הכרת תודה
|
|
משה רבינו מלמדנו פרק חשוב בהלכות "הליכות ונימוסים", כגון: ענווה, צניעות, רחמנות, אהבת ישראל ועזרה לזולת; וכן מלמדנו את עוצמתה המוסרית האדירה של אחת מן המידות החיוביות והחשובות ביותר - מידת הכרת התודה
|
|
|
|
|
שבת הגדול - היבט נוסף
|
|
מהי חשיבותה הכל-כך מיוחדת של "שבת הגדול" * על דרשת השבת הארוכה והמתובלת בהלכות, במנהגים, במוסר, באגדה ובהגדה * וגם: מדוע כונתה שבת זו בכינוי "שבת הגדול" דווקא?
|
|
|
|
|
פרשת תזריע - "שבת החודש"
|
|
שמה של השבת ניתן לה על-שם הנאמר בפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים" * פרשת החודש עוסקת בענייני חג הפסח ובעיקר בענייני הקרבת קרבן פסח * וגם: מה ראתה תורתנו הקדושה להזכיר בפרשתנו, בתוך עניין טומאת היולדת, את עניין מצוות המילה?
|
|
|
|
|
אם על תודה יקריבנו
|
|
"גדולים השלמים שהם עושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים" * מהו הקשר בין הכרת התודה להשכנת השלום הנרמזת במילה שלמים? * "זובח תודה יכבדנני" - על שום מה שני נוני"ן? * על מה צריך האדם להודות לבוראו? האם גם על הרעה וגם על הטובה?
|
|
|
|
|
יחס הגומלין בין האדם והקרבן
|
|
בעצם פעולת הקרבת הקרבן מוכיח האדם את "שמיעתו בקול האל והליכה בדרכיו הנכוחות" * תורתנו הקדושה "ממליצה" שכל אדם, קודם כל יהא אדם. רק לאחר מכן יוכל לבוא ולהתקרב כדי להקריב את קרבנו לפני האל ולשטוח את רצונו ובקשתו
|
|
|
|
|
לחם הפנים ומשמעותו
|
|
הכנת ועשיית חלות הלחם - מצוות עשה מדאורייתא * האם כל בני ובנות ישראל אכן בנו ועשו את המשכן? * אור החיים הקדוש: "והגם שלא עשו, אלא בצלאל וחכמי הלב, 'שלוחו של אדם כמותו'. וכאילו, כל ישראל עשו"
|
|
|
|
|
מעלת וחשיבות השבת כיום הקדוש ביותר
|
|
לשבת הקדושה יש כוח אדיר לא רק בכל תחומי החיים אלא, השבת, כ"בתו של הקב"ה" קודמת אף למשכן, מקום משכנו וביתו של הקב"ה עלי אדמות. השבת היא לא רק "מעין עולם הבא", אלא, בעיקר, מקור של קדושה קדושתית הנאצלת והנמשכת ישירות ממקור הקודש
|
|
|
|
|
המשכן וכליו - חשיבות ומקור התרומות
|
|
מהיכן באה לבני ישראל עשירות לתת ולתרום כמיסת הלב והיד, והלא ישראל היו עבדים נרצעים במצרים? * "ממציאת חן של מצריים שהשאילום מתנות שלא על-מנת להחזיר" * בראש "צוות הקמת המשכן" עמדו שני צדיקי עליון: בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן
|
|
|
|
|
חשיבותה של השבת
|
|
פרשת השבוע, פרשת "כי תשא": "כל מי ששומר את השבת, השבת שומרת, מגינה ואף גורמת לסליחת עוונותיו וחטאיו"; חטא עגל הזהב לדורות: "אין לך פורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מ-24 ליטרא של העגל"; כיצד עם ישראל יכול ומסוגל להביע שמחה לתבנית "אלוהית" בצורת עגל?
|
|
|
|