|
הם לא ייתנו לנו
|
|
פתיח: הם קוראים לעצמם נאורים ומתקדמים, אבל הם כוחות הריאקציה, שמנסים לעכב את תחיית ישראל בארצו, שעסוקים בקשירת ידיו ובתקיעת מקלות בין גלגליו
|
|
|
|
|
אסון טקטי - בשורה אסטרטגית
|
|
עסקת שליט היא תבוסה ישראלית. עם זאת, ייתכן שהרוח הגבית שהיא מספקת לחמאס תפיל את אבו-מאזן ואת אש"ף, ואיתם את התהליך המדיני, את אשליות השלום ואת רעיון שתי המדינות. מבט לטווח הארוך
|
|
|
|
|
זניחת המוסר המערבי כבסיס לקיומנו הלאומי
|
|
כל הסיבוך הזה, של ביסוס הווייתנו הלאומית בארץ ישראל על יסוד ערכי מוסר מיובאים, היה ניכור עצמי ובריחה מאמיתות חיינו היסודיות. לכן הוא גם בלתי אפשרי. המפעל של שיבת ציון היה אמור מלכתחילה להתבסס על המוסר הישראלי, והחזרת מוסר זה איננה רק אילוץ פרקטי, אלא חזרה מתבקשת מצד עצמה
|
|
|
|
|
תורתם מול אמנותם
|
|
אלפי אנשים לא יצרניים, שנויים במחלוקת, מקדישים את עצמם לענייני רוח ומתפרנסים על חשבון הציבור - וזוכים לתמיכה מעיתון 'הארץ'
|
|
|
|
|
העם והארץ - יחס של אחדות אורגנית
|
|
עם ישראל לא יכול לצמוח מחוץ לארץ ישראל המיוחדת, על תנאיה הספציפיים * הארץ היא קרקע גידולו הטבעית היחידה, ואילו בגלות הוא יכול להישרד, איכשהו, בקיום עלוב וחסר פירות, וגם זאת רק בנסי נסים * כדי לצמוח למלוא שיעור קומתו, זקוק העם לאווירה המיוחד של ארץ ישראל * ארץ ישראל בתודעה אמונית (ב')
|
|
|
|
|
ארץ ישראל בתודעה אמונית (א')
|
|
התודעה האמונית גורסת שעם שאין לו מדינה אינו חי חיים מלאים ואינו עשוי לעמוד במלוא המבחנים המוסריים, וממילא אין הוא עשוי לשמש בחייו מודל לשלמות מוסרית
|
|
|
|
|
השמאל האנטישמי
|
|
נכון שלא כל השמאל הישראלי אנטישמי, אבל ראוי לכל מי שמעורב בשיח הציבורי להתחיל להשתמש בביטוי "השמאל האנטישמי" בכל הקשר מתאים אפשרי. זה נכון וזה עובד
|
|
|
|
|
דמוקרטיה בשקיעה
|
|
יכולתם המתוחכמת של יוזמי בניית המסגד על חורבות התאומים להשתמש בחולשותיה של הדמוקרטיה להחרבתה מבפנים, מזכירה את אמנות הלחימה של המזרח הרחוק
|
|
|
|