|
עקב אכילס - הדיפלומטיה הציבורית
|
|
עיקרי הדברים: המערכה הצבאית והמערכה על התודעה הן בבחינת כלים שלובים ומשלימים, ועל כך נכתבו אין סוף מאמרים, ובמבחן המעשה ננקטו אומנם מהלכים ארגוניים שהניבו מעת לעת תוצאות שהותירו חותם בספקטרום התקשורתי
|
|
|
|
|
"מלכודת הדבש" של ביידן לישראל
|
|
הנשיא האמריקני מודע היטב לנסיבות הפוליטיות המורכבות והרגישות בישראל, ובפרט לאילוצים הרובצים על ראש הממשלה בהתייחס לסוגיית המשך המלחמה מול חמאס ברצועת עזה
|
|
|
|
|
הממד הפוליטי - "מכתבי ההתרעה" של אמ"ן
|
|
"מכתבי ההתרעה" של אמ"ן לא היו אלא בבחינת כסת"ח, שהרי אם כך סברו בצמרת צה"ל, מדוע לא פעלו זרועות צה"ל לתגבור הכוחות ולהיערכות לבלימת מתקפה * מה שגרם לפגיעה בביטחון המדינה היו גילויי הסרבנות ואי-ההתנדבות של אנשי מילואים * המחאה האלימה נגד הרפורמה המשפטית היוותה בבחינת סיפור כיסוי למטרה האמיתית מצד תנועת המחאה: הפלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו
|
|
|
|
|
חשיבה אסטרטגית מושכלת כלפי חיזבאללה
|
|
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
|
|
|
האם יחסי ישראל - ארה"ב בצומת מסוכן
|
|
על אף מידת הרגישות המתחייבת בהתייחס לשימור וטיפוח היחסים המיוחדים שבין ארה"ב לבין ישראל, הרי שהדעת נותנת כי למרכיב האינטרסים הלאומיים הישראלים תהיה תשומה עודפת במערכת זו, גם במחיר של משבר דיפלומטי זמני, ובכלל זה "נפנוף" בממד העיצומים, אף בהתייחס לאספקת פריטי חימוש
|
|
|
|
|
חזיון תעתועים - הדמוניזציה של סינואר
|
|
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו * התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות מהותיות בעיקר בכל הקשור למהלכי המו"מ לשחרור חטופינו
|
|
|
|
|
אמת אלטרנטיבית
|
|
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
הצלחה ישראלית
|
|
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממדי ההישג הישראלי
|
|
|
|
|
על החובה להפריט את ההסברה הישראלית
|
|
ישראל טרם הפנימה את מלוא הערך של דיפלומטיה דינמית ציבורית ולוחמה פסיכולוגית מתוחכמת * גופי הסברה המבוזרים בין מסגרות וגופים מיניסטריאליים וביטחוניים שונים אינם מתפקדים כראוי ונראה כי לא יהיה מנוס מקידום נמרץ של רעיון להפרטה של מערך ההסברה
|
|
|
|
|
|
|
משפחות החטופים נחטפו
|
|
קשה להשתחרר מהתחושה כי כאבן האותנטי של המשפחות האומללות הופך יותר ויותר לאבן שואבת לארגוני המחאה מתקופת המאבק ברפורמה המשפטית, אשר משעבדים ומנכסים את מצוקתן למאבקם נגד הממשלה
|
|
|
|
|
הסברה בשפה הערבית - "מכפיל כוח"
|
|
על הממשלה - באמצעות המשרדים המופקדים על כך, לפעול להפסקת הסחבת הבלתי נסבלת בכל הנוגע לשיפור ההכרחי של השידור בשפה הערבית הן לעולם הערבי, הן לתושבי רצועת עזה ויהודה ושומרון והן לדוברי השפה הערבית בישראל
|
|
|
|
|
הקונספציה במבחן 7 באוקטובר
|
|
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך? * מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטובר 1973 לבין אלו של אוקטובר 2023, מחדד תובנה לפיה סימנים מעידים איתנים, גם בסמוך לשעת ה"ש", יש בכוחם לאיין את הקונספציה ולתת סיפק בידי המערכת הצבאית להיערך לקדם את פני האיום
|
|
|
|
|
התוכנית הנשכחת לסיפוח רצועת עזה לישראל
|
|
עצם העיסוק המהותי בתוכנית עזה, זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות, שיקף גישה ריאליסטית, בעיקר מצידן של ישראל וארה"ב, מתוך הבנה שהנצחת מעמדה של רצועת עזה על הפליטים שנאחזו בה, בסטטוס אמורפי, תהווה בבחינת "בכייה לדורות".
|
|
|
|
|
קמפיין הנכבה וזיקתו לממשלת השינוי
|
|
אימוץ המושג 'נכבה' (אסון, בשפה הערבית), ככזה המגלם את גורלם של הפליטים ערביי ארץ ישראל ב-1948, הוא יציר מאוחר ומניפולטיבי, שרק לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, החל לקבל מינוף בשיח הציבורי ובתודעה הערבית והבינלאומית
|
|
|
|
|
'ממשלת טלאים' כתרמית מבריקה
|
|
בעשור האחרון, הפך נתניהו לדמות המזוהה ביותר עם מדינת ישראל, ובתור שכזה קנה מקום של כבוד בגלריה המכובדת של מנהיגים בינלאומיים
|
|
|
|
|
|
|
פרשנות העובדות ככלי מודיעיני ומשפטי
|
|
אינטרפרטציה היא גם פרקטיקה שיש לה אחיזה בניתוח יצירות מתחום הספרות והשירה ('למה התכוון המשורר'?...), ולא פחות מכך בעולם המשפט * פרשנות החוק היא בבחינת חזיון נפרץ בהליכים משפטיים, ולפרקים תשחק לידיהם של פרקליטים הנחשבים לעילוי בתחום עיסוקם
|
|
|
|
|
הקול קול ביידן - הידיים ידי אובמה
|
|
אובמה מאמין שהוא טרם אמר את מילתו האחרונה בפוליטיקה האמריקנית ולפיכך עשוי לזהות בניצחון של ביידן, בבחינת שעת כושר להחזרת האג'נדה הפרוגרסיבית שלו אל מרכז הבמה, הן בתחום הפנים והן במישור מדיניות החוץ
|
|
|
|
|
עסקת מטוסי ה"חמקן" - מבחן "אגו" לעיתונאי
|
|
ההמולה סביב עסקת מטוסי F-35 מארה"ב לאיחוד האמירויות, וקרב הגרסאות סביבה, מעמידים במבחן סוגיות של אתיקה עיתונאית מזה ושל אמינות מנהיגים מזה. האגו העיתונאי הופך אפוא בהקשר הנוכחי לחזות הכל, ולעזאזל העובדות
|
|
|
|
|
מגיפת הקורונה - הבעייתיות שב"מומחים מטעם"
|
|
הטמעת המסר, גם מפי מומחים לבריאות הציבור, לפיו הסגר נכפה על כלל הציבור בשל שיקולים פוליטיים שמנעו הטלת סגר דיפרנציאלי וסטריאוטיפי, היא בעייתית ובמידה רבה גם בלתי-ממלכתית
|
|
|
|
|
ההונאה שמאחורי ההפגנות בבלפור
|
|
כאשר מפקד מחוז ירושלים של המשטרה התייחס (14 יולי 2020) להפגנות בסמוך למעון ראש הממשלה ב-בלפור, כאל "הפגנות שמאל" הוא הפך מטרה נלעגת למתקפה תקשורתית ופוליטית
|
|
|
|
|
זכות ההפגנה מול זכות התפילה - האמנם משוואה ראויה
|
|
על אף האינסטינקטים המובנים של כל מי שלחופש נולד, על אחת כמה וכמה בקרב אזרחי מדינות ממושטרות, כבר ברור כי ככל שהצייתנות הציבורית והפרטיקולרית תהיה ברף הגבוה, כך יתקצר משכם של הכבלים והרסנים שיונחו על אורחות חיינו
|
|
|
|
|
הצונאמי המדיני - ההיגיון והאינטרס הלאומי
|
|
המהלך הדרמטי לנרמול היחסים הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות ממחיש כאלף עדים, כי אנו מצויים בעיצומה של תמורה אזורית רבת משמעות הטומנת בחובה תשומות המהוות מכפילי כוח בהיבט מיצובה האסטרטגי של מדינת ישראל
|
|
|
|
|
המחאה בבלפור - האנרכיזם הופך לניהיליזם
|
|
מחקרים סוציולוגיים מצביעים כי קמפיינים מתוכננים של דיסאינפורמציה דרבנו מצבים של כאוס והציתו סנטימנט אנטי-ממשלתי במוקדים חברתיים, לעיתים עד כדי שכנוע השראתי ליציאה לרחובות ואימוץ מאפיינים של התנהגות אלימה וקרימינלית
|
|
|
|