|
פיצויים על הטרדה מינית
|
|
לאחרונה נחשפים יותר ויותר מקרים של הטרדה מינית לסוגיה, עו"ד תומר ריטרסקי מסביר מהי הטרדה מינית ומהן ההשלכות האזרחיות שיש לה למעט העמדה לדין פלילי
|
|
|
|
|
רכב חדש חדיש ומקולקל
|
|
חששתם לרכוש רכב משומש, כי לא רציתם לבלות במוסך או סתם לרכוש חתול בשק והעדפתם לשלם עוד כמה עשרות אלפי שקלים כדי לישון בראש שקט ולא לראות מוסך? מתברר שגם רכב חדש לא מהווה תמיד ביטחון כנגד מוסכים
|
|
|
|
|
איך לכתוב צוואה
|
|
עו"ד תומר ריטרסקי מסביר מהי צוואה, איך עושים אותה, במה זה כרוך, ומעל לכל - איך לא גורמים תוך כדי כך למשבר משפחתי ולמאבקי ירושה
|
|
|
|
|
ירידת ערך? - גם לרכב "זקן" מגיע!
|
|
בקרב שמאי הביטוח בתחום הרכב בישראל נפוץ המיתוס, הנסמך על המסמך המתקרא "ועדת ששון" והמטופח מזה שנים על-ידי חברות הביטוח, לפיו אין לקבוע ירידת ערך לרכב שגילו עולה על 9 (או 10) שנים. גם בתי המשפט נוהגים לאמץ מבלי משים קביעה זו ולהתייחס ל"ועדת ששון" כלשון החוק ממש ולא לאסופת כללים מנחים - כפי שאמורה היתה להיות.
|
|
|
|
|
הפתרון לתאונות - אכיפה אזרחית
|
|
מדינת ישראל, וזה לא סוד, סובלת ממכת "טבע" של תאונות דרכים. למכה זו נלוות הרבה מכות נוספות, גדולות יותר או פחות, אשר המשותף לכולן הינו הפגיעה הקשה בביטחון הציבור ובכלכלה. כדוגמא מטרידה במיוחד המסבה נזק כלכלי כבד בכל העולם ניתן למנות למשל את מגיפת וירוסי המחשבים לסוגיהם ומיניהם. כבר העלנו בטור קודם את הרעיון של אכיפה אזרחית בתחומי איכות הסביבה. אכיפה אזרחית עשויה להוות פתרון אפקטיבי במיוחד לבעיות הנ"ל, כמו גם לעשרות סוגיות נוספות הנתקלות בבעיות אכיפה חמורות.
|
|
|
|
|
איסור גניבת עין
|
|
רובם של בתי העסק מזוהים באמצעות שמם המסחרי. שם זה מהווה נכס לכל דבר ועניין והוא צובר ערך ככל שגדל המוניטין המוקנה לבית העסק הנושא אותו. כנכס ניתן אף למוכרו, ביחד או בנפרד מבית העסק עצמו ועל המוכר עצמו ייאסר, החל ממועד המכירה, לעשות שימוש בשם המסחרי שהיה מוקנה לו או בשם דומה אחר העלול להטעות את הציבור. פעולה כאמור עלולה להוות עוולת "גניבת עין" שתזכה את בעל השם המסחרי בזכות לעתור לצו מניעה כנגד המשך השימוש בשם או ולפיצויים.
|
|
|
|
|
עבירות מחשב - על ההבדל הדק שבין בדיקה לפריצה
|
|
בתקופתנו הופכת מתקפת עבירות המחשב, לסוגיהן השונים, למכת מדינה של ממש. רק עתה מתחילים בתי המשפט לערוך הבחנה של ממש בין סודי העבירות השונים ולבחון את השאלה האמיתית המתעוררת במקרים רבים - האם פעולת הגולש אכן מהווה עבירה אם לאו.
|
|
|
|
|
העיריה נמנעת מתכנון ייעוד המקרקעין - מי ישלם?
|
|
תופעה מוכרת בשוק הנדל"ן בישראל הינה תופעת "שטחי ההפקר" - שטחי מקרקעין אשר את השלמת תכנון ייעודם הסופי ואישורו נמנעת הרשות המקומית מלהשלים במהלך שנים ארוכות. במקרים כאלה, נותרים בעלי הקרקע חסרי אונים ואובדי עצות כאשר במהלך שנים (לעיתים עשרות רבות של שנים) עומדת הקרקע כ"אבן שאין לה הופכין" ללא אפשרות פתוח וניצול של ממש.
|
|
|
|
|
הרשויות המקומיות ותעשיית הפקעת הקרקעות
|
|
המחוקק הישראלי מתייחס לרשויות המקומיות כנאמנות הציבור וככאלה שטובת הציבור למול עיניהן. לפיכך, העניק החוק הישראלי סמכויות מרחיקות לכת לאותן רשויות. אחת הסמכויות מרחיקות הלכת ביותר, הינה הסמכות להפקעת קרקעות. החוק מעניק לאותן רשויות את הזכות להפקיע עד 40% משטחם של מקרקעין, בלא תשלום פיצוי לבעליהן [1]. נראה, כי בודדים הם בעלי הקרקעות בישראל שלא ניזוקו מהפקעת קרקעות... "לצורכי ציבור" כמובן... האומנם?
|
|
|
|
|
סימון מוצרים - כמה זה באמת עולה לנו?
|
|
המוצר שנשא מחיר אטרקטיבי צבר לפתע מע"מ, עלות משלוח או ביטוח? למוכר היתה "תקלה" או "טעות" בסימון המחיר? על המוצר לא מתנוסס כלל מחירו? מהן חובות המשווק או בית-העסק, מה הן זכויותיכם וכיצד תגנו עליהן? בטור שלפניכם.
|
|
|
|
|
כשסכום התביעה מהמבטחת נמוך מההשתתפות העצמית
|
|
טענה פופולארית בקרב חברות הביטוח, המבטחות צדדים שלישיים (הרכב הפוגע) הינה כי סכום "ההשתתפות העצמית" נמוך מסכום התביעה ולפיכך יש לתובעו ישירות מהפוגע ולא מהן. במקרים רבים נותר התובע ולרוב גם עורך דינו אובד עצות מול טענה זו. במיוחד נכון הדבר כאשר את הפוגע עצמו, להבדיל מחברת הביטוח שלו, קשה או לא ניתן לאתר. מה עושים? לא מוותרים!
|
|
|
|
|
הרשות הבטיחה - הרשות תקיים!
|
|
פקידי ציבור בעלי שררה ובפרט נבחרי ציבור לוקים רבות בהערכת יתר של סמכותם או השפעתם. לא מעטים הם המקרים בהם מוצע עצמו האזרח מול "הבטחה שלטונית" ברורה מבעל שררה המציג עצמו כבעל הסמכות לתיתה, עליה הוא מסתמך בתום-לב. בסופו של יום מגלים רבים, כי לרשות אין כל כוונה לקיים הבטחתה וכי "בעל השררה" הפך עתה ל"בורג קטן" במערכת, הנעדר לפתע את הסמכות להבטיח הבטחות מהסוג האמור.
|
|
|
|
|
תקלות בהספקת החשמל? -
חברת החשמל אחראית!
|
|
נפוצים הם המקרים בהם מוסב נזק למוצרי חשמל, בתי-עסק ורכוש כתוצאה מתקלות באספקת החשמל. לחברת החשמל הגנות מסוימות על-פי חוק, אך עם זאת בחלק גדול מהמקרים תהא היא אחראית לנזק. מה הם המבחנים לאחריותה של חברת החשמל וכיצד יושמו במקרים השונים? - בפרק שלפניכם.
|
|
|
|
|
גנבתם מהמעביד - אל תצפו
לפיצויי פיטורין בדרך החוצה!
|
|
החוצפה הישראלית היתה כבר לשם דבר. מעבידים רבים יעשו כל שניתן כדי לחמוק מתשלום פיצויי פיטורין לעובד שפוטר ויעלילו עליו עלילות מעלילות שונות. אחת הנפוצות היא האשמת העובד בגניבה מהמעביד. עם זאת, אותה חוצפה פועלת לשני הכיוונים: לעיתים, עובד שנתפס בקלקלתו בעודו גונב מהמעביד אוזר עוז לתבוע מהמעביד... פיצויי פיטורין. במקרים כאלה, החריגים בחומרתם, רואה לעיתים אפילו בית הדין לעבודה לסרב לעובד.
|
|
|
|
|
תשלום עבור אי-חברות? - יש דבר כזה!
|
|
חשבתם שאם אתם לא חברים במועדון או בארגון כלשהו, אינכם נדרשים לשלם לו? חשבתם שאתם בעלי הדעה? החוק הישראלי אומר שאתם טועים בגדול! לפחות בכל הקשור לגביית דמי טיפול ארגוני-מקצועי מכח הסכמים קיבוציים.
|
|
|
|
|
לא כל גניבה היא אסון
|
|
חששם הגדול ביותר של רבים מאיתנו הינו מגניבת כרטיס האשראי שלהם ויציאה לחגיגת קניות פרועה על חשבונם. מתברר שהשד לרוב, אינו כל-כך נורא, שכרטיס האשראי הינו עדיין אמצעי בטוח יחסית לביצוע עסקאות ושכל עוד בודקים מעת לעת את החיוב החודשי אין צורך להיכנס לפאניקה.
|
|
|
|
|
חסינות - על מה ולמה?
|
|
המחוקק הישראלי לא ממהר להיפטר מהחסינויות השונות המוענקות ביד רחבה על-ידי החוק. חסינויות שכאלה, מלאות או מוגבלות, מוענקות למחוקק עצמו (כמובן...), לשופטים, לעובדי ציבור וגם לתאגידים ציבוריים. מה הצורך האמיתי בקיומן של אותן חסינויות? התשובה לכך לא ממש ברורה, ונראה כי במירב המקרים פגו זה מכבר הנימוקים שהצדיקו את קיומן. עם זאת, אין להתפלא על כי בעלי החסינויות אינם ממהרים להתנער מהן ועושים בהן שימוש כל עוד ניתן לעשות כן.
|
|
|
|
|
השמאי טעה? - השמאי ישלם!
|
|
שמאים ומומחים, בכל תחום, חבים חובת זהירות כלפי מזמיני חוות דעתם והתרשלות שלהם במסגרתה עלולה לחייב אותם בהוצאות. לא רק כלפי מזמיני חוות הדעת חבים השמאים אלא כלפי כל אדם אחר העלול להסתמך עליה ולהינזק מכך.
|
|
|
|
|
המשטרה התעלמה? - המשטרה תשלם!
|
|
רבים האזרחים שאיתרע מזלם להגיש תלונה במשטרה. בחלק מהמקרים, מדובר בעבירות רכוש ובאחרים בעבירות אלימות. בכל המקרים כמעט, עסקינן בחוויה בלתי נעימה בעליל והמערכת אינה טורחת להקל עליה. הצורם ביותר, במרבית המקרים ומעבר לחוסר היעילות המופגן והיעדר תודעת השירות המוחלט של המערכת הינו - אדישותה.
|
|
|
|
|
חלם זה כאן - מעט על בית המחוקקים הישראלי
|
|
בית המחוקקים הישראלי, הרי הוא הכנסת, אינו יכול להתגאות ביעילות ואפקטיביות רבה מזו של מוסדות ציבור אחרים. גם אם חברי בית המחוקקים זכו (או מוטב ייאמר: הרוויחו לעצמם ביושר) קיטונות של ביקורת ולעג, הרי טיבם הכלכלי והביצועי של החוקים המחוקקים על-ידו מידי יום זכה להתייחסות מועטה בלבד.
|
|
|
|
|
אחריות חברות התעופה לנזקי נוסעים
|
|
לא מעטים הם המקרים בהם ניזוקים נוסעים כתוצאה ממעשה רשלני או מחדל של חברות התעופה או נציגיהן. בנקרים מסוימים מתבטא הנזק באובדן מטען ובאחרים בהשחתת זמן, טרדה ועגמת נפש רבה. כמעט תמיד עושות חברות התעופה שימוש בהגנה מרחיקת הלכת שמעניק להן החוק מכוח האמנה המוכרת כ"אמנת וורשה" אשר מפחיתה דרסטית את הפיצוי העשוי להיות משולם.
|
|
|
|
|
גריעת שטחים מרכוש משותף ע"י קבלן
|
|
לעיתים מגלים רוכשי דירות, כי הקבלן "הצמיד" שטחים משותפים לדירות מסויימות. לא תמיד הדבר נעשה כדין. כאשר מבקש קבלן להצמיד שטחים משותפים עליו לקבל לכך את הסכמת כלל הדיירים מראש ובכתב.
|
|
|
|
|
איחור במסירת דירה
|
|
בעלי עסקים רבים בארצנו רואים בלוח הזמנים הקצוב להם להספקת השירות משום "המלצה", וסבורים כי רשאים הם לאחר בהספקתו על חשבון רוכש השירות. התופעה מוכרת במיוחד בשוק הנדל"ן הפרטי. תופעה נפוצה היא המתנה בת חודשים תמימים, מעבר לתקופת האיחור שהתיר לעצמו הקבלן מלכתחילה בחוזה באותו הוא ניסח עבור הרוכש. במקרים רבים נלווים לאותו איחור ליקויי בניה שונים, ובחלקם מציע הקבלן לרוכש לקבל את החזקה בנכס בטרם ניתן "טופס 4" והכל כדי לא להידרש לפצותו בסופו של יום.
|
|
|
|
|
על תקופת ההתיישנות ותחילת מניינה
|
|
במקרים רבים ייזכר תובע, מאוחר מדיי, כי ברצונו למצות זכויותיו באמצעות הערכאות. החוק קובע תקופת התיישנות שעם סיומה לא ניתן יהיה עוד להגיש תביעה - גם אם ברור הוא, על פניו, כי הדין והצדק לימין התובע.
|
|
|
|
|
הטעיה, כפיה, עושק ופיצוי מוסכם בחוזה
|
|
במקרים רבים, אנו מוצאים עצמנו מתקשרים בחוזים בהם לא התכוונו להתקשר מעולם או התקשרויות שנכפו עלינו. לא תמיד נותר המתקשר בחוזה חסר אונים המחוקק נתן דעתו למספר סיטואציות בהן מצא עצמו צד לחוזה קשור בחוזה שלא בו לא התכוון להתקשר מעולם. במקרים כאלה מאפשר החוק לאותו צד לבטל החוזה בלא שיהא בכך משום הפרתו.
|
|
|
|