שתיקה ארוכת רעלות
|
כל השירים שנרשמו בקובץ מתכתבות עם נשים שלהן עבר ועתיד משותף של דיכוי רצונן, שאיפתן ועולמן שמחוץ למסגרת ה'אסור' ו'המותר'
|
|
|
מחפשת את האיפה
|
רוב שירי הספר מדברים על 'המילה' הנולדת המתהווה השלטת בכיפה והעושה דרכה בשפה הדלה העשירה והמטובלת במטרה להעשיר את האנוש והאנושות כולה בדו-שיח חברתי
|
|
|
"ואני רק רציתי לכתוב"
|
שושנה גדליהו נתונה כל כולה בעולם שכולו טוב, שכן להשקפתה, "אם נאמין בטוב, סופו שיהיה טוב"
|
|
|
מחלצות לבי מסירות מחסומים
|
נושא 'הבדידות', תופס חלק לא קטן בכתיבתה הלירית של סמדר שרת * אך רצוי להדגיש כי שירי הבדידות לא נכתבו מתוך אותות מצוקה דווקא * רובן הובאו כאמירות בהן יש העצמה נשית ברורה
|
|
|
באר התבונה
|
קולו של המשורר והיוצר מלווה את חלקו הארי של הספר הנסחף בשיח מתמיד עם הנפש, ובכך מעלה על נס את סיפור 'ההיות'
|
|
|
"באביב, אמצא לי חלום חדש"
|
בקובץ זה, בחר גיורי לא לעמד את השירים ולהניחם בעצמאות מלאה לבחירתו של הקורא. שאלה הנשאלת בשיר מסוים, יכולה לקבל מענה ביצירה אחרת. אך ללא קשר או תלות בין יצירה אחת לרעותה
|
|
|
"האתמול של מחר"
|
'החיים' לגבי דידה של המשוררת אינם חד-צדדיים ולכן התייחסותה אליהם מדודים במידתיות
|
|
|
אתה מרגיש, אתה קיים
|
זבח ליופי (שירים), על יפי הטבע וירושלים, אלחנן בלומנפלד, הוצאת רבדים, תשע"ח-2018
|
|
|
עד שאלמד לעוף
|
בשירה מי אומר היא כותבת: "אני מנסה להתייצב כי אי-אפשר להחליק/ללא ידוע". הלא ידוע, הגובל בחוסר ודאות, מעורר סקרנות או חרדה, המביאות לעוררות של הגוף והנפש ולאי-שקט
|
|
|
|
מפתח
|
אורה עשהאל (שור), שירי נעורים 1956-1951, הוצאת חדרים * "ערב אחד מעשרות - יהיה מורה היאך לחיות"
|
|
|
אופק התקווה
|
בפתח הדברים לספר נרשם: "שפה היא לא רק אוסף מילים, אלא תרבות שלמה.... קוראי הספר הדו-לשוני ישפרו את המומחיות שלהם בשתי השפות וישיגו ידע איכותי בצורה נעימה ומקורית"
|
|
|
פעם אולי אכתוב על זה
|
האדם נולד סקרן ושאפתן מטבע בריאתו * בשל סקרנותו ושאפתנותו לחולל שינויים הוא היה לממציא * אך היות שהשינויים לא חלים באופן מידי, נדרש האדם - לכישרון, לידע ודעת * ספרו של דוד אדלר
|
|
|
"ארמונות בחול"
|
יש לקחת בחשבון כי למרות המחדלים והרצון הנכסף להגשמת החלומות יודעת המשוררת היטב כי במילה 'תקווה', טמונה לא פעם גם 'אכזבה'
|
|
|
מן המקום
|
ממבט ראשון הספר כובש ומאהיב עצמו על הקורא הפוטנציאלי (עוד בטרם קרא בשירים) * ומה יהא עליו כשיפתח את הקובץ ויתחיל לקרוא?
|
|
|
עת לנטוע ועת לקצור
|
ספרה הנוכחי המאגד את מכלול יצירותיה של עדה אהרוני הן בפרוזה והן בשירה - למעשה מביא מחקר מעמיק ומקיף על קורותיה ומפעל חייה בנושא השלום, ביצירה ובעשיה רבתית
|
|
|
רועדים ימים ותלויים
|
היצירות מובאות ב-10 שערים ומסודרים לפי נושאים רבי-פנים. הקובץ מקיף 'מפעל חיים' עתיר איכויות כתיבה, הכוללות חוויות אנושיות חובקות עולם, כאשר ראיית האור בקצה המנהרה - מורכבת ואין-סופית
|
|
|
קורות הבית
|
"וְעִם כָּל מַדְרֵגָה שֶׁיָּרַדְתִּי/עָלִיתִי מַעְלָה מַעְלָה"
|
|
|
הקשר והפשר
|
'שכונת סיידוף' בשירתם של האחים הרצל ובלפור חקק - "הן בבתים האלה נברא על העולם, הרוח, הדמיון היו בנשמתם"
|
|
|
"בטרם יפנה יום"
|
בכתיבה שכאן לא נמצא קובלנות או כאוס כנגד היקום והקיום האפור או כנגד המציאות המרה והסדוקה. הפואטיקה באה לביטוי כמקשה אחת שבמהלכה נמצא את ההכלה הבלתי נמנעת לדברים שאין באפשרותנו לשנות
|
|
|
לכודה בפקעת של זכרון
|
המשוררת פנינה פרנקל מנגישה אותנו עם דמויות מציאותיות לחלוטין אשר סבורים משום מה כי להם יש חיי נצח ואינם מעלים בדמיון, כי הם עלולים ללכת ולא לשוב
|
|
|
"אחת ממיליוני תעודות קיום"
|
במאמר מקיף על שני ספרי השירה בתוך המבוך חסר הפשרות והפתלתול הזה, רושמת טלי כהן-שבתאי אמירה אמיצה על עולמו הפנימי של המשורר
|
|
|
|
"קולות מן החדר האחר"
|
האדם נמצא בסבך תהיות לגבי מהותו ומעשיו אשר נשענים על 'היצר' ומונחים בקופסת הפלאים
|
|
|
מתלבשים, כמסתור מגשמים וכפורים
|
אלחנן בלומנפלד נוטל את ההתבוננות הייחודית המאפיינת אותו אל מחוזות הרוח. הוא מנתח את המומנטום ומנתב אותו בחשיבה שיש בה אמירה בעלת משקל. ואין שיר משלו, שאין בו משל ונמשל ומוסר השכל כזה או אחר
|
|
|