|
קהילות זיכרון: האם גם בשיח השואה
|
|
קיים חשש שהפולמוס סביב זהותו של יו"ר "יד ושם" מסמן את זליגת שיח השואה למצב הקהילתיות בו מצוי מזה מספר עשורים הזיכרון הקולקטיבי הישראלי לגבי הסוגיות הצבאיות וההקרבה, המתאפיין באי-הסכמה לגבי שפה, נרטיב, ופרשנות ביחס לעבר הישראלי. יש לקוות שמדינת ישראל - האמורה לשמש כסוכן המרכזי כנגד פוליטיזציית זיכרון השואה - לא תקדם מגמה זו בעצמה
|
|
|
|
|
ניהול הדמוגרפיה הצבאית: האם אתגר למעורבות?
|
|
צבא לא אמור לשאוף לניצחונו של מחנה מסוים בבחירות. ויותר מזה, הוא אינו אמור להיפרד מתלות בקהילה אחת לטובת תלות בקהילה אחרת. על כן אחד מאתגרי צה"ל הוא להמשיך בניסיונותיו להכיל לוחמים ומפקדים מקהילות "חדשות" (כמו החרדים, או הערבים) אך גם להשיב לתוכו לוחמים ומפקדים מקהילות "ותיקות" שפרשו ממנו. וכל זאת, כחלק מאתגר משמעותי יותר - אתגר שימור מודל צבא העם הישראלי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דמוקרטית - כן, יהודית - לא
|
|
מדינת ישראל כבר פסלה תנועות וקבוצות * האחרונה שבהן הייתה תנועתו של הרב כהנא, שחתרה תחת האתוס הדמוקרטי, כאשר קראה לשלילת זכויות מתושביה הערבים של המדינה * אך מה בנוגע לפסילת תנועות החותרות תחת האתוס היהודי שלה?
|
|
|
|
|
אין כניסה לציונים
|
|
הדה-לגיטימציה שנעשית ליהודים המבקשים לעצמם הגנה בחברון נועדה לאפשר את הדה-לגיטימציה של המפעל הציוני כ"תוקפן"
|
|
|
|
|
איפה המדינה כשצריך אותה?
|
|
בטרם נייסד מדינה פלשתינית, יש עדיין לעמול על עצמאותה של המדינה היהודית הקיימת ולחזק את אמון הציבור בה
|
|
|
|
|
מכתב צנוע ל"בעל הבית" של המדינה
|
|
אם על-פי דעת אובמה, ראש ממשלת ישראל הוא הסמנכ"ל שלו לענייני ישראל, מעתה אני פונה בעניין חריגות הבנייה של השכן שלי בבאר-שבע ישר למנכ"ל
|
|
|
|
|
תמיד אפשר להאשים את היהודים
|
|
כשאובמה כורך את הנושא הפלשתיני והאירני, הוא מכין אפשרות מילוט לשעה שבה ייאלץ להסביר לעמו מדוע שלח את חייליו לחזית הפרסית. כך יתעל את תסכולם כלפי הישראלים, שלא איפשרו לו לכאורה לסגור את העניין בדרך דיפלומטית
|
|
|
|
|
ללמד את השיח שלא נלמד בבה"ד 1
|
|
אין להסתפק בכך שכלל הציבור חש הערכה כלפי הציונות הדתית * כעת יש להמשיך ולהידבר עימו - דרך התרבות, הקולנוע, האקדמיה והתקשורת * כדי לעשות זאת, יש להעניק לאנשיה את הכלים ואת השפה
|
|
|
|
|
|
|
הזכות לפהק
|
|
מי שבוחר להנציח את רבין כמיתוס פוליטי - עליו לקחת בחשבון את מחיר הבחירה הזאת: הסתפקות בקהל פוליטי תָחום והסתייגותו של כלל הציבור מכך
|
|
|
|
|
מחכים לאדמו"ר החלוץ
|
|
נראה כי רק כאשר מי ממנהיגי "מחנה השלום" יודה בכישלון התפיסה שלו - יילכו אחריו גם צאן מרעיתו ויעזו להתפכח
|
|
|
|
|
תנו לנו פוליטיקה של פעם
|
|
למרות העובדה שציפי לבני ושלושת המועמדים שהתחרו מולה בפריימריז של קדימה כבר ניהלו כאן איזו מלחמה אחת כושלת, איש לא הציג להם שאלות על דוח ועדת וינוגרד
|
|
|
|
|
גאווה לאומית בערוץ הספורט
|
|
כמדינה שלא הצליחה להביס במלחמה המי יודע כמה - נערי ארגון גרילה, ושאזרחיה חיים בפחד מתמיד מפני טרור אווירי, הצורך בהישג, אם לא בשדה הקרב לפחות בשדה הספורט - הופך נואש יותר ויותר
|
|
|
|
|
בן-גוריון אינו רק שדה תעופה
|
|
רגע לפני שהציבור "מתנתק" מן האקדמיה, ממש כמו שהחל סולד מבית המשפט העליון, הגיעה העת שהעומדים בראש המוסדות המכובדים יבהירו לו כי פעילותם המדעית המבורכת אינה כרוכה בהתנכרות למדינה המתקצבת
|
|
|
|
|
ממשלה על המרפסת
|
|
הממשל בישראל פועל בלחצם של ארגונים בלתי נבחרים ושל אזרחים השולטים בכללי המשחק התקשורתיים
|
|
|
|
|
קנה את עולמו
|
|
אני יכול להרגיע את מר חסאן. האקדמיה הישראלית אינה רודפת אותך. להפך, אני מנבא לך ימים טובים מאוד של הוקרה והערכה. אין לי ספק כי שמך כבר מוזכר בפורום זה או אחר לעמוד בראש מרכז לזכויות אדם, גם כרטיסי הטיסה לכינוסים רבי חשיבות בפיזה, לונדון ובריסל כבר מונפקים
|
|
|
|
|
אם לא חלוץ יפוטר ג'קו
|
|
המאבק בג'קו טוב למנהיגים ומן הראוי שהציבור הרחב, הרותח מכעס על ניכור גובר והולך של מנהיגינו לערכים הממלכתיים, יפסיקו לאלתר. טוב יעשה מי שחש מופקר ומיותם אם יניח ל-'קוריוז הנולד' וימקד את האנרגיות בסילוק מי שבאמת ראוי לדין וחשבון נוקב
|
|
|
|
|
מורשת הקרב של ההורים השכולים
|
|
לשכול הפוליטי כבר יש "מורשת קרב" מוצלחת בדמות הישגי עבר, במסגרתם אנסו הורים שכולים את המנהיגים ליישם ערכים ציבוריים של מדינה מתוקנת, להימנע מלהידבק לכסא החמים ולשלם מחיר אישי על שכול מיותר
|
|
|
|
