|
הערפד ממונפרנאס
|
|
ב-1848 נחרדה פריז כולה * גופות נשים צעירות, שזה עתה נפטרו, הוצאו מקבריהן והתגלו על-ידי שומרי בית הקברות מונפרנאס * במשך שנה שלמה נמשך הסיוט עד אשר נמצאה תחבולה שהודות לה נחשף הנקרופיל שזכה לתואר "הערפד ממונפרנאס"
|
|
|
|
|
לצאת זקופה כעץ ונאהבת כילדה
|
|
טלי נתיב עירוני, מחברת הספר "אחר-הצהריים של החיים", שואפת לצאת זקופה כעץ חסון ונאהבת כילדה שהייתה פעם, לא חבולה ולא מוכה * מסרים חשובים ומועילים לגילאים המבוגרים נמצאים בו
|
|
|
|
|
שוד יהלומים כמעשה קסמים
|
|
"הנסיכה" ניהלה מספר שיחות עם האיש שמטרתן לא הייתה אלא להסיח את דעתה של מאדאם ארמל מקופסת התכשיטים
|
|
|
|
|
בריז'יט מקרון יוצאת מהארמון
|
|
לבריז'יט מקרון אין אולי נטייה לפוליטיקה, אבל יש לה השפעה בתחום * הקסם פועל * הפופולריות שלה גדולה הרבה יותר מזו של בעלה
|
|
|
|
|
תלוליות של מילים
|
|
עיצובם המיושן של הבתים בשיריה של יפעת גדות, המקרין קסם נוסטלגי, לא מחפש להדביק את צו המודרניזם * בתים ענווים אלה, עדות לחיים של אושר, משמרים/לא משמרים את העבר שנחווה בהם
|
|
|
|
|
אוסף אמיל בירלה במוזאון מיול
|
|
אוספו המרשים של יצרן הנשק אמיל בירלה, המשקף פנורמה מרהיבה של האמנות הצרפתית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מוצג עתה ועד ה-21 ביולי, במוזאון מיול בפריס
|
|
|
|
|
דיכאון בזמן הריון
|
|
מעבר לאובדן הגזרה הדקה ולשאר השינויים הפיזיים, מחלחל באלמה הפחד מהמוות. היא לא חוגגת את החיים הנרקמים ברחמה, לא משתתפת במסע המופלא אל עבר יצירת חיים חדשים והרחבת המשפחה, אלא שרויה בחרדה מתמדת מפני נקודת האל חזור הזאת שאליה נקלעה בלי משים
|
|
|
|
|
סכנת האלימות השבועית בצרפת
|
|
כנגד יעילותם של לבושי השחורים, המחליפים בגדים במהלך ההפגנות כדי לשמור על אלמוניותם, פיתחו כוחות הסדר שיטות חדשות * אחת מהן היא טכניקת זיהוי באמצעות חומר כימי, ספריי שמרססים אותו על לבושי השחורים
|
|
|
|
|
ילדות של נסיכה
|
|
ספרה של הפסיכותרפיסטית דנית בר, ילדות של נסיכה, סיפורי חיים של ילדים להורים מרעילים, דן בהתעללות השקטה, ביחס מנוכר של הורים לילדיהם, מאיר את הבעיה הכאובה והמושתקת מכל צדיה ומציע דרכי היחלצות והחלמה
|
|
|
|
|
|
|
אחכה לך במוזאון
|
|
רומן המכתבים של אן יאנגסון, שבו נוצר קשר עמוק בין גבר לאישה שעברו את גיל השישים, הוא ספר עמוק, אנושי וקסום על משמעות החיים, שרידות, ידידות, ערכים, משפחה, גברים, נשים, ילדים, הספוג באופטימיזם ואהבת אדם
|
|
|
|
|
פרנן קנופף 1858-1921, מאסטרו המיסתורין
|
|
הסימבוליסטים הושפעו מעמיתיהם האימפרסיוניסטים אך גם ערערו עליהם והתמרדו נגדם בטענה שמטרת האמנות הנשגבת איננה להפנים את העולם החיצוני כי אם להחצין את העולם הפנימי
|
|
|
|
|
בית האושר
|
|
לכל אלה המגלים עניין בדחויים, בעמומים, בלא שייכים, ממליצה בחום על קובץ הסיפורים המעולה של ניבה רטנר, "בית האושר", שיש בו טרגיות והתרסה, אבק ורעננות, חשכה ואורה
|
|
|
|
|
האפודים הצהובים
|
|
התמרמרותם של האפודים הצהובים זולגת לקבוצות רבות אחרות * "האפודים הצהובים" נתנו רעיון לשם לתיכוניסטים שמערערים על רפורמות החינוך האחרונות של מקרון וקוראים לעצמם "האפודים הצעירים"
|
|
|
|
|
צמד ההפכים אד/איד
|
|
המילה אד, במופעה הידוע ביותר, נמצאת כבר בתחילת ספר בראשית: ואד יעלה מן הארץ, והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב:ו)
|
|
|
|
|
קאמי קלודל, פסלת גאונית בזכות עצמה
|
|
קאמי קלודל, 1864-1943, הייתה פסלת וציירת ברוכת כשרונות שמתה עזובה במוסד סגור לחולי נפש אך התגלתה מחדש לקהל הרחב בשנות השמונים * אמנות פיסולה, ריאליסטית ואקספרסיוניסטית כאחת, קרובה, בשימושה המתוחכם בקווים עיגוליים ובמרכיבים יפניים, אל הזרם הנקרא אר (ארט) נובו
|
|
|
|
|
היֹה היה ולא היה
|
|
היה היה או לא היה מאת מיכל קירזנר-אפלבוים הוא ספר עדין נוגע ללב על סודות משפחתיים, על היחסים בין ילדה לבוגרת בתוך אותה אישה, על משפחות פגומות וגדומות, על הקושי ליצור או ליצור מחדש משפחה מאושרת, על הקושי להשתקם, על התחלות ועל סופים
|
|
|
|
|
להביא ישועה
|
|
איני נשוי לאישה, אבל שתי נשים נוהגות בי כבן זוגן האהוב * אין לי ילד משלי, אבל יוסי הקטן קרוב לליבי מאוד * אין לי מקצוע ברור, אבל אני מנהל מלון זעיר בעיר בני-ברק ומתקדם במעמדי הציבורי * במוחי אני מכנה את עצמי "המועמד", בינתיים אני לא מספר זאת לאחרים
|
|
|
|
|
לכי, רצפי את הים
|
|
ספרה החדש של עדנה שמש, הוא רומן חניכה ריאליסטי, פמיניסטי, פוליטי, אישי, אנושי, המציג שאלות על מקומו הנכון של העבר בחיי יחידים ואומות, כמו גם על מקום ההווה והעתיד
|
|
|
|
|
תשוקה שחורה
|
|
ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה * חמש עשרה שנים לאחר הדרמה, ולאחר שריצה עונש מאסר בן ארבע שנים, תובע הזמר את מה שהוא רואה כזכותו לעלות על הבמה בעוד רבים הם הדורשים ממנו להימנע מכך, עורכים הפגנות ופותחים עצומות
|
|
|
|
|
ואהי אור
|
|
יש קצוות בין עבר והווה, זכרונות מעורפלים לעומת תחושות ברורות, לפעמים שקט ולפעמים רעש, מצד אחד דיבור, ומצד שני שתיקה * ישנם מקורות - ההורים וגם ענפים - הבנות, ישנו מבט אל חפץ קטן, הפתילייה, ולעתים תמונה כוללת * ישנו מבט אל שתי דמויות ידועות לי, מוחשיות, ומולו שיחה פנימית עם המוות
|
|
|
|
|
הרכבת מטרואה לפריז יוצאת לדרך
|
|
הסופר, ז'אן-פיליפ בּלוֹנדֶל, מלווה את דמויותיו, הדומות לו ולחבריו, ולכל אחד אחר, במסלולי חייהן, מתאר אותן על-רקען החברתי והמקצועי, צולל אל תוך נפשותיהן ועורך להן מאזנים וסיכומים
|
|
|
|
|
שירי הלל צרפתיים לידידות
|
|
מז'ורז' ברסאנס, ברברה וסרז' למה עד פטריק ברואל ולורי, הזמרים הצרפתיים, מכל הדורות, חוגגים בשיריהם את הידידות * החברות מעודדת, מקנה ביטחון, מדריכה, משקמת. בידידות יש מן האהבה, באהבה יש מן הידידות
|
|
|
|
|
רואים לו לכדור-הארץ
|
|
בקובץ הסיפורים החדש של גליה אבן-חן, רואים לכותבתו את כשרונה הייחודי באריגת מסכת מסודרת מחוטי מציאות מדויקת ומחוטי דמיון פרוע * המתח הבלתי פוסק בין השפוי למטורף, הטרגי לקומי, הבוטה לקליל, הפנטסטי למציאותי, המופרך לרציונלי, הלוגי לאבסורדי, התלוש לעקיב, הילדותי למתוחכם, חותם את כתיבתה העמוקה בדואליות יוצאת דופן
|
|
|
|
|
קיצור תולדות אליל הרוק ג'וני אלידיי
|
|
כמיליון מעריצים מול ארונו של ג'וני אלידיי, "אלביס פרסלי הצרפתי", שלא לדבר על המיליונים מול מסכי הטלוויזיה, התייחדו עם זכרו של מי שליווה בשיריו הסוחפים את חייהם של ארבעה דורות * צרפת של מעלה, צרפת של מטה, ימין, שמאל, מרכז, אינטלקטואלים ופועלים, קשי יום ומעומלני צווארון, הכל מאוחדים, לפחות ליום אחד * רבים מהנוכחים במעמד אמרו שיש להם ההרגשה שאיבדו בן משפחה
|
|
|
|
