|
מלכוד 67 - מיכה גודמן
|
|
מרחב שיח פרגמטי פרגמטיזם מדיני כגשר ישראלי * הקושי מתחיל ומעמיק ככול שהיהדות הדתית מנסה ומתאמצת למצוא וליצור לעצמה איזה נתיב ברור בתוך האסטרטגיה הזאת * לכן הציונות הדתית נדרשת על-פי גודמן, לחשיבה לולינית ולהגדרות שהן בסופן תמיד יהיו בחזקת משחקי מילים, אלא אם תהיה הכרעה
|
|
|
|
|
מלכוד 67 – מיכה גודמן
|
|
"רעיון ההתפצלות" - כך מסכם גודמן אותו, עדין מבלי לרמוז באיזה מסגרת ניתן יהיה להגשים אותו: "מצד אחד, שטחי A ו-B יתרחבו ויהיו בפועל "כמעט" מדינה פלשתינית, ומצד שני תושבי שטח C הנותרים יהיו "כמעט" אזרחים במדינה ישראלית. ואני מרשה לעצמי להוסיף: שרעיון ההתפצלות "כמעט" יהיה ניתן להגשמה...
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - מיכה גודמן
|
|
ההסדר החלקי - הבעיה והדילמה היום כולה ישראלית! כמה שגודמן ינסה לברוח מהתמודדות עם הבעיה היא תסיג אותו * אין יותר מנוס מהתמודדות פנים ישראלית * אין שום טעם בלידחות עוד ועוד את ההכרעה מאימת הקרע הפנים יהודי הנצפה, בין הימין בהובלת הלאומנות הדתית לבין המרכז שמאל החילוני * עם ישראל חייב להכריע בתוכו מה נכון חיוני ונחוץ למדינת ישראל
|
|
|
|
|
האמנם חיסול הדמוקרטיה
|
|
במאמרו תחת הכותרת "מכירת החיסול של הדמוקרטיה" (הארץ 29.9.17) טורח זאב שטרנהל לנתח את מהלכי השלטון הימני סביב חוק הלאום, ואת הסכנה שיש בחוק זה כדי למוטט את הדמוקרטיה השברירית בישראל * שטרנהל קובע שהמחלוקת מתמצית להלכה, בראיית מהות הדמוקרטיה, בין ראייתה כאמצעי שלטוני לראייתה כמטרה עליונה נעלה
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - מיכה גודמן
|
|
המדינה וחלומותיה - טוען גודמן שקיימת זהות בין "מלכוד 22 " למלכוד 67 * בין מלכוד פרטי ואישי לבין מלכוד חברתי לאומי * זאת טעות! מלכוד 22 הוא מליכוד נפשי שדן בקביעת גבול השפיות תחת מצבי לחץ נפשיים קיצוניים * "מלכוד 67" הוא דילמה שכלית רגשית שעיקרה אמונה דתית מול היגיון חילוני
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - מיכה גודמן
|
|
ההישארות בשטחים היא סיכון אבל לא לביטחון, כטענת גודמן, אלא לעתיד המפעל הציוני! לכן אם ישנה מבוכה פוליטית היא נמצאת בקרב הציבור הדתי לאומי, שמתקשה להפקיר את העתיד בידי אלוהים אבל מצמצם את זה לביטחון, כי את העתיד הרי אינו רשאי להפקיע מידי אלוהים!
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - מיכה גודמן
|
|
הדילמה היהודית (הדתית) * בלי דעת מכוון ניתוחו של גודמן לשתי מסקנות לפתרון הסכסוך בטווח הארוך * הראשונה: שכבר הוזכרה, המפתח מצוי בידיים החילוניות לבדן * השנייה: הגשר ההלכתי הדתי כמוצא מהמלכוד יכול להבנות באמצעות גיור המוני של הפלשתינים מרצון ו/או בכפייה עקיפה
|
|
|
|
|
מלכוד 67 – מיכה גודמן
|
|
הדילמה המוסרית - גודמן: על-פי השמאל, הנוכחות בשטחים... מהווה גם פשיטת רגל מוסרית" * וגם זאת אמירה לא מדויקת, השמאל מכוון לא לעצם הנוכחות בשטחים, אלא לתוצאות שנגרמות בהכרח מהפעולות הנדרשות להשארות בשטחים! וזה הבדל משמעותי בין המניע האידיאולוגי של הימין הדתי לאומי, לבין המסקנה פרגמטית ולא עקרונית! שמניעה את עמדת השמאל
|
|
|
|
|
מלכוד 67 – מיכה גודמן
|
|
אולי אין בעיה דמוגרפית? ההשארות בשטחים כבושים היא עניין של עלות ותועלת בשכלול של פרמטרים המושפעים * הבעיה הדמוגרפית היא פרמטר מרכזי, אבל היא רק אחד מהפרמטרים
|
|
|
|
|
מלכוד 67 – מיכה גודמן
|
|
אולי אין בעיה ביטחונית? והשמאל מדמיין אותה? בפרק זה מסתער גודמן על תפיסת הביטחון של "חלק מהשמאל הישראלי" ומאחר שזה נוח לתוצאת הניתוח מנכס את התפיסה הזאת לכלל השמאל הישראלי * אלא שגם בניתוח התפיסה הביטחונית של השמאל גודמן טועה ומטעה את קהל קוראיו הצעיר, בני הציבור הדתי הלאומי וגולש לשטחיות מאכזבת
|
|
|
|
|
מלכוד 67 – מיכה גודמן
|
|
טיעונים פוליטיים במשבר. גודמן "מגלה את אמריקה" כאשר הוא קובע בכותרת שכולם צודקים! ואני אשלים את המתבקש: "שכולם צדיקים"! והרי כבר גילו לנו חכמינו שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות (או בגוויות של צדיקים...) * וגודמן אף מטיב לרתום את העגלה לפני הסוסים...
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - הציונות הדתית
|
|
מלחמת ששת הימים הייתה לדתיים הזדמנות היסטורית וחד-פעמית לתקן את הטעות (החטא הדתי החברתי) הקשה שלהם מתש"ח * זה המניע להתגייסותם הנרחבת והעיקשת להתנחלות בשטחים הכבושים * זאת מבחינתם תרומתם הנוספת לסיפור האתוס הציוני, הכפרה על חטא העמידה מהצד והפקרת הלאומיות לחילונים * לכן אין סיכוי שהם יאותו מרצון לוותר על ההישג הזה
|
|
|
|
|
מלכוד 67 - התפנית הרעיונית
|
|
כפי שגודמן עצמו מעיד, המטרתו היא ליצור שיח במקום היריבות, ולצורך "מטרה קדושה" זו מותר "לעגל פינות" היסטוריות ולהסתיר משברים וטראומות, כדרכם של בית הלל * גודמן תועה במתכוון בנתיב שגוי בלבירינט הפרשנות ההיסטורית כדי לא להגיע לשום יעד שיש בו משום הכרעה
|
|
|
|
|
"במלכוד 67" - תפנית רעיונית
|
|
עניינו המרכזי של ד"ר מיכה גודמן בספרו, אמור להתמקד בחמישים השנים האחרונות שבין 1967 ל-2017 כשההיפותזה שמציע הכותב, מדברת על מלכוד שנקלענו אל תוכו בעקבות כבושי מלחמת ששת הימים * אלא שגודמן נזקק "משום מה" לחפש את הסיבות עוד מאה שנה קודם מסביבות 1917 וזה לא במקרה!
|
|
|
|
|
מלכוד 67 מיכה גודמן
|
|
הפתיחה מופנית בעיקרה לקהל הדתי לאומי * גודמן מזהה את הבעיתיות של עמדות הימין אך מאחר שמטרתו לייצר שיח מלכד פנים יהודי בין שווים במקום התנגשות, הוא מייצר סימטריה מלאכותית, כדי שהימין לא יבוא לשיח מעמדת נחיתות
|
|
|
|
|
מלחמת יום כיפור לנצח
|
|
הגיע כבר הזמן להודות שהתנהגותם של בכירי מטכ"ל צה"ל סביב ועדת אגרנט הייתה מחפירה ופחדנית, מלבד דדו, והתבטאה בעיקר ברצונם המופגן להטיל את אחריותם על או לשתף בה את הדרג המדיני * כך לא נוהגים גנרלים מקצועיים ובעלי כבוד
|
|
|
|
|
פרק שני על הומופוביה בישראל 2016
|
|
כל אדם שמאמין "בדת" הנאורות, במדע במערביות בחופש הדעה בדמוקרטיה ובחרות הפרט, חייב להתקומם ולצאת נגד ההומופוביה שמבטאת את הדתיות הממסדית שכבר אינה תורמת דבר לאמונה חופשית באל ולפעול כדי להחלישה
|
|
|
|
|
פרק ראשון - על "גזענות" בישראל 2016
|
|
ארבעה נושאים מככבים בשיח התקשורתי ההווה במחוזותינו: "גזענות", "הומופוביה", "פמיניזם", "ואליטיזם" * מצאתי לנכון לדון קצת עם עצמי בארבעתם ואתחיל "בגזענות"
|
|
|
|
|
הקרב האבוד של מירי
|
|
איילת שקד מבחינות רבות היא מודל להיפוכה של מירי רגב * איילת היא אישה יפה, אשכנזיה, שנתברכה בעיניים נוגות ומסתוריות * היא קמצנית בחיוכים בכלל ורחבים בפרט בהיותה מודעת ליופייה היא מקפידה לשמור על ריחוק, מה שמעורר במתבונן סקרנות...
|
|
|
|
|
חזון ישראל 2016
|
|
תולדות הסכסוך עד 1977 - לאחרונה אני נשאל על-ידי אנשים צעירים ממני לדעתי על מצבה של מדינת ישראל, ובדרך כלל תשובותיי נסמכות על תחושותיי המצטברות * לקראת יום העצמאות ה-68 אני חש שנחוץ לי לייצר חשיבה יותר מתודית שתנסה לבחון להסיק ולהעריך, לנסות לסקור את משמעות תהליכי הסכסוך שעברה החברה היהודית במאה השנים שחלפו ולהקיש מזה לאן מועדות פניה
|
|
|
|
|
קהלת הפילוסוף המקראי
|
|
חיים שפירא לוקח את קהלת המקראי, היחודי לזמנו ולסגנונו, ומנסה לעשותו לפופולרי * אולי להראות לקורא הנוכחי שלפחות מההיבט הפילוסופי של הוית המציאות, אכן "אין כל חדש תחת השמש"
|
|
|
|
|
"קרא קרא קרא", קרא העורב
|
|
לא במקרה פרסם ברוך קרא בארץ של יום ששי האחרון את רשימתו המבקרת את הסדרה של בן דור ולא במקרה בחר ברוכי להתמקד דווקא באותה פרשת חיים רמון הזכורה והידועה לשמצה
|
|
|
|
|
הטרדות מיניות ואבולוציה אנושית
|
|
האבולוציה כוונה להפריה ולרבייה. באה התרבות ותקעה מקלות בגלגליה והפרידה בין המינים. התרבות הבינה את הפוטנציאל הרב הגלום ביצריות האבולוציונית, ומיהרה לנצלו באמצעות חוקים, כללים ונורמות לטובת אינטרסים, רכושנות ובעלות, במטרה למנף ולהשיג יעדים מוגדרים שונים ומגוונים הרחק מעבר ל"כוונה" המקורית של האבולוציה
|
|
|
|
|
מימוש זכות לשלוט דרך ערעור תרבות מושרשת
|
|
הדילמה העומדת לפתחו השורק של "סיר הלחץ" הישראלי: כאשר נתנה למודרי העבר הזכות לשלוט, האם השליטה מקנה גם זכות לערער את התרבות שהעניקה להם את השלטון? תרבות שרירה אף שהוענקה ומקוימת בחסד אבות? תרבות חופשית ביקורתית שהוכיחה את עצמתה המקרבת, לאורך שנות המדינה הסוערות
|
|
|
|
|
הזיית הררי על מציאות חברתית מדומיינת
|
|
יובל משווה כאן בין "תפוזים לחיטה", זה כמו השואה בין הספירה הנוצרית להיסטוריה לספירת הקודקס האצטקי. הביוכימיה בוחנת מונה ומתעדת מולקולות משתנות לאורך זמן ברובד "המיקרו", כך מאפשרת לביולוגיה לספר סיפור התפתחותי שלם על האורגניזם. ההיסטוריה מונה ומתעדת התרחשויות חוץ אורגניות, תוצרי לוואי של האורגניזם, לאורך הזמן אבל ברובד "המאקרו".
|
|
|
|
