|
עמוד ענן: "וצררו אתכם על הארץ"
|
|
תורתנו תלמדנו: ארץ אינה מוענקת בצ'ארטר חגיגי או נרכשת בכסף קק"ל; ארץ - נכבשת. וכיבוש משמעו, אם נודה בכך אם לאו, נישול הערבים מאדמתם-היא-אדמתנו, אם בגזר ואם במקל, אם בהדרגה ואם במכה, עד שעמנו ישכון לבדד בארצו
|
|
|
|
|
מי מפחד מהטרור היהודי?
|
|
העלו את אחינו על מזבח היח"צנות של יש"ע, ואמנם אלה הם אחינו, כי תהיה אשר תהיה דעתנו לגבי ערכן או נזקן של פעולות "תג מחיר", ברור שמבצעיהן הם יהודים טובים המבקשים רק להקדים גאולה לעמם
|
|
|
|
|
על החרפה
|
|
הריקודים והשירה ברחובות ביום ניצחונו של אויב אכזר שידיו נוטפות דם ילדינו לא מוסיפים לכבוד האומה * גלעד שליט ניצל רק במחיר דמם של קורבנות הטרור העתידיים * לא יהיה דו-קיום, לא שכנות, אף לא "מאזן אימה" עם מי שהגדרתם והוויתם וכל מהותם נוגדות את מהותנו
|
|
|
|
|
המהפכה הילדותית
|
|
מדוע אנו רואים במחאה הנוכחית ייבוא סיסמאות שמאליות מאמריקה ומאירופה לארצנו, ללא כל עריכה או התאמה, כאשר הנסיבות בארצנו שונות בעליל? משום שהשמאל הישראלי מעולם לא נבע ממקום פנימי ואותנטי, אלא הוא במידה רבה חיקוי ילדותי של אתוסים זרים
|
|
|
|
|
ורחקו ממך מבלעייך
|
|
מה באמת תעלה השוואה מדעית בין דמו של העם היהודי לבין דם הארץ? נחפור בה, בארץ, נקיז את דמה באהבה, לבירור זהותה, ועל כורחנו נקבע: ארץ ישראל. כמובן שפלשתין איננה * "הרי את מקודשת לי, מולדת"
|
|
|
|
|
גלעד שליט והאופציה הצבאית
|
|
עם כל הכבוד לנחישותו ואומץ ליבו של האויב - ויש כבוד - מדובר עדיין בשחקן רציונלי, בעל יעדים מוגדרים, ולפיכך גם בעל שאיפות ודאגות. חמאס מלכתחילה חטף את גלעד מתוך הנחה רציונלית שבכך ישיג רווח פוליטי, מוראלי וצבאי. אם נגמור אומר להוכיח לו כי הוא טעה וכי רק יפסיד ויכאב מההתגרות הזו, תשתנה התנהגותו בהתאם
|
|
|
|
|
והגדת לבנך
|
|
עלינו לזכור ולספר מדוע דווקא משה נבחר להנהיג את העם: משום שגדל בן-חורין בארמון המלך, בעוד ששאר בני ישראל היו עבדים
|
|
|
|
|
מוסר הציונות
|
|
בזכות הציונות, בזכות מדינת ישראל, שואה לעולם לא תהיה * האם באמת נעלם מאיתנו שביום שרק נחליט "די!" יבוא לבסוף הקץ להשפלה והרדיפה של עם ישראל? * מוסר הציונות: תמיד נצטרך לשלם בעד חירותנו בדם, אך בהבדל מהותי אחד: כלוחמים על הגבולות ולא כקורבנות בלב הארץ
|
|
|
|
|
האמת והשקר בתשוקת הנסיגה
|
|
הצלחתה של תוכנית החלוקה תלויה לחלוטין ברצונם הטוב של שונאינו המרים ביותר, משום שאין בה שום ערובה ביטחונית פיזית-ממשית * מדינת פלשתין אינה מזור לשום בעיה, אלא איום קיומי
|
|
|
|
|
משפחת שליט היקרה
|
|
האדישות הישראלית האמיתית איננה הסירוב להיכנע, אלא הסירוב לנצח, דהיינו ההשלמה עם היישות המדינית הכמו-נאצית שסייענו ליצור בדרום ארצנו, אשר כל דקה שהיא ממשיכה להתקיים ולהתגרות וללעוג ולהתעצם, וכל שנייה שהם ממשיכים להחזיק בגלעד ולהשפילו - וביהירותם הרבה משחקים בכם ובנו על-אף שברור שבידינו האמצעים הפיזיים לחסלם - הן יריקה על זכרם ולקחם של קורבנות האנטישמיות מאז ומתמיד, וחילול קודשם של עם ישראל, מדינתו וצבאו
|
|
|
|
|
לקח מצרים
|
|
מי מתאים יותר מאיתנו לומר למהגרים שבינינו: לכו לכם. אנו יודעים מה זה להיות עבדים בארץ זרה, ולכן איננו רוצים עבדים בארצנו. אין לכם חלק במפעלנו. אתם זרים כאן ותמיד תהיו. עם עם בארצו יחיה
|
|
|
|
|
מיתוס הסכסוך
|
|
מיתוס הסכסוך נועד לפעול על תודעת היהודים כדי להופכם למעין משקיפים חסרי פניות במאבקם עם הערבים. כי בעוד שמלחמה מחייבת פטריוטיות ואנוכיות-לאומית למען הניצחון, הרי שסכסוך מחייב אובייקטיביות וגדלות נפש למען הפיוס
|
|
|
|
|
על ה"גזענות" היהודית
|
|
לא שבנו הנה, ניזכר ונזכיר, כדי להפיץ את החירות והדמוקרטיה בחלק זה של העולם. לא שפכנו את דמנו והקרבנו את מיטב בנינו ובנותינו בעד הזכות להכיר לגזע אויב את נפלאות הליברליזם * המדינה היהודית היא רכושו של העם היהודי, והיא הכלי האקסקלוסיבי, האגואיסטי – ה"גזעני"? – של עם ישראל לצורך גאולתו הרוחנית והחומרית בארצו
|
|
|
|
|
נתניהו ותשוקת הצדקנות היהודית
|
|
גובר הבלבול אף יותר כשאנו נזכרים בנימוקיו הרהוטים והבהירים של בנימין נתניהו עצמו, כאשר הטיף בעבר על הקשר ההיסטורי, הלאומי והדתי בין עם ישראל לארץ ישראל, שיהודה ושומרון הם לב ליבה * ואילו עתה, לאותן אדמות הוא מתנכר, לכל הפחות במשתמע
|
|
|
|
|
המתנחלים מגוש דן
|
|
מהי הסיבה האמיתית לחששם של אי אלו אנשים באקדמיה מפני מה שהם רואים כ"גול עצמי", שיעניק לגיטימציה לחרם עולמי שזה זמן רב מונף כחרב מעל ראשיהם-הם? כי בשורה התחתונה, ההבדל בין ה"שטחים" שאת החזקתם הם מגנים, לבין "ישראל פרופר" שבקיומה הם תלויים, הוא הרבה יותר טכני וחסר משמעות מכפי שהיו רוצים שנזכור
|
|
|
|
|
|
|
לא לפחד מלאומיות טבעית וצודקת
|
|
עליית הלגיטימיות של "הלאום הפלשתיני" בתודעת הישראלי, התאפשרה בחסות היחלשות התודעה הלאומית היהודית * מי שאינו תופס את גדולת העם העתיק יוצר ספר הספרים, לא יתקשה לכבד כל כך את תביעותיו של ה"לאום" הצעיר, מוליד הטרור הבינלאומי
|
|
|
|
|
|
|
כמה הערות על המשט
|
|
ישראל אכזרית בחולשתה * התנהגותה הבלתי עקבית - לעתים זקופה ונחושה ולעתים רבות עוד יותר כפופה ורכה - אינה מאפשרת הצבת גבולות ברורים
|
|
|
|
|
אם (עדיין) תרצו אין זו אגדה
|
|
המטרה הציונית הראויה היא הגשמת הריבונות היהודית בארץ ישראל המערבית כולה, כביתו המפואר של מרבית העם היהודי בעולם לדורי דורות
|
|
|
|
|
מדינה - למען מה?
|
|
קל למכור את ריבונות ישראל בעבור נזיד עדשים בדמות טפיחה ידידותית-לכאורה על השכם, אבל אז למעשה שכחנו למען מה הקמנו מדינה: האם כדי להיות עצמאיים או כדי להיות אהובים?
|
|
|
|
|
יציאת מצרים השנייה שלא הייתה
|
|
הביטוי "משואה לתקומה" מתפרש בדרך-כלל כ"תקומה בזכות השואה", כאילו המדינה ניתנה לנו על-ידי עולם אכול אשמה, ולא הייתה דרך אחרת להשיגהּ * אולם, לא בזכות השואה הייתה תקומתנו, אלא על-אף השואה, והשואה התאפשרה בשל איחור התקומה
|
|
|
|
|
מתנחלים לא אוהבים ערבים
|
|
בעוד שהערבים בקושי הצליחו לרצוח יהודים כבר כמה שנים טובות, המתנחלים בכ"ז ממררים את חייהם עד היום * בעקבות "שתולים"
|
|
|
|
|
לחזור ללקח האמיתי של השואה
|
|
הצגת השואה כתופעה אנושית כללית - ולא כאנטישמיות גרמנית חולנית, משמשת לרמיסת חששם של יהודים מלהיות שוב קורבנות, תוך טיפוח חרדה קיצונית שמא יהפכו דווקא הם לפושעים נגד האנושות
|
|
|
|
|
לא דרוש לנו כאן פרויד
|
|
למרות שכבר למדנו כי המפייס אויבים יילחם באֶחיו, הנה לנו הגברת לבני מחייבת מו"מ ללא תנאים עם הפלשתינים אך עומדת על "עקרונותיה" מול נתניהו, והנה אדון אובמה, המתרפס כלפי דיקטטורים ומתקשח כלפי ראש ממשלת ישראל
|
|
|
|
