|
אסרו חג שמחת תורה תשפ"ד
|
|
בניגוד למהפכה הליברלית המדעית שהחליפה את החשיבה הסובייקטיבית הימי ביניימית בחשיבה רציונלית אנליטית, בהומניזם, המהפכה הליברלית האירופית השאירה בעינה את החשיבה הסובייקטיבית, שכופרת בקיומה של אמת אובייקטיבית
|
|
|
|
|
|
|
יש שופטים בירושלים? - יש!
|
|
בניגוד ל'שמרן', 'ליברל' מפרש את החוק גם לאור ערכים "מחוץ למשפט" - 'ערכי המדינה' שבחוק, או גרוע מזה, מפרש את 'ערכי המדינה' שבחוק, שנגזרו מ'ברית החובות' של מוסר ה'חרות והצדק' היהודי
|
|
|
|
|
ממערכת המשפט נפתחה הרעה
|
|
ממערכת המשפט יכול להיפתח גם הטוב * מכיוון שימין ושמאל נושאים באחריות משותפת להיווצרות האסון, ישנה אופציה אחת לעצירתו בנזק מופחת: הקמה מיידית של 'ממשלת חרום לאומית' שתחרוט על דגלה את מטרתה של 'המחאה': "הגנה על 'מגילת העצמאות' וערכיה"
|
|
|
|
|
'הרפורמה' מנציחה את העיוותים
|
|
כדי לשפוט, שופט נזקק לחוק ולערכים מוסריים אובייקטיביים שבעזרתם הוא פוסק ולאורם גם נבחנת פסיקתו, כדי שהצדק לא רק ייעשה, אלא למען השלום, גם ייראה
|
|
|
|
|
המפתח לביטול הרפורמה נמצא בידי הנשיאה חיות
|
|
החלטה אדמיניסטרטיבית שמנוגדת לערכיה של 'מגילת העצמאות' שהשופט ברק קיבל ב-1980, חוללה את העיוותים המשפטיים שאותם הרפורמה המשפטית נועדה לתקן * ביטולה של ההחלטה, שלימים ברק עצמו התנער ממנה, תייתר את הרפורמה ולפיכך תביא לעצירתה ולביטולה * אם בהכרזת המדינה בן-גוריון כתב ביומנו ש'גורלה בידי כוחות הביטחון', בעמידתה כעת על עברי פי פחת, גורלה בידי הנשיאה חיות
|
|
|
|
|
זהות אישית
|
|
מדוע החוק שמגדיר את זהותה של ישראל ושנועד ללכדה - מפרקה? * מתקפת-נגד חקיקתית לא תחלץ את ישראל מהמשבר הלאומי הכבד שההיחלצות ממנו מחייבת לפתוח בדיון דמוקרטי סדור לברור זהותה היהודית הערכית (לא הדתית) של המדינה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מבחן יהדות הדמוקרטיה הישראלית
|
|
הערך, "רעות" נגזר מהערך "ואהבת לרעך כמוך" המוטמע בחוק יסוד "כבוד האדם וחרותו" ולכן איסור הכנסת חמץ לצה"ל הוא כשר מוסרית - חברתית וגם חוקית - משפטית
|
|
|
|
|
"שומר החומות" במבחן השגת מטרתו המדינית של המבצע
|
|
מבצע שומר החומות נועד לממש מטרה מדינית שהוגדרה כ"החזרת השקט והביטחון לישראל". חרף הביצועים הצבאיים המרהיבים והשמדה נרחבת של מטרות, מצטייר שהשליטה במשך השקט ובאיכות הביטחון תישאר, כמו לפני המבצע, בידי חמאס
|
|
|
|
|
"החופש הדמוקרטי" והתמודדות הדמוקרטיה עם מגפת הקורונה
|
|
במלאת שנה למגפת הקורונה קיימת בתקשורת תמימות דעים לגבי שלושה נושאים: הצלחתו חסרת התקדים של המדע למצוא חיסון לנגיף בזמן קצר ביותר; כשלון הדמוקרטיות המערביות בהתמודדות עם המגפה; ותפקידו המרכזי של החופש הדמוקרטי, המעצים את הפרט על חשבון הקולקטיב, בכישלון זה
|
|
|
|
|
|
|
אי-מוסריותה של החלטת בית הדין בהאג
|
|
במאי 2014 קונן האפיפיור פרנציסקוס במהלך ביקור ביד ושם: "אדם איכה? עד אנה הגעת? למה הפכת? לאילו זוועות נעשית מסוגל? מה גרם לך להגיע לשפל שכזה?" החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לנקוט באמצעים כלפי קורבנותיהם של אלה שהפכו את ילדיהם ל"פצצות אדם" ול"מגינים אנושיים" ולא כלפי מבצעי זוועה בלתי-אנושית זו היא שפל המהדהד מחדש את זעקת האפיפיור
|
|
|
|
|
מוכנות למניעת גירעונה של אירן;
חובה מקצועית עליונה של צה"ל
|
|
מניעת גירעונה של אירן באמצעים צבאיים במקרה של כשלון המאמץ למניעת מהלך זה באמצעים מדיניים, היא חובה מקצועית צבאית עליונה. התרשלות בבניית היכולת לממשה היא בלתי מתקבלת על הדעת ובלתי נסלחת. מנאומו ב-26 בינואר נראה שהרמטכ"ל כוכבי דבק בחובה מקצועית ומוסרית זו בנחישות גבוהה
|
|
|
|
|
היעוד הישראלי המשותף
|
|
"היעוד המשותף שלנו" הוא מיזם חדש בראשות נשיא המדינה שהושק בחנוכה במטרה לחזק את הסולידריות הלאומית בעם היהודי בכלל ובמדינת ישראל בפרט. המיזם ראוי לברכה בתנאי שיתבסס על ערכי מוסר החרות והצדק היהודי ולא אלו של הליברליזם האירופי
|
|
|
|
|
התקלה הערכית החמורה ביד ושם
|
|
מהדיון הציבורי בסוגיית מחליפו של מנהל יד ושם עולה שהשואה אינה מוצגת יותר במוסד כתופעה ייחודית וכמימוש הנורא ביותר של האנטישמיות, אלא כפשע נגד האנושות העלול לשוב ולהתרחש בכל חברה שערכיה אינם ליברלים, ובכלל זה ישראל. בכך משווק המוסד שנועד להנציח את זכר השואה וקורבנותיה את ערכי הליברליזם האירופי שסללו את הדרך לפשע שאין לו אח ורע בהיסטוריה העולמית
|
|
|
|
|
"הסכם אברהם" כמנוף לשיקום תרבות המערב
|
|
המוסר התנ"כי שהוא "מוסר אברהם" נולד במסופוטמיה ומשם התפשט מערבה * עד התנתקותה של אירופה מעולו הוא היה נחלת המערב * התנתקותה של אירופה המיטה עליה רצף אסונות נוראים מהם ניצלה הודות לארה"ב ובריטניה, שבניגוד לאירופה דבקו במוסר אברהם בעקביות
|
|
|
|
|
|
|
גולדה מאיר: האזרחית ששאלותיה חשפו את חוסר המוכנות הצבאית
|
|
רה"מ גולדה מאיר הייתה חסרת ידע צבאי, אך בשאלותיה בדיוני הממשלה ערב מלחמת יום הכיפורים היא חשפה שההרתעה וההתרעה, שתי אבני יסוד מרכזיות בתפיסת הביטחון של ישראל, היו למעשה חלולות וחסרות כיסוי אמיתי. לו קציני צה"ל ו"הביטחוניסטים" הרבים בממשלתה היו מקשיבים לשאלותיה הייתה המלחמה עשויה להיות שונה לחלוטין, ואולי אף להימנע
|
|
|
|
|
געגועים למנהיגותו של ישעיהו בן אמוץ
|
|
בימים אלה של "הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים", החברה הישראלית משולה לאוסף של מכוניות שרוב נהגיהן (כך ע"פ תוצאות שלוש הבחירות האחרונות) נוהגים בימין הדרך כבספר התעבורה הישראלי, אך מיעוט פרוגרסיבי, שחלקו שולט במנגנוני מדינה חשובים, נוהג כבבריטניה בשמאלה וגורם למכוניות להתנגש ולהיתקע זו בזו מבלי יכולת להתקדם
|
|
|
|
|
הרוח שנזרעה ב-1957, נקצרה כסופה ב-1973
|
|
קשיי צה"ל בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים היו תולדה של תקלה מקצועית בדרג הפיקודי ולא כפי שמקובל לחשוב, תוצאת מחדל מודיעיני. זרעי תקלה פיקודית זו נטמנו בצה"ל ב-1957 בהחלטת הרמטכ"ל משה דיין להעניק למפקדיו "עלומי נצח". שר הביטחון דוד בן-גוריון שזיהה את סכנות ההחלטה התנגד לה אך לא הפעיל את סמכותו על-מנת לבטלה
|
|
|
|
|
התקלה המוסרית בהתמודדות ישראל עם מגפת הקורונה
|
|
ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בכך שהיא בעלת ערכי מוסר מדינתיים הקבועים בחוקי היסוד שלה ושערכיה נגזרו מהמוסר היהודי. מסיבה זו היא דמוקרטיה יהודית. המאבק בקורונה מחייב קבלת החלטות קשות והיה צפוי שקבלתם תעשה בהתאמה לערכיה המוסריים של המדינה. המציאות מלמדת שישראל, על שלוש רשויותיה, פועלת בניגוד לערכי המוסר שלה, ומאחר שהם קבועים בחוקיה - גם בניגוד לחוק
|
|
|
|
|
המאמץ לפירוקה של מדינת ישראל ובלימתו
|
|
בניגוד לדמוקרטיות מערביות אחרות נקלעה ישראל למשבר הקורונה כשלכידותה החברתית ויכולת משילותה מוחלשים עקב שרשרת תהליכים ואירועים שהתרחשו בעשורים האחרונים ברוח ערכי הליברליזם הפרוגרסיבי. משבר הקורונה מספק הזדמנות שאסור להחמיצה לשוב ולבסס את קיומה וביטחונה של ישראל על ערכיה הליברלים המקוריים
|
|
|
|
|
ערכי היהדות נעלמו מהמשפט
|
|
המשפטנים בישראל מעדיפים את הליברליזם האירופי על פני המוסר היהודי, למרות יתרונותיו הברורים של האחרון * יש צורך במהפכה ערכית נגדית, אשר תמנע מן המשפט להפוך למספח
|
|
|
|
