|
מבצע "עובדה"
|
|
על-מנת להשיב את הסדר הישן, הטוב והמוכר, היה צורך לצאת במסע תעמולה מהסוג האהוב על אילנה דיין * הסדר המועדף על עורכת "עובדה" הוא, שבמקום היררכיה תשתרר אנרכיה שבה כל פקיד מלך
|
|
|
|
|
"ליל שמוסס את כישופה של רעות רוח"
|
|
במערכת הבחירות האחרונה עלה נושא "הרוב היהודי" על-ידי אנשי "כחול לבן" ומחמת חששם של אנשי המוסר מטעם עצמם שהכינוי גזען ידבק בהם בשל דרישה זו, ירד עניין זה מסדר היום, באופן תמוה לכאורה
|
|
|
|
|
"לחסל את הפראים"
|
|
בכל ראיון או נאום של ח"כ ממפלגת השמאל הגדולה, כחול לבן, או מי משותפיהם לדרך, אפשר להרגיש באינטונציה של הדוברים את תחושת האדנות, ההערכה העצמית, חסרת בסיס יש לומר, וההשתייכות למחנה הנאור בעיני עצמו
|
|
|
|
|
לכבד את מורשת רבין
|
|
"אני חוזר ואומר: אנו מתנגדים בכל תוקף למדינה פלשתינית עצמאית בינינו לבין ירדן..." * את הדברים הללו אמר רה"מ יצחק רבין לנשיא ארה"ב ג'ימי קרטר
|
|
|
|
|
מופתי כחול לבן
|
|
והמופע האחרון של טיבי בכנסת, שבו הזהיר את מפלגת כחול לבן מפני תמיכה בהחלת הריבונות על בקעת הירדן, מעלה את השאלה איך הגענו עד הלום * יש לתהות מהו המקור ללגיטימציה במדינת ישראל שמקבל אדם שהיה יועץ לבכיר מבקשי נפשה?
|
|
|
|
|
הדרך לגיהינום
|
|
היה קשה לאתר בנאומו של הורוביץ קשר למציאות. קשה אבל אפשרי: הורביץ צדק בדבריו כשטען ש"האיחוד הזה הוא בשורה מצוינת לכל מי שדוגל בשלום צדק חברתי זכויות אדם ואזרח..." השמאל אכן דוגל ברעיונות נשגבים, אבל ניסיונותיו להרים דגלים אלו הסתיימו בכישלונות מהדהדים
|
|
|
|
|
תענוגות האנרכיה
|
|
בעבר היו ימים שעוד ניתן היה לכתוב "השמאל הציוני", אולם מאז שכתב דויד גרוסמן שהציונות נתפנתה מהמרכאות, יכול להיות שזה נגמר
|
|
|
|
|
ג'ינגיס חאן עם טלגרף
|
|
באחד התדרוכים שערך נשיא ארה"ב, ריצ'ארד ניכסון, הוא נשמע אומר לאנשיו: "זכרו, העיתונות היא האויב, כשמדובר בחדשות, אף אחד בעיתונות אינו ידיד, כולם אויבים"
|
|
|
|
|
פדנטוקרטיה
|
|
אל מול מופע הפדנטוקרטיה הישראלי, שבשיאו חזו אזרחי המדינה לפני כשבועיים, אפשר לראות במאמרו של עיתונאי "דבר" חגי אשד, "שלטון של קצינים ומשפטנים", נבואת זעם שהגשימה את עצמה
|
|
|
|
|
קרקס הפרעושים
|
|
העברת המנדט ל"כחול לבן" חשפה את קלונה המוסרי והערכי המתבטא בחוסר הנאמנות לרעיון הציוני
|
|
|
|
|
"מי ניצח במלחמה"
|
|
אל מול הלך רוח זה הנושב מצדם של מפקדים נערצים ונועזים, אשר תרמו רבות לביטחון ישראל, ניצב האזרח "העני ממעש" ושואל; מה השתנה במציאות חיינו
|
|
|
|
|
מיהו האויב המטורף
|
|
"הימין המטורף", כתב אדליסט, "הוא תערובת של קו פוליטי ניצי, קנאות דתית... המצב כיום מחייב הכרזת מלחמה במייצגי דעה זו תוך ראיית האפשרות של הפעלת כוח בעיניים פקוחות... זהו האויב
|
|
|
|
|
הימין החדש
|
|
האבחנות שאליהן הגיע שפירו בספרון שכתב הן בסיסיות להמשך המאבק לחרות, לא פחות * זאת כפי שכתב שפירו "אתה יכול לנסות להתחבא ממתקפות השמאל; אתה יכול לברוח מהן או לנסות להתעלם מהן..."
|
|
|
|
|
ואולי יש קשר בין הרצח לכיבוש (עיתון) הארץ
|
|
שטרסלר, קפיטליסט מושבע, יהיה ודאי חרד להיווכח בדמיון שבין דבריו לבין תעמולת המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל כנגד "השומר הצעיר" בשנות השלושים, כפי שזו מתוארת בספרה של לאה מירון "כוכב אדום בדגל כחול לבן"
|
|
|
|
|
בין (רח') בלפור ל(רח') סלאח א-דין
|
|
מגמות הפייסנות וכפיפות הקומה של מפא"י ההיסטורית, הנובעות מהמנטליות שאותה אבחן ז'בוטינסקי, היוו מאז "המהפך" ב-77' כר פורה להשתרשות התפיסות האנטי-ציוניות של התנועה הקומוניסטית, במצע תנועת "העבודה", אשר מעטיניה ינקו ברקאי וחבריו
|
|
|
|
|
|
|
"וואלה בטיח"
|
|
לאור הקו האנטי-ציוני המובהק של הארץ נראה שלא טובת המדינה היא זו המדירה שינה מעיני בעליו, הישראלים והגרמנים * המדיניות של ראש הממשלה היא זו שמפריעה לעיתון הארץ
|
|
|
|
|
סיפור על בני פורמן
|
|
נראה כי אצה לנפתלי בנט הדרך ובכך הוא מכשיל את עצמו תוך שהוא מקבל בולטות ציבורית יתר על המידה. בממשלה זו, והקודמת לה, היו עוד שרים מלבדו שעסקו בענייני משרדם, אך הם לא פזלו כל העת, בסגנון אהוד ברק, לתפקידים בכירים
|
|
|
|
|
"כל החשבון עוד לא נגמר"
|
|
מהבחינה של איבה מאורגנת ומתוזמנת, נראה שהשורשים הקומוניסטים במחנה הסוציאליסטי עמוקים, או שאולי אפשר לומר שהם שומרים על המסורת
|
|
|
|
|
"כמו לוויתן שאיבד את חוש הכיוון"
|
|
באופן פאראדוכסלי דווקא השקט הביטחוני היחסי בעשור האחרון, שהוא תודות למדיניות הפוכה מ"ההבלגה" המזוהה עם מחנהו של רמון, מאפשר לשמאל לנסות ולשנות את ההיסטוריה של ימי אוסלו
|
|
|
|
|
אריה! קום התנדב לגדוד העברי
|
|
את "טבילת האש" הראשונה של גדוד 38, אשר יצא מצריפין, ושאירעה ככל הנראה באזור יער אום-צפא (שלא היה קיים אז), הסמוך לנווה צוף-חלמיש, תיאר זאב וילנאי בגיליון הראשון של "מערכות"
|
|
|
|
|
"סטייה יהודית ציונית מסוכנת"
|
|
"זוהי החלטה זדונית, הואיל והיא עושה שימוש במונח 'גזענות' לא לתיאור מסכת עוולות אמתיות וממשיות, אלא ככינוי-גנאי המוטח בפני כל מי שהוא במקרה יריבו של מישהו, היא הופכת רעיון ארסי ומתועב למכשיר אידיאולוגי ותו לא"
|
|
|
|
|
בשבילה גיבורים עפים
|
|
מהטיעונים שהשמיעו ראשי מערכת הביטחון, כהסבר לפעולות שביצעו במטרה למנוע פעולה צבאית כנגד תוכנית הגרעין האירנית, עולה תחושה כי הדאגה שלהם איך ייזכרו הייתה בין השיקולים לצעדים שנקטו
|
|
|
|
|
מלחמה וזיכרון
|
|
בספרו "דיר יאסין - סוף המיתוס" מבקש המחבר, פרופ' אליעזר טאובר, מומחה לצמיחתן של התנועות הלאומיות הערביות, הקמתן של מדינות ערב וראשיתו של הסכסוך הישראלי-ערבי, להיאבק בסוכני הזיכרון וההיסטוריה, אשר עושים בפרשת דיר יאסין כלי ניגוח כנגד מדינת ישראל
|
|
|
|
|
כביש עוקף סכסוך
|
|
כמי שמשים עצמו "יושב על הגדר" מכניס עצמו גודמן לוויכוח הדמוגרפים ותומך באסכולה המגדילה את מספר הערבים בהגדירו אותם "הדמוגרפים הממסדיים", בעוד שהאסכולה הטוענת כי "מספר הערבים ביהודה ושומרון נמוך במאות אלפים" נקראת בספר "הדמוגרפים האלטרנטיביים"
|
|
|
|
