תרבות ההתנצחות ותרבות ההידברות
|
לובה אליאב סלד מדפוסי התנצחות. עניין אותו ניסיון בלתי פוסק לקבל את הצד האחר כשווה-ערך, להידבר איתו, להכיר ולהבין את מצוקותיו - כדי שגם הוא יכיר ויבין את מצוקותינו, לחפש דרכים לסילוק מוקשים, לגישור על פערים ולמיצוי המשותף
|
|
|
הדרה מן הסוג הדמוקרטי
|
בכינוס "זכויות האדם וחובותיו במדינה יהודית דמוקרטית" של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" מופיעים 21 מתדיינים נכבדים. איש מהם איננו ערבי
|
|
|
|
דברים שכתבתי לתלמידיי
|
אם אוניברסיטת בן-גוריון נמצאת בעין הסערה, ומחלקות מסוימות בפקולטה למדעי הרוח והחברה נמצאות במוקד של עין הסערה, והמחלקה לפוליטיקה וממשל נמצאת בפוקוס של המוקד של עין הסערה, הרי שאני, הקטן, נמצא בשפיץ של הפוקוס של המוקד של עין הסערה
|
|
|
לובה אליאב: המשבצת החסרה
|
בביוגרפיה עתירת הרעיונות והמעשים של לובה אליאב נעדר מדברי רוב המספידים: היותו שותף בכיר לפריצת הדרך להידברות בין אנשי שלום ישראליים לבין נציגים רשמיים של אש"ף
|
|
|
דמותם לנגד עיניי
|
מקבץ אקראי, מתוך גלריה רחבה של אנשים ונשים איכותיים - בדואים, שהייתה לי הזכות להכירם ולהוקירם לאורך השנים
|
|
|
הייתה מלחמה. הפסדנו
|
הייתה מלחמה שניהל מחנה השלום הישראלי נגד ההתנחלויות בשטחים הכבושים. הפסדנו אותה * פינוי הרבה יותר מאסיבי של מתנחלים, בהקשר של שלום ישראלי-פלשתיני, לא זו בלבד שנראה כמשימה בלתי אפשרית, אלא שהוא עלול לפוצץ כל הסכם שלום שיושג, אם יושג
|
|
|