|
עַל גְּבוּרַת תּוֹשָבֵי הַדָּרוֹם
|
גְּבוּרָה אֵינֶנָּה רַק הָעֹז הַצַּהֲ"לִי, הִיא גַם הַחוּש הַסּוֹלִידָרִי הַצִּיוִילִי שֶל הַזְמָנַת תּוֹשָב חֲסַר מָמָ"ד וָיֶשַע לַחְסוֹת בְּצֵל מֶרְחָב מוּגָן שֶל הָאַחֵר
|
|
|
בִּשְׂדוֹת קַלּוּת-הָרֹאש
|
בְּיוֹם הַשְּלוֹשִים לְמוֹתָהּ שֶל קְצִינַת צַהַ"ל הִלָּה בְּצַלְאֵלִי ז"ל * "רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!" [שאול טשרניחובסקי]
|
|
|
|
|
|