|
דרושים להצלת המדינה: מבוגרים אחראים
|
|
ההגדרה הידועה להבדל בין חכם ופיקח אומרת שחכם לא נכנס למלכודת שהפיקח יודע איך להיחלץ ממנה. חוכמת קברניטי מדינה מחייבת כושר חשיבה לעומק וחיזוי התפתחויות לטווח ארוך. על זה כבר ויתרנו שנים, בתקווה שקברניטים פיקחים יידעו איך לצאת מהמצבים הקשים אליהם נקלענו, אך מתברר שגם את זה אין לנו
|
|
|
|
|
כשגמגום נבוב בא במקום חשיבה אסטרטגית
|
|
בחירת ה-29 בנובמבר לפרובוקציה של אבו-מאזן היא תרגיל חצוף לסובב את גלגל ההיסטוריה לאחור * להחלטה 181 של האו"ם, שהערבים דחו באלימות, צורפה גם מפה שלפיה לא ניתן היה להגן על המדינה היהודית מול מדינה עוינת לצידה. במוקדם או במאוחר הם ישלפו גם מפה זו במיקוח על גבולות "מדינת פלשתין"
|
|
|
|
|
אסור להפסיק מבצע בלי ניצחון ברור
|
|
עם כל ההצלחה של המודיעין ושל חיל האוויר בפתיחת מבצע "עמוד ענן", יש חשש כבד שהוא יחזור על שגיאות שתי מלחמות הנפל - לבנון 2 ו"עופרת יצוקה" - שהלקחים מכישלונם לא הופקו עד היום. בספרי האחרון - "ללמוד מהחיים" - הקדשתי לנושא זה פרק מיוחד תחת הכותרת - "במדרון לאובדן הריבונות" - כאזהרה מחוסר תכנון מערכתי נכון של האסטרטגיה הלאומית
|
|
|
|
|
לשר המאיים ב"לא נהיה קופה רושמת"
|
|
מול חידוש מסע הדה-לגיטימציה של הרש"פ בפנייה לאו"ם, שמענו את השר אבי דיכטר מאיים כי "לא נהיה קופה רושמת". ומה יקרה אז? נישאר עם "פנקס פתוח והיד רושמת", כביטויו של לוי אשכול? את מי זה מפחיד? זה ימנע את המשך ההשתוללות של הרש"פ?
|
|
|
|
|
|
|
64 שנים לבלוף שהולבש על מבצע "יואב"
|
|
ב-22 באוקטובר 1948 הסתיים מבצע יואב בחזית הדרום, שפתח את המפנה במלחמה, בה הופעל לראשונה חיל האוויר ככוח אסטרטגי שמנע, בין היתר, את הפצצת תל אביב, אך חשף לפניי לראשונה את הפוליטיזציה בצה"ל, שגבתה מחיר יקר ללא הפקת לקחים
|
|
|
|
|
לחשוב מחוץ לקופסה
|
|
בערב חג סוכות, סיפר שמעון פרס, בערוץ 2 של הטלוויזיה, על תהליך קבלת ההחלטות הקשות למבצע אנטבה, שלאחר ביצועו נקרא על שם יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, שנהרג בקרב לשחרור החטופים * ההתלבטויות עליהן סיפר בהתרגשות, כמו החטיפות עצמן, היו נמנעות לו הופקו הלקחים הנכונים מחטיפת מטוס אל-על לאלג'יר ביולי 1968
|
|
|
|
|
הם לא למדו לפני וגם אחרי 9/11
|
|
שבע שנים לפני ה-11 בספטמבר 2001 חשפו שאהידים איסלאמיים שיש להם נשק קטלני בצורת מטוס נוסעים חטוף, מלא דלק, שאפשר לכוון אותו בדיוק אבסולוטי לכל מטרה שירצו * חודשיים לפני 9/11 פרסם כותב שורות אלו מאמר בעיתון - על עיוורון מערכת הביטחון האמריקנית מלראות סכנה זו
|
|
|
|
|
במה עסקתם כשהאויב השחיז סכינים?
|
|
שאלה/זעקה זו של פרופסור די-נור בימי השואה מתאימה גם להיום. כי מה יוכלו לומר קברניטי המדינה כיום? היינו עסוקים בפלפולים משפטיים על גירוש יהודים ממגרון, שכונת האולפנה ובית עזרא בחברון, וגירוש מסתננים מאפריקה שהכנסנו מהגבול הפרוץ עם מצרים והסענו באוטובוסים לדרום תל אביב - כדי להפוך את חיי תושביו לגיהינום
|
|
|
|
|
ממשיכים לחשוב בשחור-לבן גם על אירן?
|
|
מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה לא נגמלו קברניטינו מהפיגור של חשיבה בשחור-לבן לקבלת החלטות אסטרטגיות: להתמודדות עם האויב יש להם רק שני פתרונות - או צבאי או מדיני. ומה עם חשיבה מערכתית, שתדע לתמרן בין תחכום מדיני לאיום צבאי? זה מסובך מדי עבורם, וכך אנו נגררים מדחי לדחי
|
|
|
|
|
רק עכשיו נזכרתם במנדט חבר הלאומים?
|
|
בניגוד לערבים, הנתפסים לכל החלטה בינלאומית, שאפשר לעוות לטובתם (גם כשהם עצמם התנגדו לה) היהודים כאילו שכחו את ההחלטות שהיו לטובתם * היינו צריכים לחכות 90 שנה לשופט אדמונד לוי, שהזכיר לנו את זכויותינו בארץ ישראל לפי החלטה ברורה ומחייבת של כתב המנדט מטעם חבר הלאומים ב-1922
|
|
|
|
|
המלצה לתגובת ראש הממשלה לפיגוע
|
|
לנוסחה העקרה של הפצצת בתים ריקים, או של "עופרת יצוקה" תואמת חיזבאללה, יש תחליף והוא - הטלת פצצה מילולית, הרבה יותר זולה ופחות מסוכנת, שראש הממשלה יכול להטיל, עם כישרונו המיוחד להשתמש במילים. אם זה לא ינטרל את השתוללות החיזבאללה, ודאי שזה לא יזיק
|
|
|
|
|
דמוקרטיה מעוותת - נגמרת בטירוף מערכות
|
|
טירוף המערכות סביב הוויכוח על גיוס החרדים הוא רק סימפטום של בעיה מערכתית רחבה יותר והיא - הדגם המעוות של הדמוקרטיה בישראל. מנחם בגין הבין את זה כשקיבל תוכנית לרפורמה שלטונית לקראת בחירות 1977, אבל צוות הדילטנטים שהוא מינה לביצוע הרפורמה עיוות אותה לחלוטין. גם כיום, מדיניות הגיוס צריכה להיות חלק מרפורמה שלטונית רחבה ויסודית יותר, אבל לפי הרכב הבוחשים בה צפוי לה גורל דומה לזה של אז
|
|
|
|
|
|
|
השאהידים הפוליטיים שמאחורי המילים היפות
|
|
בעוד השאהידים הפרימיטיביים מקריבים את חייהם כדי להרוס חיי אחרים, השאהידים הפוליטיים מקריבים את האידיאולוגיות שמאחוריהן הם מסתתרים, כדי להשיג את אותן המטרות
|
|
|
|
|
קברניטי הביטחון בעקבות השלומיאל היהודי
|
|
"את הדגים המסריחים אכל, את המכות קיבל, ומהעיר - גורש" - כך מתואר בסיפור היהודי הישן גורלו של השלומיאל, שניסה לרַצות את הפריץ באכילת הדגים המסריחים, המשיך בקבלת מכות, אך בסוף - גורש מהעיר. כיום נוהגים כך קברניטי הביטחון שלנו
|
|
|
|
|
כששיגעון הכוח משתק את השכל הישר
|
|
כשהמלך רחבעם נשטף בשיגעון הכוח, בהשפעת "הילדים אשר גדלו איתו", ובניגוד לעצת "הזקנים", הצהיר לנציגי העם: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" - הוא הביא להתפרקות ממלכת דוד, ובהמשך - לחורבנה. שיגעון הכוח שדבק, כנראה, בראשי מערכת המשפט שלנו עלול להביא לאסון לא פחות חמור בימים אלה
|
|
|
|
|
כשקברניטי הביטחון מוכים בעיוורון צבעים
|
|
הוויכוח העקר סביב טענות ראשי המוסד והשב"כ על סיכול הסכנה מאירן חושף, שוב ושוב, את עיוורון הצבעים של קברניטי הביטחון, כולל שלהם עצמם: הם רואים את הפתרון הדרוש למשבר כאילו בשני צבעים בלבד - שחור או לבן, וכמו בוויכוח על האינתיפאדה - רק בבחירה בין פתרון צבאי לפתרון מדיני. טענותיי שביטחון לאומי בנוי על שבעה מישורים מקבילים עדיין לא נקלטו
|
|
|
|
|
כמה עצות לרמטכ"ל - מלוחם ותיק
|
|
"במקום שאין אנשים - השתדל להיות איש" - אימרה זו לגבי הרמטכ"ל ניתנת לתרגום: "במקום שאין מנהיגות ביטחונית - השתדל להיות מנהיג". ציפיתי לזה מהרמטכ"ל בר-לב, לאחר מכן - ממופז, וכעת - מגנץ, אך זה לא קורה
|
|
|
|
|
"המטס" נכשל? כך מודדים הצלחה?
|
|
המסיתים-פרובוקטורים, שזכו בתקשורת שלנו בתואר המכובד של "פעילים", חזרו שוב על תרגיל הפלישה מלפני שנה, ולמרות שרובם נחסם - השיגו את מבוקשם בביזוי ישראל בעולם. הביזיון היה נמנע לו קראו להם בשם האמיתי ומפעילים את החוק המתאים לכך
|
|
|
|
|
חוזרים לזוועות ה-30 בנובמבר 1947?
|
|
ליל הריקודים שלאחר החלטת האו"ם ב-29.11.47 נגמר בבוקר ה-30 בנובמבר בהלם רציחות היהודים בכביש לירושלים. כך התחילה מלחמת תש"ח. הריקודים היום של מסוממי אוסלו סביב "תהליך השלום" אינם נפסקים כשכביש ראשי לירושלים מאוים שוב בידי בני הטרוריסטים של אז
|
|
|
|
|
גם ישראל אשמה בפשע הנוראי בטולוז
|
|
קברניטי ישראל שהזדהו כתלמידי ז'בוטינסקי נושאים באחריות - יותר מאחרים - למחדל הצמחת מפלצת האיסלאמיזם הרצחני, ללא ניסיון למגר את מקורותיו * זה לא היה קורה - לו פעלו בנאמנות לתורת ז'בוטינסקי המקורית
|
|
|
|
|
על מה שפרס ונתניהו לא דיברו עם אובמה
|
|
במקום לפתח את תדמית ישראל כמחרחרת מלחמה, אפשר - מבלי לזנוח את האיום הצבאי - ליזום פעולה קונסטרוקטיבית, שתבטיח את זרימת הנפט מהמזרח התיכון והפסקת העלייה במחירו
|
|
|
|
|
כשעיוורון בזיהוי נשק חדש חורץ גורלות
|
|
כשהפצצה האטומית הראשונה הכריעה את גורל יפן ב-1945 - זה לא היה מקרה ראשון בו עיוורון מזיהוי נשק חדש הכריע גורלות. לא תמיד היה זה בהופעה דרמטית, המתוארת בספרי ההיסטוריה הצבאית. ישראל של היום מובסת בצורה מבישה בסוג חדש של נשק שהופיע בשנת 2000 אך קברניטיה טרם הבינו את כוחו ההרסני בקנה מידה אסטרטגי
|
|
|
|
|
לא למדתם כלום משתי אינתיפאדות?
|
|
אי-הפקת לקחים מהאינתיפאדות הקודמות הובילה לקפיצת מדרגה בזו החדשה: התקפה מתואמת בין חמאס, פת"ח והגיס החמישי מבפנים, עם הסתערות תעמולתית ארסית, חובקת עולם
|
|
|
|
