|
|
|
|
|
חוק אחוז חסימה לראש ממשלה
|
|
כאחוז חסימה למפלגה, יש לחוקק - בדחיפות! - חוק אחוז חסימה לראש ממשלה ("חוק בנט"): איסור מינוי ראש ממשלה, מסיעה עם פחות מ-20 מנדטים
|
|
|
|
|
בלפור צריך להיות מעוז ההפגנות
|
|
זהו? ההפגנות בבלפור מתחדשות? צריך להכתיר את המקום כמעוז ההפגנות, ואת האתר: אתר מורשת עולמית * מסכימים? - יופי! לא מסכימים? נבוא עם שיירת מכוניות ודגלים שחורים להפגין, זה יסוקר בחדשות ולשם חיזוק גם נגיש עתירה לבג"ץ
|
|
|
|
|
מרומו של עולם, לתחתיתו
|
|
כבר שבועות - שבועות? שנים! - אני מנסה להיגמל מכתיבה על דברים ברומו של עולם, ולא מצליח * החלטתי שמה שלא הולך בטוב, ילך בכוח: בכוח, אכריח את עצמי לעבור הפעם לכתיבה על זוטי-דברים * מרומו, לתחתיתו
|
|
|
|
|
ואם הקורונה תנצח
|
|
אם הקורונה היא שפעת עם יחסי-ציבור, אז בואו נעשה את יחסי-הציבור עבורה כמו שצריך: נקדם, ורק נקווה שהיא תהיה מרוצה * הקדמה (דיסקליימר): אני כותב כאן יותר מנקודת-מבטה מאשר מנקודת-מבטנו * מי שנוהג לחשוש מהבאות, מוטב שלא יקרא
|
|
|
|
|
מדריך: מה לעשות בתקופת הסגר
|
|
ליצור, אין לי שום רעיון אחר * בדיוק עכשיו אני יוצר סדרת ריגול: שנייה כחול-לבן, אחרי טהרן. ומדי פעם יוצאות לי פליטות, בלתי קשורות בכלל, שהמקלדת מוציאה ואני לא ממש שולט בהן * צריך כנראה ניתוח פסיכולוגי - ודחוף! - למה זה קורה?
|
|
|
|
|
נכנסים לסגר: מה רע
|
|
קולאז' [הרכיב: יורם מרקוס] * היא אמרה לי "בוא נכתוב כל יום פרק", שאלתי אותה "פרק במה"? היא השיבה "בחיינו המשותפים"
|
|
|
|
|
קורונה אהובתי או: הכן רכבך לסגר
|
|
ההשלכות של הקורונה בלתי נדלות, וחדשים לבקרים נוספות עוד * עכשיו, כשאנחנו יוצאים לסגר, יהיה זמן לחשוב עליהן, כי בינינו: מה עוד אפשר יהיה לעשות בסגר? * מאמר כמעט אפוקליפטי - המוזיקאי עופר המרמן מוסיף שמן למדורה, אני מנסה לחסוך במצרך כי מי יודע מה עוד יקרה
|
|
|
|
|
מדינת כל מטורלליה
|
|
משהו במדינה הזאת השתנה, היא לא אותו דבר, מדחי אל דחי? * לא השתנה כלום, הכל עונתי * תחזור/תחזרי למה שכתבתי בעוד עשר שנים? לא תדע/י אפילו על מה אני מדבר * על מה נדבר פה? מפגינים, ביבי, ציצי
|
|
|
|
|
היום בו אמות
|
|
בהכרח יום עצוב (עצוב לנדון)? אולי שיא השיאים? זה יהיה יום רגיל. שמש, גשם, לא יודע מה תהיה עונת השנה * איש לא ייתן את הדעת על מה שעשית או לצורך ענייננו מה שלא עשית
|
|
|
|
|
|
|
"חיבוק לעולם"
|
|
על שירה של דליה רהב, "חיבוק לעולם". השיר שיצא זה עתה למדיה, בביצועה של אורלי ורדי, מוצע - בעקבות תגובות-האהדה הרבות שעורר - כשיר הרשמי של ישראל ליום העצמאות הקרוב, במכתב שנשלח הבוקר לשרת התרבות והספורט מירי רגב * הנוהל החדש המוצע: כל שנה, בחירת שיר מייצג ליום העצמאות * עדיין אין ריקוד לשיר; כל פנייה של כוראוגראף/ית תתקבל בברכה
|
|
|
|
|
למניעת ההצתות: "החוק לשמירת נכסי אומה"
|
|
14 שנה אחרי שהגה, ערך ועיבד את הצעת החוק הזאת, שלח אותה לכמה חברי כנסת ולא קיבל שום התייחסות, מתכוון ד"ר יורם מרקוס, שהספיק מאז להקים קרן לסיוע כלכלי לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב, לחדש את היזמה ולפנות לחברי כנסת כדי שיגישו - ובדחיפות לאור גל ההצתות הלאומניות * את הצעת החוק העשוי לשמש להרתעת מפגעי טרור ההצתות
|
|
|
|
|
|
|
האיש שהיה אפרורי מדי
|
|
בישראל כתבי-יד מוגשים ישירות להוצאות לאור, ואילו בארה"ב: אין לפנות, אלא באמצעות סוכן ספרותי שהיה והוא מחליט כנכון - מגיש * הסיפור נכתב על-פי ישראל, ומתרחש בישראל: מה קורה כשאתה לא סֶלֶבּ (ידוען)?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הטַבָּעות - זיכרון לנופלים
|
|
מה קורה כשטועים לאורך כל הדרך ואיך מסתברת בסוף הטעות, מהו אותו סוף מפתיע שכרגיל - קשה לִצפותו! כשסוף, במקרה זה: של כמה אירועים החוברים יחד * סיפור של 'אי-נעימות' - המבוסס על מקרה אמיתי * כשהמשכו, במעבר מתבקש: זיכרון לנופלים * נכתב ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ומנציח את אברהם ישראלוביץ, עופר פניגר, דן רייך, יעקב קירשנבוים
|
|
|
|
|
"הארורה הזאת! הבלתי נסבלת"
|
|
ציור: פסטל-שמן על נייר. איזה זיכרון הוא מעלה? מצוירים היא, ואני (שציירתי), כן. במעבדה למיקרוסקופיה אלקטרונית וביולוגיה של התא באוניברסיטת תל אביב. "המפלצת הזאת!" – קרא והכריז בלי אקדמות. והדמות, העולה בי כל פעם מחדש, איך אפשר שלא
|
|
|
|
|
אין נסים! אז איך תסביר?
|
|
כל דבר שלא מובן, שלא לומר ביזארי מחשש שיוציא אותנו ממנוחתנו, הוא דבר ש'פעם יימצא לו פתרון' * נכון שזו הגישה הלוגית, המציאותית, השפויה? מתי סוף-סוף יימצא העוז, להודות שיש דברים, והקרדינאליים ביותר, שהיו תעלומה ויישארו תעלומה? שגם אם נחכה עוד מילניום ועוד מילניום עד אינסוף (למי? – לחוקרים? למדענים?), לעולם לא ייפתרו? * על אחת התעלומות ויישור ההדורים שהביאה, ונהסס מלקרוא לה "נס" כי הרי הכרזנו אין נסים, המעשה הבא
|
|
|
|
|
חיוך של פגישה ראשונה
|
|
לראות את הנולד זו אמנות, שכולנו חלשים בה. בייחוד אנחנו לא מיטיבים לראות, כשהכתובת על הקיר. יותר משלושים אחוז מהזוגות, מתגרשים. רוב סיפורי האהבה, הם סיפורים של מפח-נפש, של אכזבה. נושא הכתבה הקצרה הזו, שיש בה סוף מפתיע ועניינה הדברים הנקבעים-מראש, הוא אלבום. אלבום-תמונות
|
|
|
|
|
הגולגולת
|
|
כמעט בנהיגה אוטומטית, רובוטית, כשעיניי מוצפות דמעות, נסעתי משם לביתה שלא היה רחוק, עשר דקות נסיעה, זהו, לא יכולתי שלא
|
|
|
|
|
הטיסה האחרונה
|
|
גורם הזמן נוצר, עם היקום, במפץ הגדול. לסקירה הגאולוגית של חלקיק מחלקיקיו הקרוי "כדור הארץ" היה צריך לרדת ברזולוציה ליחידות-זמן בנות עשרות אלפי עד מאות מיליוני שנים, שאם אותן היינו מכנים "שנים" כי סקלת השנים הנוכחית לא רק שגויה היא אשליה, היינו צריכים לאמוד את תוחלת חיינו שהופכת בכך לטיסה מהרחם לקבר בדקות עד ימים. במה מדובר פה: טיסה כאלגוריה? בפירוש ובמוחלט לא: טיסה אמתית. כשלאחריה, סוף בלתי-צפוי
|
|
|
|
